עסקים בחו"ל - חיים ומוות ביד הלשון
ההתפתחות הטכנולוגית האדירה בשני העשורים האחרונים, במיוחד בתחומי התקשורת והמידע, הביאו את הקהילה העסקית הגלובלית לפתחן של הזדמנויות חדשות, מרתקות ומתגמלות. במקרים רבים מאוד קיים צורך לפתיחתן ותפעולן של חברות בבעלות מלאה או חלקית במדינות זרות על מנת לנצל את אותן הזדמנויות. שיקולים רבים יובילו חברה חדשה להתאגד כחברת offshore (חברה זרה) ולא כחברה ישראלית – כגון שיקולי מס (הפחתת נטל המס המוטל על החברה), שיקולי רגולציה (התאמה לדרישות חוק מקומי) או שיקולים מסחריים (כגון דרישת שוק מקומי, סחר עם מדינות ערב, הפחתת עלויות ועוד). הקמת החברה וניהול נכון אל מול הרשויות המקומיות הם חיוניים לביסוס העסק, אך אינם הנדבך היחידי. בבואו לפתוח חברה זרה, חייב איש העסקים לבחון נושאים נוספים כגון שיווק חכם, ניהול תקציב, ניהול כוח אדם והתנהלות תמידית אל מול הגורם האנושי – ספקים, עמיתים ולקוחות. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר פעילות החברה הינה גלובלית ומתבצעת מול עמיתים ולקוחות בחו"ל. אלו, מטבע הדברים, אינם מכירים את ההווי העסקי הישראלי, אשר נשען רבות על הגורם החברי. לפחות בתחילת ההתקשרות העסקית, קיימת הקפדה רבה על רשמיות וההיכרות ההדדית נסמכת על המילה הכתובה ועל קודי התנהגות עסקיים-פורמליים. משכך, חייב איש העסקים, בהתנהלותו מול עמיתיו מחו"ל, להקפיד הקפדה יתרה על מוצא פיו, על אופן ניסוח מסמכיו ועל דרך התנהגותו בכלל. איש עסקים אשר צבר מוניטין טובים והצליח בארץ מגוריו, אך אינו מפנים את פער השפות בין ישראל למדינות אחרות, עלול למצוא עצמו – על אף יכולותיו העסקיות – מנודה על-ידי עמיתיו הזרים ואף נכשל בעסקיו. כך למשל, בעוד בישראל שפה חברית שלטת לעתים גם בעולם העסקי, אין זה מקובל מעבר לים. מכתב המופנה לעמית, הפותח בשמו הפרטי ולא "מר—" עלול להתפרש כזלזול ולהביא לניתוק היחסים. יתר על כן, שימוש בשפה מדוברת לעתים אינו מתאים ויש ליתן את הדעת על התנסחות עסקית. כך, בעוד ישראלי יקבל בהבנה (או לכל הפחות בהשלמה...) בקשה כגון "אני צריך שתפקסס לי..", עמיתו הזר יראה בפניה כזו, ללא נימת בקשה, חוצפה וחוסר כבוד. גם בשיחה פנים אל פנים, יש להיזהר משימוש לא נכון בשפות הזרות השגורות בפיך. כך למשל, ביטוי כמו "חבל על הזמן" מאד מקובל כאן בארץ, אך אם תתרגמו מילולית לעמיתך, הוא יבין מדבריך שמגעיכם הסתיימו ללא תוצאות – וחבל... היום בעידן האינטרנט, כמעט כל חברה מפעילה אתר אינטרנט, המהווה הלכה למעשה כרטיס הביקור שלה. האתר מאפשר לעמיתינו בחו"ל לקבל עלינו מידע מהיר וראשוני. לפיכך, טעויות כתיב, שגיאות תחביריות או שימוש בביטויים שאינם תואמים לתחום העיסוק (שלא לדבר על אתר בעברית בלבד), עלול להתפרש כחוסר רצינות ולהותיר רושם ראשוני שלילי. בנוסף, יש להתאים את המינוחים למדינת היעד. שימוש במשפט"I will fetch you from the hotel" (אאסוף אותך מהמלון) יובן על-ידי עמיתך מדרום אפריקה – אך בארה"ב הוא יתפרש כעלבון, שכן נהוג להשתמש בו ביחס לבע"ח. חשוב לזכור, כי שפה אינה רק מילים. יש לשים לב לא רק למשמעות המילים, אלא גם לאופן הבעתן. צורת העמידה, טון הדברים ושפת הגוף של איש העסקים תשפיע אף היא על התוצאות העסקיות של החברה. לא ארחיב כאן את היריעה, אך בבסיסו של עניין מדובר בכבוד וברצינות כלפי עמיתך הזר. אין חובה ללמוד סינית – אך הכן לעמיתך פרופיל עסקי בשפתו. גם אם לא נולדת בלונדון – הקפד על אנגלית עסקית מכובדת (לא, זו לא האנגלית שספגנו בטיול לתאילנד!), וגם אם הפגישה משעממת, שב זקוף ותיראה קשוב.
מאת: עו"ד עידו הנדל - מנכ"ל חברת אטלס פתרונות אופשור בע"מ המתמחה בהקמת חברות בחו"ל www.atlas-os.com
הצטרפו לאיגוד לשכות המסחר ותוכלו להנות מהטבות בלעדיות http://www.chamber.org.il/
|