 יושר ואמינות בכתב היד שאלת הערכה הגרפולוגית של יושר ומהימנות מורכבת וסבוכה. מורכבות זו נעוצה הן בשל אופייה הרגיש של הגדרת המהימנות והיושרה והן בשל מורכבות הפענוח הגרפולוגי אשר דורש שיכלול של סימני כתב מבודדים עם הבנת האישיות כולה, הווה אומר, עם כללות כתב היד. יושר בהגדרתו אינו תכונה בודדת, נטייה או מרכיב אישיותי ספציפי אלא, מבנה המקפל בתוכו דפוס התנהגותי מורכב. גם אם נזהה מגמה אישיותית לחוסר יושר, לא ברור אם נצליח לזהות פרמטרים חיצוניים- חוץ אישיותיים כגון תרבות, דת, חינוך, סיטואציות אקראיות או זמניות אשר להם תפקיד מכריע בשאלת היושרה ובהערכתה. יושר אם כן, לעיתים קרובות, היינו מערך התנהגותי משתנה ונסיבתי . אדם ישר נחשב למי שטרם נתפס בקלקלתו. אולם עבר, ללא רבב אינו אלא מנבא סטיסטי בלבד לעתיד שיתקיים בו יושר. זאת ועוד, מי שנתפס בחוסר יושר אפילו פעם אחת ובעניין זניח לכאורה עלול להיות מתויג לצמיתות כחסר יושר לחלוטין. אמות המידה ליושר ומהימנות משתנים בין תרבויות, חברות ותקופות חיים. היחסיות של יושר נקבעת בין השאר על ידי תנאים חיצוניים, אינטראקציות חברתיות ובין אישיות שהן מחוץ לתחומי הערכה והשיפוט של הגרפולוגיה. בניגוד לסברה הרווחת בקרב הדיוטות באשר לרשימה סדורה של "סימני חוסר יושר" אשר בכוחה להכריע בשאלת מוסריותו של הכותב , ראוי להדגיש, שאין בכוחם של סימנים מבודדים ונפרדים, תהיה שכיחותם אשר תהא, להכריע בעניין זה ללא בחינת הקשרם ליתר מרכיבי כתב היד. התייחסות לסימנים גרפולוגים בודדים ללא הבנה גרפולוגית מקיפה של סינדרומים ( טיפוסי אישיות ) ופקטורים מרכזיים כגון רגשות, דחפים, מצפון ושיפוט תהא ריקה מתוכן בהערכת יושרו ומהימנותו של הכותב ויש אם כן צורך לבצע סינתזה מעמיקה של מבנה האישיות. חשוב לזכור שלא כל תסמונת או תכונה של חוסר יושר נובעים מאותו מנגנון פסיכו- דינמי. עבריינים אחדים ייטלו לעצמם חירות לשדוד ולחמוס בשל נטייה סדיסטית ועיוות פנימי בתפישת יחסי אובייקט. אצל אחרים תאוות הבצע או לחלופין רפיונם השכלי יקשו על הבחנה בין אסור למותר, בין טוב לרע. זאת ועוד, אי קיומם של "סימני חוסר יושר" בכתב היד לא מצביעה בהכרח על מהימנות גבוהה. מאז ימי קרפיה ז'מן אנו יודעים שלא ניתן לעשות אבחון בדרך השלילה. העדר תופעה גרפית לא מצביעה על העדר תכונה ובכל מקרה יש לקחת בחשבון את שכיחותו של המרכיב ואת חשיבותו ( הדומיננטיות שלו ) ביחס לתמונת הכתב השלמה. יש למצוא תחילה הסבר ביולוגי או פתלוגי לממצאי חוסר יושר ורק משנשללו ניתן להעריכם כחוסר יושר. יש להיזהר מקביעה אינטואטיבית לפני שהובנה האישיות על מנת להימנע ככל הניתן מפרשנויות והערכות שגויות. הבנת האישיות השלמה כתרכובת של טיפוסים שונים על פי טיפולוגיה סדורה עשויה לשפוך אור על תפיסתו הערכית, שיפוטו המוסרי והתנהגותו הנורמטיבית של הכותב. כך למשל, על פי ישראל אודם, ניתן לדרג ולזהות את רמתו הכללית וטיב יושרו של הכותב על פי תסמונת כתב ידו. הטיפוסים השכלתני, האינטגרטיבי והמתקן יקבלו דירוג גבוה יותר במכלול ההיבטים הקשורים