כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    (מסיבת ספאם חתוכה)

    32 תגובות   יום חמישי, 31/3/11, 02:05

    אי אפשר באמת

    לנסר רגש
    להפוך אותו לרצועות
    להבין אותו
    בבודדות

    זה כמו לנסות

    לקלף תפוז

    בידיים קשורות.

     

     

    ------------

    "..ואם לא יוכל לעצור ברוחו מלכעוס, על כל פנים ישמור לפיו מחסום מלדבר בשעת כעסו מטוב ועד רע, ויהיה "כחירש לא ישמע וכאילם לא יפתח פיו". ואם ידבר, יהיה בקול נמוך ובדברי ריצוי, ואף אם ליבו בוער כאש, וחמתו בערה בו, לעצור במילין יוכל, ואז יהיה הכעס עקר, שאינו עושה פירות, כי ידוע שעבירת הכעס גוררת עבירות רבות ורעות, כגון אש המחלוקת, וילבש קללה, וכהנה רעות רבות; והשתיקה בעת הכעס כמים לאש."

    (ר' אליעזר פאפו, 1786-1828, פלא יועץ).

     

     

    אני מתפעלת לפעמים מהדיוק שבו דברים באים אליי. אתמול למדנו את זה בשיעור תורה. אני עושה השתדלות.

     

     

    ------------

    סופה-דרך: ביום החמישי נזקקתי (שוב) להסחה בהסעה של עצמי (אל עצמי) יצאתי מהעבודה היה גשם סופת-מלא-מלא-מים (כמו חורף מודיע: אני אמיתי, תאמינו, תאמיני) חשבתי על כל הגלגלים שמציפים את הרחובות בשעה הזו יום לפני השבת הזו וחשבתי שלא בא לי על עומס (יש לי מספיק משלי בלב ובמוח) החללית לבד יודעת לנסוע לירקון היא מתוכנתת לשש לכיוון דרום לא הייתי סגורה על הכיוון (לא הייתי סגורה זה אומר שהכל פתוח) מיד אחרי הפנייה שמאלה ראיתי בתחנה טרמפיסטודנט אמרתי בלב: הנה, הוא יכריע (למרות שניחשתי שזה יהיה אריאל) הוא שאל לאן את מגיעה שאלתי לאן אתה צריך (ככה מרגישים אנסי דרכים?) הוא אמר אריאל, למכללה (לא הייתה שום הפתעה. רק שמחה קטנה) כי אני נוסעת את הדרך הזו בכיוון הזה בבוקר בדרך כלל (דרך. וכלל) אז זה חדש לי ועוד בגשם הזה. יש מחוות גוף מדברות שלא זקוקות להרבה תנועה. אני לא זוכרת מה בדיוק עשיתי אבל הוא הבין לי את הכוונה והתיישב מאחורה. במתחלף הירקוני עוד היה אפור ומימי. ככל שהמזרח התקרב אליי או אני העמקתי אליו הלך והשחיר הכל ההרים השומרון השמור לי בלב הכביש הארוך הירידה הגדולה שעולה תמיד ספק אם למטה (בסופה. בסופה) מחכה משטרה. לא החלפנו מילה רק המוזיקה דיברה וקצת רחשים של מכונת הקאנון השחורה. לא עקבתי אחרי הגבה שלו אבל אולי הוא הרים אותה כשהוצאתי יד מהחלון עם המצלמה (החוטים שלה נקשו על המסגרת. החזקתי חזק בשמאל החלשה) הגשם נחלש ככל שאריאל התקרבה (זה שם יפה לילדה) שמתי אותו במעונות בבניין החדש שכשאני גרתי בקראוון לפני אלף שנה עוד לא היה והכל היה פתוח ואפשר היה להאזין למואזין עושה תחרות עם הרעש של הרוח (שנה א'. זו הייתה שכונה) עליתי למעלה לנקודה שלי הגבוהה (בעלות זה דבר נהדר ונורא) לא יכולתי להיכנס ממש עד אליה הבוץ עשה לחללית מבט של לא כדאי לך

     

    ושקט. וחושך. ולבד נהדר

     

    זהו. מה צריך הבנאדם

    מה צריכה הבתחווה

    צרור מפתחות

    וגלגלים סבירים

    ואמונה.

     

    קור-טוב (זו מילה טובה) של נכונות

    ופתיחות

    לנשימה עמוקה

    של בתוך ואחרי הגשם

    סמפונות והרחבה

    להכניס אוויר הרים. צלול. יותר מיין.

     

     

     

    אוויר הרים צלול יותר מיין. נקודה.

     

     

     

    ----------

    א.פיסארניק:

     

    בלילה הזה בעולם הזה

    איזו שתיקה נדירה בלילה הזה

    העניין עם הנשמה הוא שאין לראותה

    העניין עם המחשבה הוא שאין לראותה

    העניין עם הרוח הוא שאין לראותה

     

    מאיפה קנוניית השקיפויות הזאת?

