שלום למי שהיה הנשיקה הראשונה שלי על הספסל בשכונה, ואז הלך וסיפר שלא יאמינו לי באינטרנט, כי אני שמנה.

שלום למי שהיה אהבת חיי במשך שנה

שלום לזה שראה אותי וברח

שלום לזה שפספס בגללי שלושה רמזורים ברצף כי "היופי שלך מהפנט"

שלום לעבדים, למלכים, לשולטים, לאפסים שתמיד חלמו...

שלום לאלו שירדו לי, וזיינו אותי, ופגעו בי, ולאלה שנתנו לי לפגוע בהם.

שלום לאלה שאמרו שאני יפה יותר בתמונות ולאלו שאמרו שפחות.

שלום לנשואים, לרווקים, ל-לא פנויים רגשית.

לאלו שהתפשטו במצלמה ואלו שהתפשטו במילותיהם.

שלום לאלו שהיו חברים שלי בפייסבוק, במסנג'ר, לאלו שקיבלו את הטלפון עד שנמאס לי לענות.

שלום לסיפורים, לאשלייה, להתפלספות ולהתפלפלות.

מאז שאני זוכרת את עצמי זה הגבול הדק הזה בין הוירטואלי למציאותי,

מה לא ראיתי...איזה אנשים לא פגשתי...

צחקתי, בכיתי, נפגעתי, אהבתי

ונמאס.

הגיע הזמן לאמת צרופה

את הגבר הבא שיפגע בי אני מעדיפה להכיר בפאב,

מעדיפה לשבור את הלב של מישהו שפגשתי בריצה בפארק,

את האהבה שלי אני אמצא על הדשא באוניברסיטה.

Erase and Rewind

נעים מאוד, מורן.