לתחומי השיפוט, המוסר וההתנהגות הנורמטיבית, בעוד שהטיפוסים הנרפה, הנרקיסי, האימפולסיבי והזאבי איובי יקבלו דירוג נמוך יותר. לעיתים קרובות, קרובות מידי, סימנים בודדים המזוהים כמסמני חוסר יושר עלולים להצביע דווקא על מגמה של מצוקה בכתב היד שבינה לבין חוסר יושר אין ולו דבר. לדוגמה: קווי כיסוי עלולים להעיד על חרדה , רגשות אשם ופחדים אבל גם אולי על הסתרה מגושמת של טעויות ומחדלים. ההנחה שמצוקה בכתב היד בהכרח מצביעה על פרופיל דהוי של מהימנות הכותב הנה מוטעת ומטעה. אולם קביעת הדירוג המוסרי על רצף של סקאלה אנכית אינה ממצה כלל ועיקר. יש להבין את אופיים ואיכותם השיפוטי, המוסרי וההתנהגותי של כל אחד מטיפוסי אודם. הטיפוס האוטיסטי לדוגמה מתאפיין בגישתו הקנאית לחוק ולסדר אולם אדיקותו, הדתית כמעט, לצו עליון חיצוני עלולה להפחית בצורה משמעותית את מידת הסתגלותו לתקן המוסרי- הנורמטיבי הנהוג במקומותיו. להלן אפיון מתומצת של טיפוסי האישיות על פי ישראל אודם בשאלת השיפוט, התפיסה וההתנהגות הנורמטיבית: טיפוס נרפה- רפיון מוסרי, מושפעות ונגררות סבילה אחר השפעות וגירויים חיצוניים.שיפוט רדוד, מניעה מנקיטת עמדה ערכית מחייבת. טיפוס אינטגרטיבי- הלימה בין עקרונות אישיים לעקרונות חיצוניים. שמירה על נורמות של חוק וסדר ונטייה לאתיקה ריאל סטית ופרגמטית מותאמת לזולת ולסביבה. טיפוס אימפולסיבי- מאופיין בחוסר הלימה קיצוני ובשינוי תכוף של עמדותיו ועקרונותיו על פי צרכים סתגלניים ואינטרסים פנימיים. סוטה בצורה אקטיבית מהתקן הנורמטיבי עד לכדי קושי לקבל מרות וסמכות. טיפוס רציונלי- אידיאליזם מוסרי והזדהות עם עקרונות ערכיים. בעל חוש אחריות מפותח. מאמין באידיאליזם ראלי המותאם לצורכי החברה. טיפוס אוטיסטי- קנאות לעקרונות דוגמטיים ואוטופים. מזדהה עם חוק מטפיזי החורג מהתקן. קושי בהסתגלות גמישה לחברה המלווה בחוסר גלוי לב ובהסתרת מידע. טיפוס נרקיסי- חמדן, מפונק, תובעני ומרוכז בעצמו ובצרכיו. נטייה לתפיסה לא בוגרת ולעיתים לא מציאותית. מפגין נעימות כדי לזכות באהבה ובהערכה תוך מגמה לנצלנות סמויה ותלותיות. טיפוס מתקן- שואף למוסריות באמצעות העדנת אישיותו וצרכיו האישיים. עם זאת, ניכרת מגמה דיפלומטית, טאקטית, נימוסית ( במקרה הטוב ) או דו פרצופית המשקפת כוונת זדון ונטייה לשקר מכוון ( במקרה הרע ) טיפוס זאבי- איובי- מגמה לעקרונות קנאיים על שמירת חוק וסדר לטובת הנדכאים והחלשים לצד זעפנות, קושי בקבלת מרות ושללנות המביאה להתנהגות אנטי חברתית, גחמתית ולעיתים אלימה. טיפוס אנרכי יצרי- נטייה למעורבות, צייתנות והזדהות חברתית יחד עם שינויים במצבי רוח ובדחפים ילדותיים ואגוצנטריים. שילוב זה מביא לחוסר כנות ולקושי במהימנות בדיווח. דחפיו הפנימיים גורמים להתנהגות גחמתית, לעיתים מופקרת וחסרת אחריות. בפועל, כמעט ולא ניתן למצוא טיפוס "טהור" מאותה רשימה והאישיות של רובנו מכילה תרכובת של מספר טיפוסים עם מאפיינים ייחודיים ואינדווידואלים. רשימת סימני היושר עליהם נוטים הגרפולוגים להתבסס כיום נסמכת במקורה על רשימותיהם