     

     

     

    ----------

    מילים כלבות. איך הצעקות שלי יכולות להגדיר תחביר? הכל נהגה בגוף כשהגוף אומר את הכוח חסר-השם של התשוקות הפרימיטיבות.

     

     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=QzmMB8dTwGs

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/4/11 15:00:

      צטט: גילי-גול 2011-04-06 08:32:26

      לא יודעת להסביר, אבל למילים שלך תמיד יש נטיה לחדור לשבלול שלי, זה שבזכותו אין לי תמיד מילים.

      (אני אואבת שבלולים:)

      תודה רבה שבאת

      ונתת למילים שלי לבוא בך 

        6/4/11 08:32:
      לא יודעת להסביר, אבל למילים שלך תמיד יש נטיה לחדור לשבלול שלי, זה שבזכותו אין לי תמיד מילים.
        3/4/11 02:17:

      צטט: האיש משם 2011-04-02 11:31:10

      מסיבת ספאם נשמע טוב, ופלא יועץ הרבה פחות, אם איני טועה הוא די ממליץ להכות את אשתך, ולא מטמעמי קינקיות...

       

       

      (אז נראה שהוא לא כזה פלא יועץ..

      אבל ככה אני, אני לוקחת מה שמתאים לי מכל עולם)

       

      תודה שבאת למסיבה:)

       

       

        3/4/11 02:09:

      צטט: ההוא משם. 2011-04-01 23:10:37

      זה שם יפה גם לילד

       

       

      (נכון. גם לילד זה יפה) ושיר יפה שהכירו לי פה

      http://www.youtube.com/watch?v=7NaQnAkO2wU

       

      תודה ההוא

        2/4/11 22:32:

      צטט: שדותקום 2011-04-01 22:21:16

      ולמרות שאיאפשר לראותן, אפשר גם אפשר לגעת ולחוש ולהריח ולטעום עד אינקץ...

       

       

      רק תודה אני רוצה להגיד לך שדות

      בלי סוגריים

      רק תודה.

        2/4/11 15:27:

      צטט: לכבודך 2011-04-01 17:39:18

      חברה מאוד טובה שלי ילדה בת זקונים והעניקה לה את השם אריאל..... אריאל בת 4 . מדהימה כמו שמה. אנו חברות מאוד טובות . למרות שבננו מפרידות רק........ 46 שנים. עומס בלב ובמוח דייקת את מצבי העכשווי. ( או בעצם הכרוני) תחושה כה המוכרת. בנאדם ובתחווה , יחד , זה כל היופי .

       

       

      (יש לך חברה בת 4:) איזה כיף לך)

      העומס הזה, מקווה ששבת משחררת קצת

       

      תודה רבה לכבודך. רבה.

        2/4/11 14:41:

      צטט: empty S 2011-04-01 17:22:22

      בשבילך, כי מגיעים קרדיטים למילים כשהפה סגור 3>

       

       

      (חברתי השווה. חברתי השבה)

       

      אין אין עליה

      מתה עליה:)

       

      תודה יקרה אחת

        2/4/11 14:32:

      צטט: מקדג 2011-04-01 15:21:30

      ''
      להקל על הצפייה 

       

       

      (קטע שהבאת את זה ככה. בדרך כלל אני לא רואה קליפים, אני פותחת בחלון נפרד ונותנת להתנגן. ואת זה ראיתי, ופעם אחת בלי המוזיקה. והתמוגגתי מהתנועות והנגיעות שלהם שם. אינטימיות טהורה) גמעלזה

       

      תודה.

        2/4/11 14:25:

      צטט: מקדג 2011-04-01 15:19:40

      הכלום של פעם כשלא היה כלום למעט השקיפויות , אני נצמד לזה בתוך יער הבטון המתעצם ואז כל הנדל"ן הופך שקוף וכל השקיפויות נהיות יער גשם .

       

       

      (תביא לי קצת מהדבר שעוזר לך להיצמד ככה עד שאתה רואה יער גשם. אני רוצה גם)

      תודה מק. עשית חיבור שאני אואבת.

        2/4/11 11:31:
      מסיבת ספאם נשמע טוב, ופלא יועץ הרבה פחות, אם איני טועה הוא די ממליץ להכות את אשתך, ולא מטמעמי קינקיות...
        2/4/11 00:00:

      צטט: הנר בת חנה 2011-04-01 14:43:05

      קל יותר לקלוף תפוז בידים קשורות.

       

       

      (the one who knows)

       

      תודה הנר.

        1/4/11 23:58:

      צטט: עשן סגול 2011-03-31 18:36:32

      קור-טוב של נחת.

