כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    הטסטוסטרון "לוקח" בגדול

    106 תגובות   יום שישי , 1/4/11, 10:28

    ''

    אתמול נקלעתי למחזה סוריאליסטי בלתי ייאמן בו ראיתי, שוב, כיצד הטסטוסטרון בקלות, בגדול, עוקף בקפיצה קלה ומפיל את השכל היישר לקרשים.  לולי אני ועוד איש אחד זה היה עלול להסתיים אחרת. זו לא פעם ראשונה שאני רואה מצב דומה, וכיון שזה יחסית בשלבים ראשונים של הידרדרות, מעירה את השכל חזרה מהתרדמת הזמנית בה שקע בשל הטסטוסטרון והעצבים.

     

    בוקר, רחוב וכביש ראשיים עמוסים מאד, אנשים  כולם לחוצים ממהרים לעבודה, קצת באטרף.

    ''        ''         ''

    אני חוצה מעבר חצייה כפול עם עוד המון אנשים שחציים קצת רצים, לצידי חוצה גבר לצידו כלבו הנאמן, לא חגור אך ממושמע מאד, מאחורי פועל זר על אופניים מרכיב קדימה ואחורה את שני ילדיו הקטנים.

     

    כל המאסה של האנשים על אי תנועה-מעבר המפריד בין שני מעברי החציה, שני הכבישים שכעת מאד סואנים. המכוניות מאחור כבר קיבלו אור ירוק לנסוע, המכוניות מקדימה עדיין נוסעות והולכי הרגל טרם קיבלו אור ירוק לעבור תקועים בין שני הכבישים.

     

    יצא כך שרוכב האופניים היה חייב כנראה להעלות את כל אופניו על אי התנועה כי ילדו מאחור והמכוניות מאחור החלו לנסוע, אך לא היה מקום, והוא בלחץ וחוסר זהירות ואכפתיות פגע, דחף את כלבו של האיש, כמעט עלה עליו, וזה נבהל ובעצם בלית ברירה ירד לכביש קדימה, בו עדיין נסעו המכוניות, וכמעט באמת נדרס.

     

    למזלו הנהג שנסע קדימה ראה את המצב בצורה רחבה לא נסע מהר, גם אני ראיתי זאת ובמודע ירדתי קדימה לכביש כדי לחסום הנסיעה שלא יעלו על הכלב, ולהעיר תשומת לב הנהגים, שמשהו קורה כאן.

    ''

    ואז...החלה הדרמה: בעל הכלב נכנס לאטרף על הפועל הזר הלא אכפתי ולא זהיר שכמעט גרם לדריסת כלבו, הפועל נכנס לאטרף כי מיהר ונהג לא בזהירות, וזה גרם לו עיכוב, הוא כנראה דאג לילדו וצרח על האיש שהילד שלו חשוב יותר מהכלב של ההוא ושהוא היה צריך ללכת אתו חגור.  

    בעל הכלב התחיל להשתולל וצרח עליו שהכלב שלו עבורו כמו הילד שלו עבורו, והוא היה צריך להיות זהיר יותר ולא לעלות עליו (גם נכון).

    שני אלה החלו במהלומות, האופניים עם הילד נפלו והילד על המדרכה, הכלב נבהל ושוב ירד לכביש.

     

    אני רואה את שני אלה, מבינה שנשרפו לשניהם הפיוזים והם חדלו בכלל לראות זה את ילדו על המדרכה והשני את כלבו ששוב ירד לכביש הסואן, ומבינה שטוב לא יצא מזה.

    האמת, אם היו שניהם בלבד ללא הילד והכלב הולכים מכות היה הרבה פחות מזיז לי כי אלה כוחות שקולים פחות או יותר.  היה יותר אכפת לי מהילד ההמום שנזרק על המדרכה ואביו שכחו לרגע, והכלב המבוהל שירד לכביש הסואן ושוב בסכנה.

    '' 

    תפסתי את זרועו של בעל הכלב מרחיקה אותו לאט לאט, מסיבה תשומת לבו לכלבו, אומרת לו שהוא עומד להדרס שנית וש"הכלב שלו יותר חשוב כרגע", ואיש נחמד אחר שראה והבין מה אני עושה עשה אותו דבר עם הפועל הזר.  היסב תשומת לבו לילד שלו שזרוק על המדרכה עם האופניים.

     

    שניהם המשיכו לקלל ולהזין את העצבים שלהם עוד יותר, הפועל הזר מקלל בשפה זרה עזב את ילדו הקטן זרוק על המדרכה עם האופניים ורצה להמשיך לכיוון שלנו, אני המשכתי לנסות לדבר הגיון לבעל הכלב ממשיכה כל הזמן להרחיקו אותו ואת כלבו מהכביש הסואן, ממרכז הדרמה, עד שתפסנו טווח בטחון.

     

    בעל הכלב לא נרגע, ראה שהשני ממשיך לכיוון שלנו והתחיל להשתגע.  לא ויתרתי, הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו שהוא גורם לי מצוקה ודאגה והכלב שלו מבוהל מאד ובסכנה ושיתעורר ויחשוב מה יותר חשוב לו בחיים – הכלב שלו, או ללמד פועל זר חסר מודעות לקח.

    '' 

    דברי כנראה התחילו לחלחל אליו, הוא התחיל לתפוס את המצב, מה קרה, והתחיל להרגע, אך כל הזמן זינק חזרה כשראה שהפועל הזר מקלל ורוצה שוב להתחיל לבוא לכיוון שלנו.

    לא ויתרתי לו אפילו שמיהרתי, אמרתי שאני רוצה לראות אותו ואת כלבו מתרחקים ונכנסים לביתם שכבר היה קרוב יחסית. עמדתי ונתתי הוראות לגבר זר מוטרף מעצבים כמו איזה שוטרת קטנה ומצחיקה.

    '' 

    זהו, הוא נכנס לכניסה לביתו, הדלת נסגרה אחריו ואחרי כלבו, וידאתי שהפועל הזר וילדו אכן המשיכו ונסעו משם, ורק אחרי שראיתי שהם המשיכו המשכתי לדרכי.

     

    הדקות עד שהגעתי לעבודה עברו עלי בהרהורים על מהות ההורמון הגברי, מה קורה בכלל לאנשים שמתעצבנים ו"נשרפים להם הפיוזים" עד שההיגיון - השכל פורח מהחלון, איך זה שאחד לא רואה ואכפתי לגבי השני ורואה רק את שיקוליו שלו, ואיך מחוסר התחשבות ומודעות הדדיים יכול להתפתח סיפור שלם שלא צריך היה להיות קיים בכלל.

     

    שניהם כמובן היה להם חלק ואשמה בעניין  ויכולים היו להיות מודעים וזהירים ומתחשבים יותר, אם היו כך זה היה נמנע כמובן, אלא שאומרים שכל הצרות מתחילות ששני הצדדים "צודקים" או במקרה זה "אשמים".