המוקדמות של רוברט סאודק ומקס פלובר שחקרו את נושא היושר והכנות בכתב היד. סימני חוסר היושר עשויים לקבל תוקף פרשני אמין בשיוכם לטיפוס מסוים ובראייה פסיכו- דינמית מקיפה. כל אחד מהסימנים המובאים ברשימה הבאה יכול לייצג זולת נטייה לחוסר יושר גם מצוקה נפשית זמנית או קבועה וחלקם אפילו לקות אורגנית. מכאן נובעת חשיבותה של בדיקה מקיפה על ידי גרפולוג מוסמך. כתיבה איטית מאוד- מסתירה לעיתים חוסר ביטחון ומעידה על הצורך להסתיר, לחפות וליצור תדמית מסוימת ומלאכותית. כתיבה מהירה מאוד- חיפזון, להט נטול מעצורים המעידגבי מצע הנייר מתוך חרדה, הססנות או חוסר ספונטאניות. הצלבת אותיות- הצלבת אותיות כמו ת, ש, ח- נצירת לשון, דיסקרטיות. קמרונים מוגזמים- נטייה לכיסוי והסתרת מידע, חיפוי על כוונות אמיתיות או על חולשה. צלצלים והיימנות- נסיגה אגוצנטרית, מנפולטיביות, תכססנות ועורמה. ניצול ידע ויחסים בין אישיים לשם צרכים פרטיים. על קושי להתחשב בסייגי החברה ובהגבלות חיצוניות. כתיבה תמה ( תבנית בית ספר- תקן )- הליכה בתלם וניסיון ליצור תדמית אידיאלית כשבעצם תתכן אפשרות של חוסר טבעיות, חוסר ביטחון, כוונות עמומות או ערמומיות. כתב פרסונה- הסתרה והחנקת היצרים והדחפים הספונטאניים. יצירת תדמית שונה לחלופין מאישיותו האמיתית של האדם. חוסר סדירות- מושפעות מגירויים חיצוניים ופנימיים, נטייה לסבילות, מגורות ומושפעות. תנודות נפשיות המקשות על משמעת בתוך מסגרת ממוסדת. אותיות קטנות או מוזרות בסופי מילה- נטייה להצנעה, לסודיות, לערמומיות או להסוואת כוונות. תיקוני אותיות שאינם משפרים את הקריאות- רגשות אשם, רצון לתקן, ניסיון לחפות על מחדלים,טעויות או דבר מה מטריד. נקודות מיותרות חסרות משמעות שאינן שייכות לסימני פיסוק או ניקוד- הכותב מניח את העת בלי משים על השמטת אותיות או סיכול אותיות- הסחת דעת שיתכן ומקורה בהסתרה של מידע או שיבוש באינפורמציה. הכותב מוטרד מהנושאים שמעלה בכתב ועל כן צריך לבדוק גם את תוכן הכתוב. שני סגנונות כתיבה או יותר באותו הכתב- ניסיון להציג תדמית שונה במצבים וסיטואציות שונות. צורך בהעמדה חיצונית שלאחריה חוזר הכותב לאופיו ולהתנהגותו הטבעיים. כתב לא קריא או אותיות דו משמעיות- כשהאות אינה מובנת מחוץ להקשרה במילה- דיווחים לא מדוייקים או מעורפלים, נסיון להתחמק מאחריות ועמימות בכוונות. קו חוטי- דיפלומטיה, תחבולנות, עמימות, מניפולטיביות. לולאות מסובכות ( תלוי היכן מופיעה הלולאה ) – באזור עליון- פנטזיות ודמיון. באזור תחתון- פנטזיות מיניות או חומריות. באזור אופקי חוסר כנות, הסתרה מגושמת והסוואה רגשית. זווית כתיבה הולכת ומשמאילה- אובדן אמון, בלימת כוונות מתוך כוונה להסתיר דבר מה. אותיות תלויות- פחד ממחויבות או חוסר נכונות לקחת אחריות. אותיות פתוחות בבסיס- יכול להימצא באותיות כגון ל או ע. משמש כפתח מילוט ממצבים לא נעימים ועלול להעיד על חוסר כנות ושקרנות. פער בין החתימה והכתב- "כרטיס הביקור" ( החתימה ) של הכותב שונה מאופיו. ניסיון להציג תדמית שונה מהמציאות או צורך להסתיר אותה. |