יוזמת ז'נבה מצאה מקור מימון נוסף (שמקורו לא ברור) ויוצאת בקמפיין "מדליק" ויקר. בין שאר האמירות של "מאות קצינים בכירים במיל" נמצא המשפט הבא: "המהפך במדינות ערב הוא הזדמנות פז לשינוי".

האומנם?

מאות קצינים במילואים חושבים, שאחרי הסכמי אוסלו ואחרי ההתנתקות (שגם בה הם תמכו בכל ליבם), כשהיום לא ברור מי שולט במצרים, לא ברור מה גורלו של אסאד ואפילו בירדן יש תסיסה, זה המועד המתאים להחזיר שטחים תמורת הסכם. או יותר חשוב, לחתום על הסכם עם אבו מאזן שמייצג בקושי חלק מהפלסטינים לאחר שהוא דחה את הבחירות הדמוקרטיות מפחד שיפסיד לחמאס.

וואללה?

ואלו לא סתם קצינים אלא קצינים בכירים. כלומר עברו קורס קצינים, עברו קורס מ"פ, חלקם עברו את המכללה לביטחון לאומי ואת פו"מ ואחרי כל זה, מה שנשאר להם לעת זקנה הוא המשפט "המהפך במדינות ערב הוא הזדמנות פז לשינוי".

תגידו, חברים יקרים, חשבתם קצת לפני שצירפתם את שמכם למודעות האלו? הבנתם מה המשמעות של האמירות? ככה ניהלתם את צה"ל לפני שהוספתם "במיל" לשמכם?

המומחיות שלכם אמורה להיות מלחמה. לימדו אתכם איך לנצח אויבים בשדה הקרב. גם בזה, אם להודות על האמת, לא ממש הצלחתם (בהנחה שמרביתכם לא הייתם מפקדים במלחמת ששת הימים). מאיפה התעוזה הפוליטית? מאיפה הביטחון בצדקת דרככם?

הרשו לי להציע משהו שונה במקצת:

המזרח התיכון רוחש ובוחש, הפלסטינים מתחמשים עד קצה אפם (שלא על מנת להוסיף ג'ובים לשומרי מחסני התחמושת), משטר אחד כבר נפל ועוד שניים נמצאים בתוך התהליך שאת סופו איננו יודעים. אז אולי, קצינים יקרים, רק אולי, כדאי לנו לחכות. אולי נמתין שהתהליכים הפוליטיים יסתיימו כך או אחרת, נחכה שהשלטונות החדשים יתייצבו ורק אז נחליט האם עדיין יש לנו "הזדמנות פז לשינוי".

להחזיר שטחים יהיה עוד זמן. ממילא אנחנו בצד שנותן נכסים פיזיים והצד השני אמור לקבל אותם רק כתמורה לחתימה על הסכם. אני מקווה שקראתם את הספר "אומנות המלחמה" של סון טסו ובוודאי שעיניכם חלפו על הפרק אנרגיה - שמסביר את שימושם של היצירתיות והתזמון ביצירת מומנטום.

מו"מ פוליטי דורש סבלנות, יצירתיות ותזמון. אתם לוקים בכל הפרמטרים. אין לכם סבלנות, היצירתיות שלכם מסתכמת ברצון לתת לצד השני את כל תביעותיו הראשוניות כי "הביטחון הלאומי מחייב להגיע להסכם עכשיו". התזמון לא מהווה פרמטר במו"מ שלכם כי בכל רגע נתון בעשרים השנים האחרונות אתם אומרים בגלוי את אותם משפטים שעיקרם תנו לפלסטינים את כל דרישותיהם ונכל לחיות בשלום.

אנשי מו"מ מיומנים יודעים שאף פעם לא מציעים את הכול מיד בתחילת מו"מ, אף פעם לא מציינים את החולשות שלנו "קיפאון מדיני הוא סכנה ביטחונית ממשית". מה חשבתם כשפרסמתם את המשפט הזה? רציתם שהפלסטינים יקראו אותו? אתם באמת חושבים שזה תרם ליכולת לסיים את התהליך? או אולי האמירה הזו תשפר את מעמדה של ישראל? או אולי אתם מנסים להקשיח את העמדות הפלסטיניות מול הממשלה הנבחרת (ובכך מזיקים לכולנו) כדי להנציח את הקיפאון המדיני?

אהה, ונזכרתי בעוד פרט חשוב

מדינת ישראל היא דמוקרטיה. במרבית אותן שנים של ניסיון שלכם לשכנע אותנו שיש צדק בגישתכם אתם הפסדתם בבחירות והשלטון נתון בידי ממשלה שהמצע הפוליטי והמדיני שלה הפוך משלכם.

לכן, זוהי הצעתי:

תקימו מפלגה, תתחילו קמפיין פוליטי, השקיעו את הכספים ביצירת תשתית פוליטית ורוצו לכנסת. אם תנצחו, תחתמו על כל מה שאתם דוגלים בו. אבל, אם תפסידו, אז תעשו לנו טובה ותחזרו לעסוק בנושאים אחרים שבהם יש לכם הצלחות וידע. עם ישראל חי.