     

    חשבתי לעצמי, יא אללה, כמה בקלות אפשר לגלוש לתגרה, לאלימות לא הכרחית, ואיך זה שבתוך כל  זה, כמו תמיד עלולים להיפגע חסרי ישע.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (106)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/10/11 19:54:
      לצערנו ככה אנחנו נראים בהרבה דברים ולא רק על הכביש
        27/4/11 11:18:
      סיפור טוב :) חבל שטסטוסטרון מנהל לנו את המדינה.......
        25/4/11 16:49:
      אנחנו חיים בסיר לחץ תמידי (לא רק בגלל ביטחון) וזה משפיע על חיינו. המצב שתארת פוגש בנו בכל יום וכמעט בכל סיטואציה. בשבת האחרונה, ספגתי אני מנת קללות ואפילו הנהג האחר יצא מרכבו כדי ל"התחיל" ואולי גם לסיים.... החוכמה היא לפעמים לדעת להבליג. במקרה שלי נכנסתי ל"כוננות" אבל נשארתי ברכב. והבן של ה"פיוז" הרגיע אותו. בתקווה שנדע להמשיך להתרחק מ"פיוזים קצרים" רוני (-:{
        6/4/11 21:40:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-03 20:35:34

      צטט: * חיוש * 2011-04-02 11:06:59

      (-: בונבוניטה יקירתי נשיקהאינני חושבת שזאת בעיה של הטסטוסטרון פשוט שני אנשים חמומי מוח ניפגשו בנסיבות לא הכי פעם ראיתי מריבה בין שתי נשים ((-:  אני בטוחה שזה לא הטסטוסטרון..............קריצה

      וכהרגלך נהנתי מכתיבתך, מקסימה שלי   מהמריבה של אלו השניים- ממש לא. * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק הכי אוהב שבעולם   חיה

      ''

       

      חיוש יקרה, תודה. 

      העניין פה לא רק החמומי מח, הרי ראינו אין סוף מקרים שבשל שטות גמורה הסתיימו במכות, דקירות, וגם רצח. העניין פה שבלט לי לעין ובגללו, ורק בגללו עשיתי מה שעשיתי, וזה גם לא נקרא להתערב זה יותר להסב תשומת הלב הצידה כדי להרגיע, זה חסרי הישע שהיו מעורבים ויכולים להפגע. זה מה שראיתי הצעד הבא, ורציתי למנוע זאת.

      עם כל הכבוד ל"חמומי המח" לא חושבת שתראי אשה הכי פסיכית ומוטרפת שתשכח את התינוק שלה ולו לרגע שיפול על המדרכה כדי ללכת מכות...קריצה

       מקסימה שלי נשיקה

      לבטח תסלחי לי אך כשקראתי את המשפט האחרון שלך - פרצתי בצחוק

      ובעצם זה כל כך עצובנבוך

      ונהדר שניקלעת שם בינהם והפרדת בין הניצים

      אני אוהבת את ליבך הגדול

      חיה

       

       

       

        4/4/11 21:58:
      תזהרי היו מקרים שהתערבות בין שני יריבים הסתיים במותו של האזרח התמים שרצה להשקין שלום בין הניצים........ שיהיה לך שבוע נפלא :))
        4/4/11 19:44:
      "סדנת ניהול כעסים" ?? :)) לרוב, הזעם מיותר. אבל אם כבר חרון מעוור - עדיף אחד כזה שבא מ"המקום הנכון"
        4/4/11 19:31:

      צטט: ארזעמירן 2011-04-03 13:18:33

      זה הזעם הזה. מעוור. זה לאו דווקא גברי (למרות ש, יש להודות, אנחנו כמעט מונופוליסטים בשטח) אלא יותר ישראלי - פיוז קצר, אגו מנופח, אנוכיות וחובר סובלנות שהופך לשקוף את כל מה שהוא לא "אנחנו". (ואפילו אי אפשר להאשים את החום והלחות של אוגוסט, כו-לה מרץ)

      כן נכון. הזעם מעוור. וגם אני לוקה בזה. הגבתי למרות הסיכון כי גם אני לא יכולתי לראות את חסרי הישע ניזוקים כשמי שאחראי להם מתעסק עם האגו של עצמו.

      לפחות אצלי זה זה בשל סיבה הפוכה, למרות שהתוצאה בעצם אותו דבר, הא?

      הכל יחסי בחיים, אשכרה ככה.....

       

      אתה רואה? הכל בגללך הגעתי למסקנה שאני בעצם לוקה בזעם מעוור דומה מאד לשלהם....

      ''

       

        4/4/11 19:28:

      צטט: kimchid 2011-04-03 12:51:59

      ..ויצאת בחסד שאחד מהם לא הניף את אגרופו לפנייך גם כן...!! כשהפיוזים קופצים, והאגרופים קמוצים...מי יודע מי מהם יפגע בפנים?!!!

      כבר הייתי במצבים שבהם זה היה הרבה הרבה יותר אפשרי.

      זה הפיוז שאצלי קופץ בראש....לא יכולה לראות חסרי ישע בלי לנסות לעזור לפחות.

      כל אחד ו"הפיוז" שלו.... לשון בחוץ

        4/4/11 19:25:

      צטט: ehudin 2011-04-02 23:04:43

      אנשים שוכחים לפעמים שהם חלק מהחברה (הסובבים במקום) ויש לך עדיין צורת הסתכלות שונה. את צודקת קצת קשה להאמין שנשים היו נותנות לילד להיות על הרצפה, גברים מסתכלים על החיים בצורה מוזרה ומקדישים תשומת לב לפעמים לנושאים שוליים (יחי האגו) במקום לעיקריים (ולא מוציא את עצמי מהכלל) עם תרצי בהזדמנות אוכל לספר לך סיפור בנושא. נחמד לקבל ממך היתחסות למה שכתבתי. איני יודע לידע אותך שכתבתי לך תוספת. אודי.

      תודה, הנה ראיתי לבד :-)  גם אתה יכול דרך אגב לראות זאת אצלך.

      היות ואתה יחסית חדש יש מדריכים לכל דבר בקהילת תמיכה של הקפה,כדאי לעיין בהם.

      אם יש לך סיפור נסוף בנושא אתה יכול לעשות ממנו פוסט ולשלוח לי לינק אשמח לקרוא, או להוסיף אותו כאן אם זה  לא ארוך מדי ובאותו נושא, איך שבא לך .חיוך

        3/4/11 22:11:

      צטט: טלוני 2011-04-02 20:30:09

      ואני שואלת איך אלוהים תמיד מפגיש אותך עם סיטואציות כאלה, ונותן בך את הכוח להשליט סדר וצדק בין הצדדים. חשבת על זה?  זה חלק מהייעוד שלך ואת עושה אותו נאמנה!
      שבוע רגוע ומיטיב לכולם!

      תודה טלוני, לא בטוחה. אם כך מדוע בכל כך הרבה פעמים אותו אחד שורף גם אצלי את הפיוזים?

      בכל מקרה יש לכך סיבה אחרת, נוספת, אני משערת וקשורה למשהו שפעם עברתי שגרמה לי לחשוב שצריכים לפתח את המודעות, את העיניים שבלב, כדי לראות דברים סביבך, דברים קטנים שנחבאים מהעיין.קריצה

       

        3/4/11 22:09:

      צטט: RonArzi 2011-04-02 18:34:36

      ואיך זה שכוכב אחד בודד מאיר בפינה...כוכב המצפון :)

      אתה ממונה להאיר גם לו מאצלך כשיחשך לו.... קריצה

        3/4/11 22:07:

      צטט: צבי קירשטיין 2011-04-02 16:49:54

      כמו תמיד אני מטייל עם כלבתי ברצועה...ממולי הלכו אבא עם הבן 3 בערך...הילד אחז ברצועה של הכלבה..הכלבה השתחררה והתנפלה על כלבתי...הערתי לו על כך במקום להתנצל...עוד צרח עלי.

      היית אומר לו שאתה מזמין משטרה ופותח לו תיק, או קורא לפקוח עירוני, היית רואה איך הצרחות שלו היו נהפכות למילות נימוס, והאוקטבות היו יורדות פלאים.

      '' 

        3/4/11 20:43:

      צטט: מזל וברכה 2011-04-02 12:07:22

      אוי בוני, בוני, איך זה שאף עיתון עוד לא חטף אותך ככותבת טור.

      לא נתקלתי בפוסט אחד שלך שלא היה מקסים, לא פחות, וכל אחד ואחד מהם בנושא אחר. המשותף לכולם - עיניים פקוחות ולב רגיש.