       

       

      (חום-טוב מהתגובה שלך:)

       

      תודה רבת עשן

        1/4/11 23:10:
      זה שם יפה גם לילד
        1/4/11 22:21:
      ולמרות שאיאפשר לראותן, אפשר גם אפשר לגעת ולחוש ולהריח ולטעום עד אינקץ...
        1/4/11 17:39:
      חברה מאוד טובה שלי ילדה בת זקונים והעניקה לה את השם אריאל..... אריאל בת 4 . מדהימה כמו שמה. אנו חברות מאוד טובות . למרות שבננו מפרידות רק........ 46 שנים. עומס בלב ובמוח דייקת את מצבי העכשווי. ( או בעצם הכרוני) תחושה כה המוכרת. בנאדם ובתחווה , יחד , זה כל היופי .
        1/4/11 17:22:
      בשבילך, כי מגיעים קרדיטים למילים כשהפה סגור 3>
        1/4/11 15:21:

      ''
      להקל על הצפייה 

        1/4/11 15:19:
      הכלום של פעם כשלא היה כלום למעט השקיפויות , אני נצמד לזה בתוך יער הבטון המתעצם ואז כל הנדל"ן הופך שקוף וכל השקיפויות נהיות יער גשם .
        1/4/11 14:43:
      קל יותר לקלוף תפוז בידים קשורות.
        31/3/11 22:55:

      צטט: radical 2011-03-31 13:46:56

      כשלמדתי היתה לנו גם 'נקודה גבוהה', הגג של הבניין של הספריה. היתה שם ספה. עם כתמים. חלקם שלי. נוסטלגיה.

       

       

      (הגג של הספרייה:) היתה שם ספה? איך לא ידעתי? אני הולכת שם לקצה העליון שלוקחים ימינה מהכיכר לכיוון ההפוך מהמכללה. יש שם בנינים ואז כלום והרים וגדר כמובן:)

      קטע

       

      תודה קיצון שאמרת

        31/3/11 22:48:

      צטט: 77777777 2011-03-31 09:29:08

      עלית לנקודה הכי גבוהה כדי לרדת לשלווה, ציפה, ציפייה באה מנוחה לייגעה:)

       

       

      (אתה רואה עליי עליות ומורדות וציפיות של כריות כאלה שאפשר לשים ת'ראש. לנוח:)

      תודה רבה שבע

        31/3/11 22:44:

      צטט: פיני-רבנו 2011-03-31 09:11:07

      "ואז יהיה הכעס עקר," אפילו שליבו בער כאש. לי זה נראה שהוא הצליח לנסר את הרגש לא?

       

       

       

      (זה מהדברים שקשה לדבר במושגים של הצלחה)

      תודה שעשית את החיבור הזה פיני

       

      ובכלל תודה

      (יושב לי בראש הנ.צ. הדחוס מהשיר שלך)

        31/3/11 18:36:
      קור-טוב של נחת.
        31/3/11 16:50:

      צטט: קירה מ. 2011-03-31 09:08:47

      מרגישים את הגשם ואת האוויר הצלול .. וניק קייב והארווי נהדרים יחד . והשיר יפהפה ...

       

      :)

      תודה קירה מ.רגישה

      (הם באמת נהדרים יחד)

        31/3/11 15:55:

      צטט: מצב זמני 2011-03-31 09:02:30

      כשסיימתי את הקריאה, היתה שלווה פתאום. יפה זה.. יפה.

      (איזה כיף לי להביא לך שלווה:)

      תודה רבה מצב

      שבת יפה 

        31/3/11 15:50:

      צטט: יודא אחד 2011-03-31 08:46:02

      כתיבה עשירה ומעשירה.. לך..

       

      (זה לא יודה אחד?)

      תודה רבה.. לך..

      :)

        31/3/11 13:46:
      כשלמדתי היתה לנו גם 'נקודה גבוהה', הגג של הבניין של הספריה. היתה שם ספה. עם כתמים. חלקם שלי. נוסטלגיה.
        31/3/11 09:29:
      עלית לנקודה הכי גבוהה כדי לרדת לשלווה, ציפה, ציפייה באה מנוחה לייגעה:)
        31/3/11 09:11:
      "ואז יהיה הכעס עקר," אפילו שליבו בער כאש. לי זה נראה שהוא הצליח לנסר את הרגש לא?
        31/3/11 09:08:
      מרגישים את הגשם ואת האוויר הצלול .. וניק קייב והארווי נהדרים יחד . והשיר יפהפה ...
        31/3/11 09:02:
      כשסיימתי את הקריאה, היתה שלווה פתאום. יפה זה.. יפה.
        31/3/11 08:46:
      כתיבה עשירה ומעשירה.. לך..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      כנרתשלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין