
אני לא נמצא בקשר עם א/נשים שאני לא מכבד. כל הנשים שאני מיודד איתן הן נשים דעתניות ועצמאיות. אבל כל אישה שנייה שאני מתחיל להכיר טיפה לעומק, ממהרת להגיד לי: "אני לא פמיניסטית".
כשאני שומע את הטענה הזו, אני מחייך ואומר לה: "את חלומו של כל גבר. את רוצה להיות שפחה בבית; את יודעת את מקומך ולא תתערבי בשיחה ללא קבלת רשות; את לא תשגעי לבעלך את המוח בזיוני מוח על הגשמה עצמית כי הגשמה עצמית פירושה בשבילך להיות מה שהוא רוצה; ברור לך שזכותו של בעלך לחנך אותך ולזיין לך ת'צורה במכות; גם ברור לך שזכותו לזיין אותך או כל אישה אחרת כרצונו; ברור לך שאין לך זכות לבחור או להחזיק ברכוש; ועד לחתונה את בתולה, כי ברור לך שאת רכושו של אביך ואחר כך רכושו של בעלך."
הנשים שאני אומר להן את זה מחווירות, שואלות אותי אם נפלתי על השכל וממהרות להסביר לי שמה פתאום? ברור שיש להן זכות בחירה וזכות לעבוד, ברור שהן ישברו את היד למי שירים אותה עליהן, את הבתולין הן שכחו בגיל 15 ומה פתאום אני מזיין להן את המוח? הן בכלל התכוונו לזה שהן לא שורפות חזיות.
מה שמצחיק בכל זה הוא, שכל הגברים שאני מיודד איתם, מצהירים על עצמם שהם פמיניסטים.
שוב ושוב אני נדהם כשאני רואה כמה עמוק הוא הדיכוי המופנם שלכן. הייתה קבוצה וחצי בערך ששרפה חזיות בשנות השבעים בזמן הפגנה אחת. אבל זה מה שנחרת בראש - שפמיניסטיות שורפות חזיות.
ואני שואל את עצמי - מה עובר לכן בראש? נדמה לכן שאנחנו מחפשים סמרטוטי רצפה כפרטנריות לחיים? אני לא מכיר אישה אחת שגילה בין 20-40 שלא חייה חיים פמיניסטיים. מה הפחד הזה מלהתגאות במהפכה הכי גדולה שהייתה בעולם (במקביל למהפכה התעשייתית), מהפכה שאתן יזמתן והובלתן, וששינתה לכולנו את החיים ואת תפיסתם?
|
לימורעציוני
בתגובה על גילוי עריות
נבדל
בתגובה על והרי החדשות
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לגמרי מסכימה אתך,
מפתיעות אותי כל פעם מחדש תגובות כאלו
ואגב כתבתי על זה משהו מאוד דומה:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=95219
המילה "פמיניסטית" היא מילה מחייבת. כל אישה אולי היתה רוצה בעמקי לבבה להיות פמיניסטית.
אך לפמיניזם יש מחיר. המחיר הוא לקיחת אחריות. זה אומר להיות עצמאית ולא להיות תלוייה לא פיסית ולא רגשית בגבר שיגדיר את קיומך בעולם.
נשים גם אם הן עצמאיות לא רוצות לוותר על המקום שעדיין שמור להן בחברה של הרכות וההישענות.
בעיניהן (ואולי לעתים אף בצדק) זאת מהות הנשיות, ככה חונכנו.
נשים רבות גם חוששות להפגין פמיניזם על מנת לא להתפס כמאיימות ומפחידות ולהרחיק מהן בני זוג פוטנציאליים.
ולצערי עד לשיויון מלא, הדרך עדיין ארוכה.
אני פמיניסטית!
הנה צעקתי
ולשרוף חזיות???
עד שמוצאים אחת טובה???
וזה עולה הון!
מה לשרוף חזיות???
עזוב אותך משטויות נבדל, אתה לא באמת מקשיב לכל מה שנכתב כאן בתגובות, נכון?
אישה חזקה - אין לה צורך להגדיר עצמה כפמיניסטית.
אני מעולם לא התעסקתי בשאלה הזו.
אני לא דורשת את זכויותיי כשווה לגבר.