      תודה חברה, את מוזמנת לנסות "לשווק" למי ומה שנראה לך. 

      מאמינה שלי ולך יש פחות או יותר מטרות דומות, ואני רואה את המטרה תמיד, כאן בקפה, ברחוב, בעבודה, ובכל מקום. 

      ''

        3/4/11 20:40:

      צטט: ג'ו_ 2011-04-02 11:30:26

      זאת שאלת עתיקת יומין, כלב? ילד? מה בחשיבות יתר ומי אנו נותנים יותר חשיבות...אצל כל אחד זה אחרת. יהיו אלו שכלבים הם כל עולמם כמו האיש העצבן, ויהיו כאלו שילדים והם הרוב קודמים לכל בע"ח. ואלימות לא חסר בלי קשר להורמונים. לצערי

      היי ג'ו

      זו בכלל וממש לא השאלה, העניין הוא חסר הישע שתלוי בנו, שאנו אחראים לשלומו, בין אם זה ילד ובין  אם זה כלב זה אינו משנה. הפריע לי וזה בלט לי קודם כל לעין איך ששניהם אחד את הילד והשני את הכלב עזבו לנפשם כדי ללכת מכות.

       

      לפעמים אנשים מתרגזים, הולכים מכות על שטויות, ושמענו על מקרים מצערים מספיק, לא מדברת על זה וגם לא הייתי מתערבת בדבר כזה.

      גם כאן זה לא שהתערבתי, פשוט ניסיתי להסיט את תשומת לב אחד מהם למשהו שחשוב כדי להוציא את העוקץ מהמצב הזה.

      ''

        3/4/11 20:35:

      צטט: * חיוש * 2011-04-02 11:06:59

      (-: בונבוניטה יקירתי נשיקהאינני חושבת שזאת בעיה של הטסטוסטרון פשוט שני אנשים חמומי מוח ניפגשו בנסיבות לא הכי פעם ראיתי מריבה בין שתי נשים ((-:  אני בטוחה שזה לא הטסטוסטרון..............קריצה

      וכהרגלך נהנתי מכתיבתך, מקסימה שלי   מהמריבה של אלו השניים- ממש לא. * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק הכי אוהב שבעולם   חיה

      ''

       

      חיוש יקרה, תודה. 

      העניין פה לא רק החמומי מח, הרי ראינו אין סוף מקרים שבשל שטות גמורה הסתיימו במכות, דקירות, וגם רצח. העניין פה שבלט לי לעין ובגללו, ורק בגללו עשיתי מה שעשיתי, וזה גם לא נקרא להתערב זה יותר להסב תשומת הלב הצידה כדי להרגיע, זה חסרי הישע שהיו מעורבים ויכולים להפגע. זה מה שראיתי הצעד הבא, ורציתי למנוע זאת.

      עם כל הכבוד ל"חמומי המח" לא חושבת שתראי אשה הכי פסיכית ומוטרפת שתשכח את התינוק שלה ולו לרגע שיפול על המדרכה כדי ללכת מכות...קריצה

       

       

       

        3/4/11 20:31:

      צטט: רונית שמר 2011-04-02 08:43:33

      כל הכבוד לך על המעורבות!

      אני בטוחה שאם לא היית שם זה היה נגמר ממש ממש רע.

       

      תודה, לא בטוחה. מה שכן היו אנשים שהיו שמים לב לילד פחות לכלב והוא היה עלול להדרס בשל טיפשות בעליו. 

        3/4/11 20:28:

      צטט: bfou 2011-04-01 22:57:18

      מצד שני - שלא נצא חלילה חיוביים מדי - אם ביד אחת היית דוחפת את בעל הכלב לכביש, וביד השניה היית מטלפנת ומזעיקה את משטרת ההגירה, זה היה פותר את הבעיה באופן יותר יסודי ו-אם יורשה לי - חינוכי :)

      אוה, סוף סוף מישהו מאזן קצת עם תבלין שונה. תודה

      תודה על הרעיון, אבל יש צדדים שלא חשבת עליהם.

      שוב, גם כאן אני חושבת על הקטנים שלא יכולים לעשות כלום, הילד, והכלב.

      אם הייתי עושה זאת הילד היה עלול לסבול, והכלב היה עלול להשאר יתום אם אביו היה נדרס.

      אז מה הועילו חכמים בתקנתם?  הא?  לשון בחוץ

       

       

        3/4/11 20:24:

      צטט: פפרוני 2011-04-01 22:02:45

      אחרי שפע התגובות המפרגנות והמשבחות (ובצדק רב) מה כבר נותר להוסיף. ממש בקליפת אגוז הראית לנו איך פורצות מלחמות לפעמים בגלל כלום, חוץ מאיזו פגיעה מדומה בכבוד (הלאומי, העדתי, הגברי...u name it)

      אח, אכזבתי אותי....חשבתי שלמישהו יהיה קצת תבלין שונה, פיקנטי, להוסיף לתבשיל....יאללה, נראה אותך 

      ''

        3/4/11 20:22:

      צטט: נהר גועש 2011-04-01 21:14:00

      מדינה חמה יש לנו...יותר מידי עצבנים

      המדינה בסדר גמור נהר גועש, האנשים הם אלה שמחממים את הגזרה....קריצה 

        3/4/11 20:20:

      צטט: לקסיס10 2011-04-01 21:10:59

      באמת סיפור טוב ודי מוכר ועצוב,,וכמובן כל הכבוד לך הוונדר וומן הישראלית !!!שתמיד מגיעה להושיע בזמן לאחרונה אני רואה הרבה אנשים שהולכים עם כלב צמוד ללא רצועה במעבר חציה ,,משגע אותי החוסר אחריות הזה לפעמים גם הכלב מזדנב אחרהם והם לא בודקים אפילו איפה הוא שבת שלום רגועה!

      איזה וונדר וואמן ואיזה באטיח, לא קראת כמה פוסטים קודמים שלי, שבדיוק כמו הסנדלר גם אני הולכת לפעמים "בלי נעליים"....כולנו בני אדם וצריכים לפעמים מישהו שיתפוס אותנו בשרוול ויגיד לנו: היי, שים לב לאן אתה הולך....

       

      אני עצמי לא פעם איבדתי פיוז במקרים שהייתי יכולה בהחלט להגיב חכם ושקול יותר, אבל כמה אפשר, לפעמים באמת זה עובר כל גבול. מה שכן, אם אני איבדתי פיוז אותם שני אלה כנראה היו מאבדים את כל הפיוזים שיש להם במקרים דומים...

      ''

      לגבי אלה שהולכים בלי רצועה, מסכימה אתך, זה חוסר אחריות. 

       

        3/4/11 20:16:

      צטט: d.double you 2011-04-01 20:49:39

      יופי יופי ממש סיפור נחמד ועוד מוסר השכל!

       

      העניין שלגבי מוסר השכל כל אחד יכול להסיק אחרת...

      תארי לעצמך שאחד מהם למשל בעל הכלב קורא זאת, ואז הוא אומר לעצמו:

      וואלה, היא צודקת 100 אחוז, אם הייתי לוקח חגורה לכלב, הייתי יכול לקשור אותו לעמוד שלא ידרס וללמד את ההוא לקח כמו שצריך....

      ''

        3/4/11 19:39:
      אני חושבת שבעל הכלב היה צריך להחזיק את הכלב ברצועה בלי שום קשר לכלב ממושמע. העובד הזר חסר האחריות עם שני הילדים היה צריך לנסוע עם קסדות על ראשיהם של ילדיו , וכשהגיע למעבר חציה היה יכול לרדת מאופניו וללכת בזהירות במעבר החציה בפרט שיש כל כך הרבה אנשים שצועדים עליו
        3/4/11 15:13:
      את משהו - ירבו כמותך - תהיה לנו ישועה :))
        3/4/11 13:18:
      זה הזעם הזה. מעוור. זה לאו דווקא גברי (למרות ש, יש להודות, אנחנו כמעט מונופוליסטים בשטח) אלא יותר ישראלי - פיוז קצר, אגו מנופח, אנוכיות וחובר סובלנות שהופך לשקוף את כל מה שהוא לא "אנחנו". (ואפילו אי אפשר להאשים את החום והלחות של אוגוסט, כו-לה מרץ)
        3/4/11 12:51:
      ..ויצאת בחסד שאחד מהם לא הניף את אגרופו לפנייך גם כן...!! כשהפיוזים קופצים, והאגרופים קמוצים...מי יודע מי מהם יפגע בפנים?!!!
        3/4/11 12:20:
      כנראה שהחיים שלנו כאן בישראל יותר מידי מתוחים ולחוצים וזה משפיע על כל מהלך שלנו, טוב שיש עוד אנשים כמוך שבוע טוב
        3/4/11 11:15:

      אוףףףףףף איזה סיטואציה..

      ואת ממש גיבורה...

        3/4/11 09:53:
      זה לשניה הזכיר לי את חג גדיא :)) אני ליודעת אם זה רק בעית טוסטסטרון ,אני רואה אצל זה גם אצל נשים שעומדות בסופר בבנק וכו , זו בעיה לאומית ישראלית בחו"ל עומדים בשקט ,ואם מקרה כזה היה קורה ,היו מתיחסים מן הסתם באופן מנומס יעיל וקר להחריד .
        3/4/11 01:20:
      קראתי בשקיקה ובשקידה מעוללות יומך....
      תבורכי. כל הכבוד!!!
        2/4/11 23:04:
      אנשים שוכחים לפעמים שהם חלק מהחברה (הסובבים במקום) ויש לך עדיין צורת הסתכלות שונה. את צודקת קצת קשה להאמין שנשים היו נותנות לילד להיות על הרצפה, גברים מסתכלים על החיים בצורה מוזרה ומקדישים תשומת לב לפעמים לנושאים שוליים (יחי האגו) במקום לעיקריים (ולא מוציא את עצמי מהכלל) עם תרצי בהזדמנות אוכל לספר לך סיפור בנושא. נחמד לקבל ממך היתחסות למה שכתבתי. איני יודע לידע אותך שכתבתי לך תוספת. אודי.
        2/4/11 22:40:

      צטט: ניקיטה10 2011-04-01 19:39:54

      תודה על הסיפור...לצערי אנחנו נתקלים בכאלו בתדירות גבוהה למדיי באקלים הים תיכוני שלנו...

      אז זהו, שזה לא רק האקלים הים תיכוני לתרץ בו דברים כאלה.

      הייתי בקפריסין, תסכים אתי שאותו אקלים גם שם נכון?

      אחד הקטעים שהרגו אותי שם היה קטעים של בדיוק ההיפך. האוטובוס תיירים שלנו לא יכול היה לעבור באחת הסמטאות כי מכונית שחנתה באמצע ולא בהתחשבות חסמה לו בסיבוב. התפלאנו למה הנהג לא מצפצף וכל כך שלו.

      הוא אמר שלא מצפצפים זה חסר נימוס, הוא בטח תיכך יגיע. האנשים באזור שראו כמה הוא סובלני ונוהג כראוי ובכבוד הלכו והביאו עבורו את בעל הרכב.

      נו, איפה האקלים הים תיכוני שלך?  קריצה

        2/4/11 22:38:
      כל הכבוד!!! יישר כוחך. *
        2/4/11 22:37:

      צטט: ehudin 2011-04-01 18:13:37

      ילדה חמודה.(מוסיקת קאנטרי נשמעת ברקע) קראתי וצחקתי כל שורה יותר, בעיני רוחי ראיתי את המחזה מתרחש ואותי עומד בצד שני של הכביש ומתגלגל מצחוק. אגו גברי לצערי,(הייתי מעורב לא הרבה פעמים למזלי במסגרת העבודה במצבים מהסוג הזה. והשאלה הראשונה שעולה לאחר מכן בשביל מה. אגו צריך לעצור מהר ובזמן) "מי מוכן לוותר על כבוד עצמי" איזה כבוד ואיזה עצמי. אגו. אגב קיים גם אצל נשים לצערי. אגו אחד הדברים המצחיקים שקיימים. לצערי תודה.סליחה.בבקשה. אולי אפשר לעזור. מילים שמאד קשה להשתמש בהם בימים אלה. אודי. מחזיק את ידך.

      בודאי שקיים גם אצל נשים, אצל כל אחד מאתנו, כולנו בני אדם, אלא שאצל נשים להבדיל לא ראיתי עדיין שבסערת האגו הן עוזבות תינוק שלהן ליפול על המדרכה, או יקיר אחר שלהן להתרוצץ בכביש.

       

      כל עוד מלחמת האגו אחד בין השני שחסרי ישע לא מעורבים האמת? פחות מזיז לי.

       

      הבנתי שבאותם רגעים הם חדלו לראות את היקרים שלהם, ומה שאני עשיתי וגם האיש השני לגבי הפועל הזר, הוא למשוך בשרוולם להזכיר להם זאת, ולנסות להרגיע ולהרחיק, להחזיר את השכל למקום קצת....קריצה

       

        2/4/11 22:22:
      מעניין !
        2/4/11 21:54:
      אלגוריה מקסימה על יחסים. יחסים בין אנשים יחסים בין מדינות מבלי לקחת בחשבון שיש קורבנות. פעם הקורבן הוא כלב פעם הקורבן הוא אדם ופעם הקורבן היא מדינה שלמה הקורבן של שרה נתניהו
        2/4/11 21:42:

      צטט: Neora 2011-04-02 21:35:12

      צטט: bonbonyetta 2011-04-02 20:49:44

      צטט: Neora 2011-04-01 16:26:19

      בונבונייטה את לא נורמאלית !! את לא יודעת שכששניים רבים השלישית נפגעת? היית צריכה לקחת את הכלב והילד ולעוף משם ושישברו את הראש אחד לשני, מזל שיצאת שלמה. אוי, איך, איך יש לך כישרון את !! שוב קיבלתי שערות לבנות בגללך !!

      אני דווקא מאד נורמלית, מי שלא הוא זה שרואה דבר כזה ולא מזיז אצבע, ואח"כ ילד קטן וכלב מסכן יכולים להדרס ולהפגע בגלל השטויות של שני חמומי מוח.

       

      אם היו הרי שניהם הולכים מכות לבדם, לא הייתי חושבת להתערב אפילו, אלא שכאן היו מעורבים שניים קטנים שהיו בסכנה ואני ראיתי צעד אחד קדימה מה עלול לקרות ולא יכולתי לעמוד במבט הזה ההמום של הילד הקטן הסיני - תאלינדי או משהו שזרוק על הרצפה.

       

      חוץ מזה מה? בגלל שלך נהיות שערות לבנות אני אפסיק לעשות "שטויות"? חלילה וחס, תצבעי....כפרע, תצבעי....לשון בחוץ

       

      אם היית את הולכת ברחוב עם אחד מהילדים ומישהו היה מנסה לפגוע בו הייתי שותקת? או......אז היית צריכה לראות איך תוך שניה אני היא זו מאבדת כליל את הפיוז, את הטסטוסטרון או איך שלא יהיה..... 

       

      ''

      הוא שאמרתי חוטפים מייד את הילד והכלב ומזיזים אותם משם, והאלו שישברו את הראש לבד,

      וכן, אני עמדת על דעתי שאת צריכה ללכת עם שחפץ בחוץ, כל הניסים קורים לך את !!

       

       

      (תהלים קטז ו): "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה', דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ"

       

        2/4/11 21:37:

      צטט: לואיס קרול 2011-04-01 17:52:29

      כתבת  שהכלב  היה  הגורם  שבגללו  התערבת אולי  אם היית  רק   מחזיקה  את  חגורתו  לדקה   (אולי  מישהו  אחר  בילד שלא  יהיה   בכביש) התסריט  היה  יותר  טוב........,לטווח  ארוך מחר  אותו  זר  ידחוף ילד  לכביש, בלי שוליים  של  זמן כי  השיעור  לא  הסתיים...  הוא  ניקטע.............   לכן  גולם  שעוזרים  לו לצאת  מהקורים,  לא יצליח  לעוף  כפרפר כי  לא  יהיו  לו  שרירים  חזקים דיים ומי  שעזר לו  ( עם  המון  רצון  טוב) ,יאמין  שהטבע ניכשל.. שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2007345/

      לואיס קרול יקר...ציינתי בפירוש הרי שהכלב היה ללא חגורה.

       

      לא מסכימה אתך כל כך הפעם, יש אנשים שלעולם לא ילמדו לקח, הם פשוט לא רואים, וברגע מסוים שוכחים אפילו את היקר להם כנראה.

      כשמעורבים חסרי ישע לא יכולה לראותם נפגעים מולי רק כדי שהוריהם או בעליהם ילמדו לקח.

       

      לא יכולה לראות פגיעה בחסרי ישע. אחרי זה שישברו את הראש, זו אחריותם שלהם. ואם הם גלמים שישלמו הם את המחיר, אם הם עצמם משלמים אותו זה בסדר, רק שלא יתנו לחסרי ישע הנתונים לאחריותם לשלם אותו עבורם.

      ''שבוע טוב קריצה

       

        2/4/11 21:35:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-02 20:49:44

      צטט: Neora 2011-04-01 16:26:19

      בונבונייטה את לא נורמאלית !! את לא יודעת שכששניים רבים השלישית נפגעת? היית צריכה לקחת את הכלב והילד ולעוף משם ושישברו את הראש אחד לשני, מזל שיצאת שלמה. אוי, איך, איך יש לך כישרון את !! שוב קיבלתי שערות לבנות בגללך !!

      אני דווקא מאד נורמלית, מי שלא הוא זה שרואה דבר כזה ולא מזיז אצבע, ואח"כ ילד קטן וכלב מסכן יכולים להדרס ולהפגע בגלל השטויות של שני חמומי מוח.

       

      אם היו הרי שניהם הולכים מכות לבדם, לא הייתי חושבת להתערב אפילו, אלא שכאן היו מעורבים שניים קטנים שהיו בסכנה ואני ראיתי צעד אחד קדימה מה עלול לקרות ולא יכולתי לעמוד במבט הזה ההמום של הילד הקטן הסיני - תאלינדי או משהו שזרוק על הרצפה.

       

      חוץ מזה מה? בגלל שלך נהיות שערות לבנות אני אפסיק לעשות "שטויות"? חלילה וחס, תצבעי....כפרע, תצבעי....לשון בחוץ

       

      אם היית את הולכת ברחוב עם אחד מהילדים ומישהו היה מנסה לפגוע בו הייתי שותקת? או......אז היית צריכה לראות איך תוך שניה אני היא זו מאבדת כליל את הפיוז, את הטסטוסטרון או איך שלא יהיה..... 

       

      ''

      הוא שאמרתי חוטפים מייד את הילד והכלב ומזיזים אותם משם, והאלו שישברו את הראש לבד,

      וכן, אני עמדת על דעתי שאת צריכה ללכת עם שחפץ בחוץ, כל הניסים קורים לך את !!

       

       

        2/4/11 21:31:

      צטט: לכלילדמגיע 2011-04-01 17:08:40

      מהר כוכב לפני שמשטרת הקפה עוצרת אותי. ושתדעי לך שאיך שאת מתבוננת בעולם ורואה הכל וגם באה ומתארת לנו את זה, זה פשוט יוצא מן הכלל. ****

      תודה, אני רצה ישר להלשין למשטרת הקפה.... לשון בחוץ

        2/4/11 21:30:

      צטט: דליה אלעזר 2011-04-01 16:38:28

      מזל שהיתה אישה במקום....חחח.... כלב, איש זר, ילדים, אישה מפייסת.....כולם הם קולות של "אלוהים"....מי מנצח? מי שמבין את משמעות השלום בעייני רוחו:) הרבה יותר חזק מטסטוסטרון..... שבת נפלאה***

      אשה אכן פעמים רבות מפייסת יותר.

      תודה 

        2/4/11 21:28:

      צטט: צליל מכוון 2011-04-01 16:32:08

      נהגת יפה אם כי את יודעת לעיתים עדיף לא להתערב כי אנשים בחמתם יכולים לפגוע בכל מי שמנסה בכלל להתערב. די דילמה לעיתים

      אני אף פעם לא מתערבת בין שניים שרבים שפחות או יותר שקולים בכוחותיהם. לא ענייני. אבל בהחלט לא יכולה לעמוד מהצד כשמעורבים בזה יצורים קטנים שלא עשו רעה לאיש ויכולים להפגע. הסנני

        2/4/11 21:22:
      יש סיטואציות כאלו וחבל. תארי לך שהפועל היה שם לב לכלב שירד לכביש, ומתנצל מיד. או שהאיש היה מבין את המצוקה של הפועל, מחזיר את הכלב למדרכה, ואולי אפילו עוזר לפועל להחזיר את הילד לאופניים. לא דרמתי, לא חומר לפוסט, אבל הרבה יותר נעים.
        2/4/11 21:13:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-02 20:40:16

      צטט: ערנית 2011-04-01 15:27:31

      קטנה ומצחיקה (טוב מצחיקה דווקא כן, לפעמים...)?
      גדולה ואמיצה... :-)

      בכלל לא, קטנה ופוחדת על מי שחסר שקטן וחסר ישע....

      היית צריכה לראות את הפנים של התינוק, הילד הקטן של הפועל הזר הזה. זרוק על המדרכה תפוס עדיין במושב האופניים עם עיניים פקוחות לרווחה לא מוציא הגה פשוט המום. כאב לי הלב. לא יכולה לראות את זה.

      והאבא הדפוק שלו עסוק ב"להחזיר" לאיש השני... הסנני

       

      קטנה?

      כל מסע גדול מתחיל מצעד קטן...

      נתפשר על טובה ואיכפתית?

        2/4/11 21:02:

      יפה עשית שהתערבת להרגעת הרוחות

      הלוואי והיו עוד אנשים כמוך

        2/4/11 20:49:

      צטט: Neora 2011-04-01 16:26:19

      בונבונייטה את לא נורמאלית !! את לא יודעת שכששניים רבים השלישית נפגעת? היית צריכה לקחת את הכלב והילד ולעוף משם ושישברו את הראש אחד לשני, מזל שיצאת שלמה. אוי, איך, איך יש לך כישרון את !! שוב קיבלתי שערות לבנות בגללך !!

      אני דווקא מאד נורמלית, מי שלא הוא זה שרואה דבר כזה ולא מזיז אצבע, ואח"כ ילד קטן וכלב מסכן יכולים להדרס ולהפגע בגלל השטויות של שני חמומי מוח.

       

      אם היו הרי שניהם הולכים מכות לבדם, לא הייתי חושבת להתערב אפילו, אלא שכאן היו מעורבים שניים קטנים שהיו בסכנה ואני ראיתי צעד אחד קדימה מה עלול לקרות ולא יכולתי לעמוד במבט הזה ההמום של הילד הקטן הסיני - תאלינדי או משהו שזרוק על הרצפה.

       

      חוץ מזה מה? בגלל שלך נהיות שערות לבנות אני אפסיק לעשות "שטויות"? חלילה וחס, תצבעי....כפרע, תצבעי....לשון בחוץ

       

      אם היית את הולכת ברחוב עם אחד מהילדים ומישהו היה מנסה לפגוע בו הייתי שותקת? או......אז היית צריכה לראות איך תוך שניה אני היא זו מאבדת כליל את הפיוז, את הטסטוסטרון או איך שלא יהיה..... 

       

      ''

        2/4/11 20:43:

      צטט: דואלי 2011-04-01 15:47:08

      האמת היא שיותר ממה שאנחנו בני אדם, אנחנו בעצם סוג של חיות ... טוב, אולי חיות נחמדות (ובטח לא תמיד ...) אבל עדיין חיות.

      ''

      ברור שאנחנו מעדיפים לראות את עצמנו כבני האלים שנחתו מלמעלה כדי לשלוט בכדור הזה. אבל האמת היא שאנחנו פשוט קופים שעלו לגדולה ותו לא.

      אני מבקשת לא להעליב את הקופים 

      ''

        2/4/11 20:40:

      צטט: ערנית 2011-04-01 15:27:31

      קטנה ומצחיקה (טוב מצחיקה דווקא כן, לפעמים...)?
      גדולה ואמיצה... :-)

      בכלל לא, קטנה ופוחדת על מי שחסר שקטן וחסר ישע....

      היית צריכה לראות את הפנים של התינוק, הילד הקטן של הפועל הזר הזה. זרוק על המדרכה תפוס עדיין במושב האופניים עם עיניים פקוחות לרווחה לא מוציא הגה פשוט המום. כאב לי הלב. לא יכולה לראות את זה.

      והאבא הדפוק שלו עסוק ב"להחזיר" לאיש השני... הסנני

        2/4/11 20:38:

      צטט: עורך דין שי וקנין 2011-04-01 14:44:10

      טוב שאנחנו קוראים על זה פה ולא בעיתון. אם לא היית מתערבת יש סיכוי גבוה שבעיתון כבר היינו שומעים על תגרה שעלתה בחייו של מישהו או שהסתיימה בנזק גופני לאחד הניצים או שניהם (וכמובן הילד והכלב).

      את אישה מקסימה ואני מאחל לך את כל הטוב שבעולם. העולם הקטן הסובב אותך יותר טוב עשרות מונים איתך מאשר בלעדייך. יישר כח חיוך

      תודה שי. פעם לא הייתי רואה כך דברים, זה די התפתח והשתנה אחרי כמה דברים שעברתי בחיים, חלקם סיפרתי כאן. חיוך

        2/4/11 20:30:

      ואני שואלת איך אלוהים תמיד מפגיש אותך עם סיטואציות כאלה, ונותן בך את הכוח להשליט סדר וצדק בין הצדדים.
      חשבת על זה?
      זה חלק מהייעוד שלך ואת עושה אותו נאמנה!

      שבוע רגוע ומיטיב לכולם!

        2/4/11 19:43:

      צטט: דויד קאופר 2011-04-01 13:44:02

      לא מעט נשים נעדרי טסטוסטרון, ניצפו אף הן צגיבות עם שרידי פתיל, או היעדר פתיל לחלוטין, אם כי - נכון עובדתית - מספרן פחות הרבה יותר. עם זאת, אהבתי לקרוא את תיאורייך הפלסטיים, האנושיים והנכונים!

      בהחלט, אם כי אצל נשים זה נקרא אחרת. אני מסכימה אתך בהחלט, לגמרי. גם אצל נשים אם כי פחות.

      אבל לעומת זאת אצל נשים לא תראה שהן פתאום מפסיקות לראות את התינוק שלהן, או את היקר להן בשל התפרצות כזו, אצל גברים רואים את זה יותר, הפיוזים נשרפים עד הסוף.

      ושני אלה בשניות קריטיות הפסיקו פשוט לראות זה שהתינוק שלו היה זרוק על הרצפה, וזה שכלבו היה בסכנה. וזה מה שהטריד אותי הכי הרבה, הסכנה לשני אלה, ושהם בכלל הפסיקו לראות זאת. 

      הסנני

        2/4/11 19:40:

      צטט: דסיקה 2011-04-01 13:20:55

      לצערי מקרים דומים נגמרו גם "ברצח" . אנחנו "משוגעים"....

      בדיוק, בקלות נוראה שטויות כאלה עלולות להוביל לזה. כאמור לא הייתי מתערב אילולי היו מעורבים כאן שניים חסרי ישע שהיו הראשונים שעתידים לסבול מזה.... הסנני

        2/4/11 19:38:

      צטט: קוואזימוטו 2011-04-01 12:52:43

      כמה נפלא הייה אם התפ]קיד שמילאת בדרמה הייה מנגנון מובנה בתוכנו , אלא שמה לעשות שההוא למעלה החליט שעולם מושלם עלול להיות משעמם ולגרום לכולנו לרצות להתאבד, אז הוא הועיל להחסיר לכל אחד מאיתנו בורג אחר וכך יש לנו עולם מרתק עם רוצחים אנסים נדבנים קמצנים חכמים טפשים חמי מזג וקרי רוח וכך תודה לאל יש לנו על מי לרכל ועל מי לרחם ועל מי לקרוא בעיתון ומה לראות בחדשות ותודה לאל יש בתי משפט ועורכי דין ואשמים ובתי סוהר ושוטרים ועוד כהנה וכהנה מכל טוב הארץ ומשמניה ועל כם אני מאד בעד אותו טוסטרון שמכניס קצת טירוף וחוסר ראציו לחיינו:) כוכבית הלומת אקסטזה ז'אן

      וואלה, באמת יכול היה להיות מופלא אם המנגנון הזה היה מובנה בתוכנו.

      איזו נקודת מחשבה מעניינת קוואזימוטו, למרות אתה יודע שאפשר היה קצת...דרך ביניים...לעשות את הבורג שחסר בכולנו קצת קטן יותר, לא כל כך גדול......יעני, שיהיו סתם מכות קצת לפעמים לא צריך אלימות ורצח....לא?

      ''    ''

       

        2/4/11 19:36:
      יווווווווו איזה מזל שהיית שם אחרת..... (-:
        2/4/11 19:32:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2011-04-01 12:32:05

      יש לי חברה - שעיקר וירטואלית שמדברת על בעיות תקשורת לאחרונה ( מרקורי בנסיגה.. ). הכל משתבש. לא עוצרים לברר עובדות. כל אחד עם הסרט הפרטי שרץ לו בראש. שוכחים לפתוח עדשה ורואים כל כך צר כאילו יש רק אמת אחת. הלוואי ונגדל. כולנו. אגב, גם פרוגסטרון לעתים יכול לצאת משליטה. שבת קסומה!

      תודה לתגובתך.

       

      אם חברתך כאן אתנו בקפה אנא הזמיני אותה, או שלחי לי לינק לכרטיס שלה במסרים, יכולה להיות תוספת מעניינת שמאירה מבט אחר על דברים.

       

      זה אכן בדיוק העניין, כל אחד והסרט הפרטי שלו בראש, רואים צר צר ובאמת לא מבינים שאמת יש יותר מאחת....

      אבל בשביל זה צריך באמת לגדול....

       

      וכן, אני בהחלט יודעת שזה לא שמור רק לגברים ובהחלט גם גם פרוגסטרון אצל נשים יכול לצאת משליטה. כולנו בני אדם נשים וגברים.

      ''

        2/4/11 19:26:

      צטט: שייקספיר 2011-04-01 12:24:50

      לוגיקה בכביש?

      זהו, שזה לא היה בכביש....דווקא הנהג שנהג בכביש היה בסדר...."הלוגיקה" הזו היתה בין שני חמומי מוח, כל אחד מהם היה עם "היקר" לו ושניהם לרגע אחד, לשניות חשובות שכחו את קיומם .... הסנני

        2/4/11 19:22:

      צטט: The Birth of Venus 2011-04-01 11:52:18

      מקסימה, יפה מצידך לנסות להכניס הגיון ושלום בתוך מלחמת אגו מטורפת.. וכן לשאלתך הכל עניין של אגו!!

      לא לי לנסות להכניס הגיון במקום שהוא מסרב להכנס.

      רציתי למנוע נזק לילד הקטן ששכב זרוק על המדרכה עם האופניים והאבא שלו שכח לכמה שניות לשים לב אליו ...והמבט שלו ההמום שלא ידע עם עליו לבכות או לא, פשוט המום הרג אותי, והכלב המסכן שלא ידע לאן לברוח מהאופניים המאיימות על המדרכה או מהכביש הסואן.

      הם הפסיקו לראות אותם, ואז אני ראיתי אותם.

      אם הם היו לבדם ללא שני אלה לא הייתי מתערבת בכלל, שישברו את הראש לבד, התעצבנתי כי הם שכחו לכמה רגעים קריטיים את שאסור היה להם לשכוח. 

      ''

        2/4/11 19:19:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-04-01 11:13:01

      אוהבת לבקרך ולקרוא אותך.  פוסט מושקע ונפלא.  שבת שלום יקירה.  משאירה כוכב וחיבוקי באהבה.

       

      ''

      תודה רבה רוית, שבוע מחוייך ואוהב לך וליקירייך נשיקה

        2/4/11 19:18:

      צטט: SHAKED ADIV 2011-04-01 11:07:56

      רציתי להיות הראשונה לככב ונענתי לא ניתן לככב את אותו משתמש פעמים ביום הכיצד? הרי הבוקר רק עלה , לא? תודה שהעלת ... שקד

       

      חמודה מצחיקה אחת, לככב זו דרך נוספת להגיב, והגבת ראשונה....

      אל תשימי לב ל"כללים" הללו של האתר שאני עצמי מזמן הפסקתי לרדת "לעומקם" וגם אני אינני תמיד מבינה אותם.

      ''שבוע טוב ומחוייך חיוך

        2/4/11 18:40:
      חבל שכך קורה, ואולי בגלל זה אנחנו נראים כך בעניי אחרים, חוסר הסבלנות, הסובלנות, צר לי,
        2/4/11 18:34:
      ואיך זה שכוכב אחד בודד מאיר בפינה...כוכב המצפון :)
        2/4/11 16:49:
      כמו תמיד אני מטייל עם כלבתי ברצועה...ממולי הלכו אבא עם הבן 3 בערך...הילד אחז ברצועה של הכלבה..הכלבה השתחררה והתנפלה על כלבתי...הערתי לו על כך במקום להתנצל...עוד צרח עלי.
        2/4/11 15:51:
      בונבנייטה יקרה, הפוסט הזה כל כך חשוב, כי כולנו נתקלים יום יום באנשים שמאבדים את הפיוזים, יוצאים מדעתם והורסים ומחרבים בדרך, הרבה מעבר למה שהדליק אותם בשניה... מותר האדם מן הבהמה, לא היה מזיק קצת יותר נימוס, קצת יותר דרך ארץ והרבה יותר סבלנות וסובלנות. בסופו של דבר זה היה משתלם לכולנו.
        2/4/11 14:37:
      זה לא פועל בחלל הריק.. נועד לכבוש ולהרשים נשים.
        2/4/11 14:01:
      הקיץ לא התחיל וכבר "החום", משפיע פה בקלות... מצער
        2/4/11 13:58:
      כיף לקרוא אותך
        2/4/11 12:07:

      אוי בוני, בוני,

      איך זה שאף עיתון עוד לא חטף אותך ככותבת טור.

      לא נתקלתי בפוסט אחד שלך שלא היה מקסים, לא פחות, וכל אחד ואחד מהם בנושא אחר. המשותף לכולם - עיניים פקוחות ולב רגיש.

        2/4/11 11:30:
      זאת שאלת עתיקת יומין, כלב? ילד? מה בחשיבות יתר ומי אנו נותנים יותר חשיבות...אצל כל אחד זה אחרת. יהיו אלו שכלבים הם כל עולמם כמו האיש העצבן, ויהיו כאלו שילדים והם הרוב קודמים לכל בע"ח. ואלימות לא חסר בלי קשר להורמונים. לצערי
        2/4/11 11:06:

      (-: בונבוניטה יקירתי נשיקה

      אינני חושבת שזאת בעיה של הטסטוסטרון

      פשוט שני אנשים חמומי מוח ניפגשו בנסיבות לא הכי

      פעם ראיתי מריבה בין שתי נשים ((-:

      אני בטוחה שזה לא הטסטוסטרון..............קריצה

      וכהרגלך נהנתי מכתיבתך, מקסימה שלי 

       מהמריבה של אלו השניים- ממש לא.

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק הכי אוהב שבעולם

      חיה

      ''

       

        2/4/11 10:49:
      תיאור מעולה.
        2/4/11 08:43:

      כל הכבוד לך על המעורבות!

       

      אני בטוחה שאם לא היית שם זה היה נגמר ממש ממש רע.

       

        1/4/11 22:57:
      מצד שני - שלא נצא חלילה חיוביים מדי - אם ביד אחת היית דוחפת את בעל הכלב לכביש, וביד השניה היית מטלפנת ומזעיקה את משטרת ההגירה, זה היה פותר את הבעיה באופן יותר יסודי ו-אם יורשה לי - חינוכי :)
        1/4/11 22:54:
      כבוד על המעורבות והאיכפתיות.
        1/4/11 22:02:
      אחרי שפע התגובות המפרגנות והמשבחות (ובצדק רב) מה כבר נותר להוסיף. ממש בקליפת אגוז הראית לנו איך פורצות מלחמות לפעמים בגלל כלום, חוץ מאיזו פגיעה מדומה בכבוד (הלאומי, העדתי, הגברי...u name it)
        1/4/11 21:14:
      מדינה חמה יש לנו...יותר מידי עצבנים
        1/4/11 21:10:
      באמת סיפור טוב ודי מוכר ועצוב,,וכמובן כל הכבוד לך הוונדר וומן הישראלית !!!שתמיד מגיעה להושיע בזמן לאחרונה אני רואה הרבה אנשים שהולכים עם כלב צמוד ללא רצועה במעבר חציה ,,משגע אותי החוסר אחריות הזה לפעמים גם הכלב מזדנב אחרהם והם לא בודקים אפילו איפה הוא שבת שלום רגועה!
        1/4/11 20:49:
      יופי יופי ממש סיפור נחמד ועוד מוסר השכל!
        1/4/11 19:39:
      תודה על הסיפור...לצערי אנחנו נתקלים בכאלו בתדירות גבוהה למדיי באקלים הים תיכוני שלנו...
        1/4/11 18:59:
      כל הכבוד!
        1/4/11 18:51:
      יש לך התבוננות נבונה ורחבה בסוב בחברתנו וזה משעשע וגם לא פחות מרגש.
        1/4/11 18:20:
      כל הכבוד בונבונייטה ככה צריך ,אני בדרך כלל מתרחק מדברים כאלה ואין לי הרבה אומץ להתערב לכן כל הכבוד לך .
        1/4/11 18:13:
      ילדה חמודה.(מוסיקת קאנטרי נשמעת ברקע) קראתי וצחקתי כל שורה יותר, בעיני רוחי ראיתי את המחזה מתרחש ואותי עומד בצד שני של הכביש ומתגלגל מצחוק. אגו גברי לצערי,(הייתי מעורב לא הרבה פעמים למזלי במסגרת העבודה במצבים מהסוג הזה. והשאלה הראשונה שעולה לאחר מכן בשביל מה. אגו צריך לעצור מהר ובזמן) "מי מוכן לוותר על כבוד עצמי" איזה כבוד ואיזה עצמי. אגו. אגב קיים גם אצל נשים לצערי. אגו אחד הדברים המצחיקים שקיימים. לצערי תודה.סליחה.בבקשה. אולי אפשר לעזור. מילים שמאד קשה להשתמש בהם בימים אלה. אודי. מחזיק את ידך.
        1/4/11 17:52:

