אני יודע לכלוֹא את רגשותיי בעודי מוּנח על צלחת מכסיפָה זנבי פרושׂ, ראשי מורם מבּטי החלול פּקוּח על שׂיערךְ, כּמה יפה את מבתרת את גופי, מעריץ את תנועות ידֵךְ האוחזת בַּסכין וּפורסת מִבּשׂרי חתכים מדוּיקים וּמַפעימים בעוד ניחוח צווארךְ בּאפי.
וְאינךְ מדברת דבר אך לבּך מהַמהם כּולא בּקצבו חזה מפואר בּין קִפלי חוּלצה שקופה,אוורירית וידךְ הרכּה עוד מגַפפת תשׁוּקה על קצה זנבי
עוד מעט קט ואהיה בתוכֵךְ ואת תֵיאנקי ותזכרי איך הייתי לָך לעוֹנג- טעם גן עדן על שְׂפתייךְ.
|