אני פשוט חיה כפי שנראה לי מתאים לכישוריי כי לא עלה בדעתי עף פעם לחשוב על זה בכלל - האם כך הוא הדבר.
אני פשוט חיה את מי שאני וזהו.
תודה לאל.
בלי להתעסק בכמה אכלו לי ושתו לי כי אני אשה. כשבא לי - אני קודחת. כשלא בא לי - אני מבקשת.
אשה חזקה מבטאה את זה בחייה, בדיוק כפי שכתבת.
וברור שהגברים הם אלה שצריכים להיות פמיניסטים.
אנחנו כאלה מעצם מהותינו.
חזקות וחלשות, חכמות ופתיות, בעלות אמביציה חזקה כמו גם רצון להיות האשה הקטנה.
יש את זה בכל אחת. ואחד.
ומי שאין לה את זה - ולא חשובה המידה כרגע - מן הראוי שתשאל את עצמה מה נהיה לטבע האמיתי שלה.
כי כפי שהגברים רוצים לכבוש - הם רוצים ליטוף.
וכפי שהנשים רוצות ליטוף - הן רוצות לכבוש.
הכל עיניין של פרופורציות וקומון סנס.
ואהה, כן, חוש הומור חובה.
סעיף 2 - אני מבין, אבל לא מבין מה כל כך מפחיד בהגדרות.
מי שלא בטוחה בעצמה במאת האחוזים, לא תרצה למצוא את עצמה בתוך הגדרה שתעמיד את השאלה "האם אני באמת כזאת?, בפניה.
היי מרדי,
תודה על הפרגון לפוסט.
אני מאוד מקווה שאת צודקת ושמדובר בקבלת הזכויות כמובנות מאליהן.
אם זה בא משם - אז כנראה שהמהפכה הצליחה באמת.
ציפי חברה שלי,
קודם כל תודה על תיקון הטעות בנוגע להווארד. זה רק מלמד אותי אסור לסמוך על מקורות מידע מפוקפקים
סעיף 1 - מסכים איתך.
סעיף 2 - אני מבין, אבל לא מבין מה כל כך מפחיד בהגדרות.
סעיף 3 - את כל כך צודקת.
על ההמשך - פשוט תודה
חחחחחחחחחחחחחחח
והפטישים נגלים לעינינו כשהחזייה מחליקה מ...
יצאת גדולה
זאת בורות טבעית.
מזכיר לי מאוד את הספר "אלמוות".
מכל הדברים שקלינטון עשה בחייו, מה אתה זוכר בעיקר?
נכון.... שלוינסקי מצצה לו, ולמה? כי זה רכילותי.
והרכילות של הפמיניזם הוא שרפת החזיות.
בכל מקרה אני דוקא שמחה שנשים אומרות לך שהן לא פמיניסטיות.
זה אומר שהגענו למקום שהן לוקחות את הזכויות שלהן כמובן מאליו.
ומובן מאליו שמגיע להן אותם.
אחלה פוסט.
מחכה לעוד!
קודם כל, נהניתי ואני שמחה שכתבת על הנושא.
למיטב ידיעתי, החזיה הראשונה הומצאה ע"י מארי פלפס ג'ייקוב בשנת 1913,
כשהווארד יוז עוד היה ילד.
ואחרי שאורגנו הענייני הטכניים,
...
1. אל תאמין לכל הגברים שמצהירים שהם פמיניסטים, אצל חלק גדול מהם , זה מס שפתיים.
יש הבדל גדול בין הצהרות ומעשים, belive me
2. נשים מפחדות להעלות על דל שפתיהן משהו שיקבע אותן בקטגוריה הזו, כי אז הן
תצטרכנה להאמין שאכן הן שם. מה שמביא אותי למס' 3.
3. שוב ושוב אני נדהם כשאני רואה כמה עמוק הוא הדיכוי המופנם שלכן.
אותי זה מעציב.
מכירה נשים שהגיעו להישגים יפים מאד במקצועות קרייריסטיים שהיו שייכים תמיד
לספירה הגברית, ועדיין תקועות בתוך הדיכוי. מה שבעתיד למרות השיגהן היפים,
יעצור אותן בהתקדמות כלפי מעלה והן "תתקדמנה" לרוחב. (לא יודעת להגיד את זה
אחרת).
נראה לי שמיציתי...פחות או יותר.
אתה מקסים
ואני לא מאמינה שאני כותבת את זה (כי תמיד זה מעלה על שפתי חיוך, כשאחרים
אומרים)
מי יתן וירבו גברים כמוך. (ואם אתה הולך להגיד לי שיש, קרא שוב את מס' 1)
ציפי
יש לי רעיון מהפכני!!
בוא נגדיר מחדש את שחרור האישה,
והפעם, דרך כתפיות החזיה:
שחרור האישה:
אחרי יום ארוך,
כלואה בתוך מחוך,
בואי אפרום עבורך איזה שרוך,
תני לי ללטף אותך ברוך.
כי אצלי בתוך הראש,
את לא צריכה ללבוש,
רק תני לי על אוזנך ללחוש,
אין לך מה לחשוש,
אני כאן כדי לשחרר
את האישה שלי מהר מהר,
לשחרר אותך מזה המצב,
כשאינך מגיעה אל הקרסים שעל הגב.
את יודעת,
החזיה שלך פשוט מדהימה!
אבל אני שואל מדוע -
למה סגרנו מקדימה?
אילתור מקומי.
או במילים אחרות, שחרור האישה קורה,
כשהגבר מוריד לה את החזיה היפה,
שקנתה לה במיטב כספה.
טוב נו די! תעצור אותי למה יש לי איזה פטיש עם חזיות
חחחחח.....
נאמר כבר שפמיניזם אמיתי מעניק פשוט את זכות הבחירה.
את יכולה להיות הכי פמיניסטית, ולהיות כל חייך עקרת בית. זה לא סותר.
הכנסת קסם בתגובה שלך. יכולתי לראות בעיני רוחי את הבית שציירת.
תודה לך.
חחחחחחחח
האמת היא שאת החזייה המציא הוורד יוז בשביל אחד הסרטים שלו.
משם, הכול כבר היסטוריה.
ואני שונא שריפת חזיות, במיוחד אם הן סקסיות.
הן נראות הרבה יותר טוב עליכן מאשר בתוך האש :)
תודה רבה רינתי
חלילה, לא הכללתי את כל הנשים.
דיברתי על נשים שאני פוגש.
ואני מסכים איתך שההתנהגות חשובה יותר מההגדרות. אבל לא מבין איך הצלחתן לגרום לנו הגברים להפנים את מושגי הפמיניזם ובדרך להתנער מהם בעצמכן.
כל מה שאת רוצה לפי הגדרתך הם ההישגים שהשיג לכן הפמיניזם.
ואת יודעת מה, את לא חייבת להגדיר את עצמך כפמיניסטית. אבל יש הבדל בין לא להגדיר לבין להצהיר "אני לא פמיניסטית".
ושבת שלם גם לך
חחחחחחח
כוסית שהיא סמרטוט היא דבר משעמם.
אין לך דבר יפה ומדליק יותר מאישה שהיא כוסית ומהצד השני שלא חוששת להיות היא.
ברור שאתן שונות מאיתנו ותודה לאל שכך הוא.
בחיים לא הייתי מתאהב בגבר
כל היופי נמצא במבנה הנפשי הכל כך שונה שלכן ושלנו.
אבל אני לא מבין מה בין ההבדלים המופלאים שבינינו ובין ההכרה בכך שבלי הפמיניזם הייתן תקועות אי שם בין המטבח למיטה, ואני לא מבין למה אתן חוששות להודות בעובדה שאישה משוחררת ודעתנית היא אישה פמיניסטית.
כל הדברים שציינת הם הפמיניזם.
הרי לא הדמוקרטיה העניקה לכן אותם.
הדמוקרטיה בתחילתה הייתה מיועדת לגברים בלבד.
הסופרג'יסטיות באנגליה, הן אלו שאילצו את הדמוקרטיה להכיל את חוקיה גם על נשים.
שיוויון הזדמנויות, שיוויון זכויות וזכות הבחירה הם הבסיס של הפמיניזם.
טוב אז ככה...
אני גדלתי בבית מרוקאי חם..
כל הדמויות הנשיות שהיו סביבי הן בהחלט נשים שרחוקות מהמונח הפימיניסטי.
אין סיכוי שהגבר ינקה..
בגלל שהן מרגישות שזאת האחריות שלהן.
הו גאות בעובדה שהבית שלהן מדהים יפה נקי...
באיך שהן מבשלות
באיך שהן הקימו משפחה...
הן מרגישות הכי חזקות.הכי מדהימות והן בהחלט מימשו את עצמן.
(עורכות דין,בעלות עסקים,בעלות תארים)
(והן הראש הקירות והדלת של הבית)
גדלתי ככה גם אני.
אני נהגת גרועה:)אני לא מתכחשת לזה!!!
ההבדלים האלו...הן יפים.
יפה בעיניי
שהגבר מתקן את האוטו
ואני תולה כביסה....
ואני אוהבת להיות האישה.
שדואגת,מנקה,מבשלת ומפנקת...
זה לא תכלית הקיום שלי.
אבל,
אני בהחלט מרגישה שלמה.
ככה גדלתי.
לא יודעת עם זו תגובה עיניינית לפוסט
אבל זה מה שזה העלה בי.
אז שיהיה...
שבת שלום!!!
אני בכלל לא מבינה למה לשרוף חזיות???
דחיל ראבאק -
שילמתי כמעט 200 שח על כל חזיה,
מה לעשות אוהבת להשקיע,
אז לשרוף יהיה בזבוז כסף מוחלט.
אהה כן, כבר שמעתי גם,
שאת החזיה המציא איזה גבר,
וזה גם שובינסטי ללבוש חזיה,
כי זה נוגד את שחרור האישה...
רגע, אבל בגלל זה בעצם שרפו את החזיות, לא?
איזו סגירת מעגל הזויה.
:-)
תגיות לא תמיד משקפות את הדברים האמיתיים. אז חשוב יותר איך אנחנו מתנהלים ביום יום, מהם דפוסי החשיבה, ההתנהגות וההתמודדות שלנו וזה מה שיקבע את מצבינו , לא תגית זו או אחרת.
וחוץ מזה למה אתה מכליל ? לא כל הנשים הן מיקשה אחת.
אני לא פמיניסטית!
או שכן ?
אני שונאת הגדרות כי ברגע שאוגדר כך או אחרת אצטרך לחיות ע"פ כללים מסוימים שאני לא מסכימה איתם.
לא רוצה שיכו אותי, רוצה זכות הצבעה ושווין בשכר, רוצה לאהוב את עצמי כדעתנית ועצמאית, לקנות חזיות ולהאריך שיער... אז אני פמיניסטית או לא ? ע"פ הגדרה של מי ?
זה לא מסתכם בכך.זו לא הגדרה מילונית. עם השנים זה מקבל משמעויות שונות שלי אישית יש בעיה איתן.
לדוגמא קודמתי מגיבה ש"פמיניסטיות דוחות גברים...." נו באמת!
שב"ש.
אתה מעלה נושא מאוד מעניין ויופי שעשית את זה.
אין לי כאישה בעיה עם פמיניזם. אני רוצה זכויות ושיוויון הזדמנויות. יש לי בעיה כאשר אני נדרשת או מצופה ממני לנהוג ולהרגיש באופן שונה מהמהות שלי, מהמבנה הרגשי שלי. אני כאישה נוטה לרכות, להבנה, לגישור, לפרקטיות, לנאמנות, לטיפוח ולהשכנת שלום סביבי. אני כאישה הולכת לאיבוד ונפגעת במקום של תחרות לשם התחרות, במקום של מאבקים ומלחמות לשם האתגר בלבד. במקום הזה, שהוא לא המקום הטיבעי לי כאישה, אני מאבדת מהבטחון העצמי שלי ומשמחת החיים שלי.
מה שאתה מזהה אצל הנשים שסובבות אותך אינו דיכוי פנימי שנולדים איתו, שבנוי בילדאין בנשיות שלהן. ממש לא. מה שאתה רואה, ואולי מתקשה לזהות, זה נסיון להסביר לך שאישה
שונה מגבר והיא רוצה ממך, או מכל גבר אחר, קודם כל הבנה. הבנה שאישה שונה ממך.
כאשר אתה מנסה להבין אישה כאילו עומד מולך גבר - אתה מגיע למסקנות מוטעות כמו המסקנה שהגעת אליה בפוסט שלך.ן
אז אני מודה למהפכה הפמינסטית שהביאה אותי עד הלום.
אבל בהלום נוצרו הקשרים חדשים שהתפתחו כתוצאה מהמהפכה שהביאה אותי להיות אישה לא מוכה. כמו שוויון הזדמנויות למשל כמו הזכות לכהן התפקידים בכירים, כמו הזכות לצאת לעבוד ולהתפתח, כמו הזכות להרוויח משכורת שווה לזו שמרוויח גבר שמכהן באותו תפקיד.
המושג "פמינסטית" התפתח - היום הוא שיווין הזדמנויות. לפני 200 שנה אולי אתה צודק.
אתה תחזיק בדעתך ואני בדעתי.
אני לא בטוח שאת צודקת.
גבר לא צריך לרמוס כדי להרגיש גבר.
הכוח שלי לא תלוי בחולשתה של האישה שלצדי. אם הוא היה תלוי בזה - הייתי עוד יותר חלש ממנה.
אתן לדוגמה את האישה שלי: היא הכי אישה בעולם והכי נשית, אבל מהצד השני היא אישה חזקה שלא תניח לאף אדם להעלות על דעתו שהוא טוב ממנה. היא חזקה והיא יודעת להיתמך כשצריך, בדיוק כפי שהיא יודעת לתמוך. והיא הכי לביאה והכי חתלתולה.
אני מאמין בגברים שהם גברים ובנשים שהן נשים, אבל זה לא אומר שזכויות אחד המינים צריכות להירמס.
להיות פמיניסטית זה לדעת שיש לך זכות בחירה ושרק לך יש זכות על גופך. זה הבסיס לכול. מי שלא רואה בעצמה פמיניסטית לא מאמינה בשתי ההגדרות הללו וכפועל יוצא מאמינה שהיא רכושו של אדם אחר.
כל הצעדים שאת מדברת עליהם הם צעדים שנצעדו בזכות המהפכה הפמיניסטית. בלעדיה היה מותר לאנוס, להכות או לעשות כל דבר אחר שעולה על הדעת.
אז...
מי שלא מחזיקה מעצמה פמיניסטת בעינך מרשה שיכו אותה? מאז 1789 התפתחנו וזכויות כמו כבוד האדם וחרותו גם נכנסו ללקסיקון. זה שגבר עושה שימוש בכוחו הפיזי כדי להשפיל משהיא זה שובינסטי. לראות את הכל התמונה - הלכנו כמה צעדים קדימה ויש מושגים ודרך התנהגות שכבר הפכו לנורמות מקובלות.
אין בעיה עם פמיניזם. הבעיה היא שלקחנו את זה רחוק מדי.
כנראה שפתאום נבהלנו מהנפח שזה קיבל.
אנחנו מחפשות את הגבר-גבר, אבל אותו סירסנו בדרך
אנחנו רוצות קריירה, עצמאות וכך הלאה, אבל גם מי שיטפל, שידאג, שיגדל - ולא את הילדים, אלא אותנו....
קיבלנו עוצמה, חוזקה, אסרטיביות, אבל פתאום התחלנו להתבלבל - מי פה בכלל הגבר?!
משחקי התפקידים התבלבלו. נשחקו עם הזמן. ויש בזה טוב, אבל יש בזה רע.
או שבעצם, אנחנו התבלבלנו והוצאנו אותכם מבולבלים?רוצות להיות לביאות, כשבפנים זה בסך הכול גור חתלתול...
הקשר נורא פשוט - בזכות הפמיניזם נוצרו חוקים שאוסרים על הכאת נשים. עד אז הן היו רכושו של הגבר והוא יכול היה להכותן גם עד מוות, אם הוא חשב שזה ראוי.
כנ"ל לגבי שיוויון הזדמנויות - זה לא היה קיים, לא היו לכן זכויות עד למהפכה הפמיניסטית שיצרה אותן עבורכן.
אני לא מאמין שאת לא יודעת את כל הדברים הללו. אני השוביניסט בפוסט הזה?
מה בדיוק הקשר בין פמיניזים לנשים מוכות?
מה הקשר בין שוויון הזדמנויות לסמרטוט ריצפה?
מאוד שובנסטי! מאוד