מה החזון שלי? ראשית, בכוונתי לעדכן את החלק הזה לאורך הזמן. כמו מרבית האנשים בעולם, אני לא חושב שניתן לצפות מראש לכל היתכנות ולקבוע מראש מה הפעילות העדיפה לגביה. בגלל זה אנחנו בוחרים פוליטיקאים ולא תוכניות מדיניות. אם היינו יכולים לצפות מראש מה אמור לקרות בארבע השנים הקרובות, היינו יכולים כבר לבחור את תוכנית הפעולה המועדפת עלינו בבחירות ולהעבירה לידי מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים. היות והמציאות מזמנת לנו הפתעות כמעט תמיד, התאוריה היא שהאזרחית בוחרת את הרשימה המפלגתית המכילה את הערכים הקרובים ביותר לערכיה, מסודרים לפי גישתה. בכך היא מוודאת שסדרי העדיפויות שלה יקבלו ביטוי בכל תהליכי קבלת ההחלטות של הנבחרות. עם זאת, היום בישראל המצב מסובך יותר. המניע מאחורי בחירתנו בישראל כיום שונה עבור כל אחד. חלקנו מקבלים את ההחלטה על בסיס שיקולי "מי המנהיג החזק", חלקנו מעדיפים לבחור על בסיס מסורת ["תמיד הייתי איש עבודה"], וחלקנו על בסיס אמונה דתית [המפלגות הדתיות ומסיבות שונות המפלגות הערביות]. חלקנו בוחרים לפי מי ידאג לי הכי טוב, אך למרבה הצער קבוצת בוחרים זו מצומצמת לכ-200 אנשים, המשתייכים לאחת כ-15 משפחות, ועצם פעולת הבחירה אינה באמת מה שישפיע על עתידם... הם כבר דאגו לזה בדרכים אחרות. אז אם כן, מה אני עושה כאן? אני רוצה להיות חבר הכנסת שלכם. אולי חבר מועצת העיר תל אביב-יפו. אני רוצה לייצג את האינטרסים של האנשים ה"רגלים" החיים את חייהם, ומעוניינים בסדר יום סטנדרטי - קמים בבוקר לעבודה, עושים את המיטב שביכולתנו במשך יום עבודה סביר, חוזרים לבית בטוח ונוח ויודעים כי יש לילדנו את כל מה שהם צריכים כדי להתמודד עם האתגרים שיציב העתיד בפניהם. והולכים לישון בשקט כדדי להתודד עם עוד יום מחר. בלי הירואיזם, אקטים יוצאי דופן של לחימה או מאבקי כוח עם איתני הטבע - פשוט חיים. כמובן, תאמרו שהתמונה שהצגתי מאוד פשטנית וגובלת באוטופיה. אז נכון. החזון צריל להיות משהו שקל לנו לתאר, שהוא ממש מעט מעבר להישג ידינו, אבל לא בלתי אפשרי לחלוטין. בפוסטים הבאים אפרט יותר איך אני רואה את התמונה הזו בתחומי חיים שונים:
החלטתי להציג לכם את השגותיי לא בצורת מאסה תאורתית תלושה מהמציאות הישראלית. יש אינספור פרופסורים באוניברסיטאות היכולים [ועושים] זאת הרבה יותר טוב ממני. אני רוצה לתת את חוות דעתי על מה שקורה סביבנו ברמה היומיומית. אני חושב שקריאה ביקורתית של עיתונות היא הדרך הנכונה להתקדם מכאן. אז אני אקח כתבות נבחרות מעיתוני הארץ, ואסקר בדרכי את ההתרחשויות במקביל לסיקורם בתקשורת. אני לא חושב שאני יכול להוסיף מידע נקודתי בנוגע למידע המובא שם, איני מכיר היטב את לשכת נתניהו, או ראשי ממשלה אחרים, לא הכרתי אף אחד מהם באופן אישי, ואני בטוח לא מקבל שכר מאף אחד מאלה. אבל אני רוצה להראות לכולם מה אני רואה וחושב כשאני שומע שלראש הממשלה שלי יש "חברים" שמשלמים עבורו על טיסות וחדרי מלון בגובה של מספר משכורות חודשיות ממוצעות בארץ. אם למדתי משהו משנים של שיחות פוליטיות [תיאורתיות ואקטואליות] עם אנשים, זה שלעתים נדירות אנחנו לומדים אזרחות במידה מספקת. אני מציע כאן הזדמנות שנלמד יחדיו איך לזהות כשעובדים עלינו בעיניים. מקווה שתיהנו מהקריאה. אני פתוח תמיד להערות. משה נשיא |