      כתבת  שהכלב  היה  הגורם  שבגללו  התערבת

      אולי  אם היית  רק   מחזיקה  את  חגורתו  לדקה  

      (אולי  מישהו  אחר  בילד שלא  יהיה   בכביש)

      התסריט  היה  יותר  טוב........,לטווח  ארוך

      מחר  אותו  זר  ידחוף ילד  לכביש, בלי שוליים  של  זמן

      כי  השיעור  לא  הסתיים...  הוא  ניקטע.............  

      לכן  גולם  שעוזרים  לו לצאת  מהקורים,  לא יצליח  לעוף  כפרפר

      כי  לא  יהיו  לו  שרירים  חזקים דיים

      ומי  שעזר לו  ( עם  המון  רצון  טוב) ,יאמין  שהטבע ניכשל..

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2007345/

        1/4/11 17:08:
      מהר כוכב לפני שמשטרת הקפה עוצרת אותי. ושתדעי לך שאיך שאת מתבוננת בעולם ורואה הכל וגם באה ומתארת לנו את זה, זה פשוט יוצא מן הכלל. ****
        1/4/11 17:05:

      את משהו שלא מהעולם הזה!תמים

       

        1/4/11 16:38:
      מזל שהיתה אישה במקום....חחח.... כלב, איש זר, ילדים, אישה מפייסת.....כולם הם קולות של "אלוהים"....מי מנצח? מי שמבין את משמעות השלום בעייני רוחו:) הרבה יותר חזק מטסטוסטרון..... שבת נפלאה***
        1/4/11 16:32:
      כל הכבוד בונבונייטה! כך צריך ולא להפנות את הראש. כוכב ושבת שלום והפעם למילה "שלום" יש באמת משמעות.
        1/4/11 16:32:
      נהגת יפה אם כי את יודעת לעיתים עדיף לא להתערב כי אנשים בחמתם יכולים לפגוע בכל מי שמנסה בכלל להתערב. די דילמה לעיתים
      מרתק. זה אכן מרתק. כל הכבוד לך.
        1/4/11 16:26:
      בונבונייטה את לא נורמאלית !! את לא יודעת שכששניים רבים השלישית נפגעת? היית צריכה לקחת את הכלב והילד ולעוף משם ושישברו את הראש אחד לשני, מזל שיצאת שלמה. אוי, איך, איך יש לך כישרון את !! שוב קיבלתי שערות לבנות בגללך !!
        1/4/11 15:47:

      האמת היא שיותר ממה שאנחנו בני אדם, אנחנו בעצם סוג של חיות ... טוב, אולי חיות נחמדות (ובטח לא תמיד ...) אבל עדיין חיות.

      ''

      ברור שאנחנו מעדיפים לראות את עצמנו כבני האלים שנחתו מלמעלה כדי לשלוט בכדור הזה. אבל האמת היא שאנחנו פשוט קופים שעלו לגדולה ותו לא.

        1/4/11 15:27:

      קטנה ומצחיקה (טוב מצחיקה דווקא כן, לפעמים...)?

      גדולה ואמיצה... :-)

      מאוד מתאים לחיים האורבניים. כולם ממהרים, כולם עצבניים וכולם בעיקר חושבים על עצמם.

      טוב שאנחנו קוראים על זה פה ולא בעיתון. אם לא היית מתערבת יש סיכוי גבוה שבעיתון כבר היינו שומעים על תגרה שעלתה בחייו של מישהו או שהסתיימה בנזק גופני לאחד הניצים או שניהם (וכמובן הילד והכלב).

      את אישה מקסימה ואני מאחל לך את כל הטוב שבעולם. העולם הקטן הסובב אותך יותר טוב עשרות מונים איתך מאשר בלעדייך. יישר כח חיוך

        1/4/11 13:47:
      איורים מקסימים לסיפור קולח.
        1/4/11 13:44:
      לא מעט נשים נעדרי טסטוסטרון, ניצפו אף הן צגיבות עם שרידי פתיל, או היעדר פתיל לחלוטין, אם כי - נכון עובדתית - מספרן פחות הרבה יותר. עם זאת, אהבתי לקרוא את תיאורייך הפלסטיים, האנושיים והנכונים!
        1/4/11 13:20:
      לצערי מקרים דומים נגמרו גם "ברצח" . אנחנו "משוגעים"....
        1/4/11 12:52:
      כמה נפלא הייה אם התפ]קיד שמילאת בדרמה הייה מנגנון מובנה בתוכנו , אלא שמה לעשות שההוא למעלה החליט שעולם מושלם עלול להיות משעמם ולגרום לכולנו לרצות להתאבד, אז הוא הועיל להחסיר לכל אחד מאיתנו בורג אחר וכך יש לנו עולם מרתק עם רוצחים אנסים נדבנים קמצנים חכמים טפשים חמי מזג וקרי רוח וכך תודה לאל יש לנו על מי לרכל ועל מי לרחם ועל מי לקרוא בעיתון ומה לראות בחדשות ותודה לאל יש בתי משפט ועורכי דין ואשמים ובתי סוהר ושוטרים ועוד כהנה וכהנה מכל טוב הארץ ומשמניה ועל כם אני מאד בעד אותו טוסטרון שמכניס קצת טירוף וחוסר ראציו לחיינו:) כוכבית הלומת אקסטזה ז'אן
        1/4/11 12:34:
      כל הכבוד!
      יש לי חברה - שעיקר וירטואלית שמדברת על בעיות תקשורת לאחרונה ( מרקורי בנסיגה.. ). הכל משתבש. לא עוצרים לברר עובדות. כל אחד עם הסרט הפרטי שרץ לו בראש. שוכחים לפתוח עדשה ורואים כל כך צר כאילו יש רק אמת אחת. הלוואי ונגדל. כולנו. אגב, גם פרוגסטרון לעתים יכול לצאת משליטה. שבת קסומה!
        1/4/11 12:24:
      לוגיקה בכביש?
      איזה מזל שהיית שם... כל הכבוד. שבת קסומה הראלה
        1/4/11 11:52:
      מקסימה, יפה מצידך לנסות להכניס הגיון ושלום בתוך מלחמת אגו מטורפת.. וכן לשאלתך הכל עניין של אגו!!
        1/4/11 11:23:
      תודה על הפוסט המרתק, ומזל באמת שהיית שם :)
        1/4/11 11:13:

      אוהבת לבקרך ולקרוא אותך.

      פוסט מושקע ונפלא.

      שבת שלום יקירה.

      משאירה כוכב וחיבוקי באהבה.

       

      ''

        1/4/11 11:07:
      רציתי להיות הראשונה לככב ונענתי לא ניתן לככב את אותו משתמש פעמים ביום הכיצד? הרי הבוקר רק עלה , לא? תודה שהעלת ... שקד

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין