כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פקפוקים במפרקים

    לפני שדיברנו, לפני שחשבנו, הרגשנו. פיזית.
    אני מאמין שהתחברות לגוף, בדרכים ומישורים שונים, יכולה לקרב אותנו לעצמנו ולסובב אותנו.
    בבלוג זה אנסה לקרב אליכם את הגישה, הידע, והניסיון שרכשתי בנושא הגוף.

    0

    הפסיכולוגיה של הכאב

    7 תגובות   יום שבת, 2/4/11, 12:33

    יום אחד מופיע לו כאב.

    לפעמים הוא מגיע בקטן, כמו כוכב רחוק מנצנץ-מהבהב

    נדלק ונכבה, מכיר לנו מקום חדש שלא ידענו על קיומו.

    בד"כ זה לא מעניין כל כך. זה כמו לשמוע ביקורת לא טובה, אבל בחצי מילה.. שומעים לחישה חלושה: "לא טוב...זה לא בסדר..."

    ואנחנו עונים: יש לי מספיק על הראש, ועל הכתפיים, ולא הכל בסדר כל הזמן. אז עזוב אותי, 'תקדם...

    לפעמים הכאב עוזב. ולפעמים הוא ממשיך ומתגבר, עד שאין אפשרות להתעלם ממנו. הוא פשוט משבית אותנו.

    כשמגיעים למצב כזה, רבים מאיתנו אומרים לו- יודע מה? אתה הבוס. אתה אומר לא לזוז? אני לא זז. אתה אומר לסבול- אני סובל. רק אל תתעלל בי.

    נסו לבחון את התהליך. אני בטוח שחלקכם נתקל בסיטואציה הזאת ברמה זו או אחרת..

    ברמה מסוימת, אנחנו מגדלים מפלצת בתוך הגוף. היא בהתחלה כ"כ קטנה, וכל מה שהיא רוצה זה קצת יחס. זו טעות מספר 1.

    כשלא נותנים לה את היחס, היא נהיית אלימה וחסרת שליטה. כשאנחנו מעניקים לה את השליטה על גופנו במקום לקחת את השליטה לעצמנו, אנחנו מעניקים לה כוח ומעצימים אותה. טעות מס' 2. 

    ברמה הפיזיולוגית, התהליך שמתואר מדגים מקרים רבים שבהם אנחנו מתעלמים מנורות האזהרה שנשלחות אלינו.

    לכן חשוב שנהיה מודעים לכאב שלנו.

    אם יש דפוס כאב שחוזר על עצמו, הוא בעצם אומר לנו שיש חוסר איזון שקשור לאותה נקודת כאב. למשל חולשה בנקודת הכאב, ונוקשות באזורים אחרים. הפתרון הפשוט יחסית יהיה להוסיף יציבות לאזור החלש ולהוסיף תנועה לאזורים האחרים.

    אם יש דפוס כאב שמתגבר- זו כבר נורת אזהרה שממש לא כדאי להתעלם ממנה. בד"כ זה מצביע על נזק כלשהו לרקמה, או התחלה של פעילות חיסונית (כמו דלקת). דלקת לפעמים מגבירה מאוד את הכאב, והחומרים שמופרשים לגוף כתוצאה מכך, מגבירים את הדלקת, וכך נוצר מעגל כאב שגדל כמו כדור שלג.

    לכן במקרים כאלה הפתרון יכלול הפחתת הדלקת (חבישות, משככי כאבים, קור, כדורים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים-NSAIDS) ושיפור התנועה באזור, ובשלב מאוחר יותר שיפור תבנית התנועה גם באזורים אחרים, שייתכן שגרמו לחוסר האיזון.


    בכל מקרה, ההתייחסות הכללית צריכה להיות מודעת ושקולה, בבחינת "כבדהו וחשדהו", כלומר- להיות מודעים ולעקוב אחרי הסימנים, אך מצד שני- לא להיכנס להיסטריה ואובדן פרופורציות כאשר מופיע סימן שכזה.

    חשוב לתת לעצמנו את התחושה שאנחנו אדונים לגופנו, ויש לנו יכולת לשלוט בנעשה בו, וזאת על ידי פעילות גופנית, שנחשבת לטיפול האולטימטיבי- מניעה וטיפול בבעיות וכאבים. על איך זה מתבצע בפועל ארחיב בפוסט הבא.

    תחושות של ייאוש, חוסר אונים, דיכאון וחרדה הן שחקניות חיזוק לכאב. הן מורידות מוטיבציה, מחזקות את תחושת הכאב (פיזית!) ומעוורות אותנו לגבי יכולתנו לשנות את פני הדברים. לכן גישה חיובית, סבלנות וחריצות הם מרכיבים חשובים בדרך לטיפול היעיל בעצמנו, ולהרחקת הכאב מחיינו. 

    ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    ניר קריגר- מאמן כושר, מעסה בכיר, ובקרוב גם פיזיותרפיסט :)

    052-8245827 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/2/12 23:35:

      תוספת חשובה ואף קריטית להחלמה, ושמירה על הגוף. חוסר תזוזה= ניוון. 

      צטט: הלרהילה 2011-07-31 11:38:12

      וחשוב להבין שכאב לא אומר מהיום לזוז מה שפחות, אלא מהיום שים לב יותר לעצמך תיבדק ותבדוק והמשך לזוז כי גופינו מיועד לתזוזה לתנועה וחוסר תנועה פוגע יותר מכל

       

        31/7/11 11:38:
      וחשוב להבין שכאב לא אומר מהיום לזוז מה שפחות, אלא מהיום שים לב יותר לעצמך תיבדק ותבדוק והמשך לזוז כי גופינו מיועד לתזוזה לתנועה וחוסר תנועה פוגע יותר מכל
        15/7/11 11:59:

      נכון! אחריות אישית זה המפתח. איך ומה לעשות זה כבר הרבה יותר פשוט...

      תודה על החידוד והאיחולים, בהצלחה גם לך.

       

      צטט: בועז הלפמן 2011-07-14 23:05:59

      אני חושב שאחד הדברים שמגבילים אותנו הוא הפיצול שאנחנו עושים בין עצמנו לבין הכאב. אנשים מתייחסים לכאב כאל ישות חיצונית שנפלה עליהם, יש לי מכונית, שני ילדים וכאב גב. הגוף שלנו זה אנחנו והאחריות לטפל בכאב היא שלנו. שיהיה לך בהצלחה ניר, מאחל לך להיות פיזיוטרפיסט טוב.

       

        14/7/11 23:05:
      אני חושב שאחד הדברים שמגבילים אותנו הוא הפיצול שאנחנו עושים בין עצמנו לבין הכאב. אנשים מתייחסים לכאב כאל ישות חיצונית שנפלה עליהם, יש לי מכונית, שני ילדים וכאב גב. הגוף שלנו זה אנחנו והאחריות לטפל בכאב היא שלנו. שיהיה לך בהצלחה ניר, מאחל לך להיות פיזיוטרפיסט טוב.
        2/4/11 21:29:

      צטט: מעיין:): 2011-04-02 15:32:06

      פוסט מקסים הקושר בין התנהגות פסיכולוגית לבין התנהגות פיזיולוגית. התייחסות לכאב כשליח המוסר הודעות מהגוף. ואוסיף דבר קטן כי נתת לי השראה ניר... שלאחרונה נמצא קשר בין כאב רגשי (המחקר נעשה על כאב מפרידה) לכאב פיזי. אזורים אלו נמצאו חופפים במוח ושימוש במשכך כאבים הקל על התהליך הרגשי. כיף לקרוא אותך שוב, ועלי לציין שאתה כבר פיזיותרפיסט תותח!

      תודה מעיינצ'יקית :)
      על התוספת שתופסת
      ועל המחמאות מאוטוריטה שכמוך...
      שבוע טוב!

       

        2/4/11 21:05:
      חשוב...תודה על התזכורת...
        2/4/11 15:32:
      פוסט מקסים הקושר בין התנהגות פסיכולוגית לבין התנהגות פיזיולוגית. התייחסות לכאב כשליח המוסר הודעות מהגוף. ואוסיף דבר קטן כי נתת לי השראה ניר... שלאחרונה נמצא קשר בין כאב רגשי (המחקר נעשה על כאב מפרידה) לכאב פיזי. אזורים אלו נמצאו חופפים במוח ושימוש במשכך כאבים הקל על התהליך הרגשי. כיף לקרוא אותך שוב, ועלי לציין שאתה כבר פיזיותרפיסט תותח!

      פרופיל

      runnir
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין