האישה שישבה מולי בכיסא הרחב שבמרפאה, נראתה מכווצת ומהוססת משהו. היא דברה בשקט והתענינה בבוטוקס, הסברתי לה בסבלנות על התהליך והחלטנו לבצע זריקות סביב העיניים, במצח וסביב הפה. היא לא נראתה מסוג הנשים שמטפחות את עצמן, להפך, הבגדים היו מעט מיושנים, הגוף מוזנח, גם הפנים... תהיתי למה בחרה דווקא בבוטוקס, אבל נמנעתי מלשאול, או להציע טיפולים נוספים. הטיפול לקח עשר דקות בדיוק. א. הודתה לי ויצאה מהמרפאה. עברו שלושה חודשים ועל דלת המשרד במרפאה שלי התדפקה א. "באתי להודות לך", אמרה. לקח לי רגע לזהות את האישה שנצבה מולי. א. רזתה באופן משמעותי, בגדיה היו אופנתיים וכל הופעתה השתנתה. לא נשאר זכר לאותה אישה מעט מוזנחת שהגיעה למרפאה לפני שלושה חודשים. חייכתי אליה בשמחה והחמאתי לה על הלוק החדש. "הבוטוקס שינה את חיי", אמרה א. "הקמטים נעלמו, חזרתי לאהוב את דמותי שמשתקפת במראה, חזרתי להתאפר, נרשמתי למכון כושר ואני ממש מאושרת. הזריקה הזו שנתה את חיי." במהלך עבודתי אני נתקל לא פעם בתופעה הזו. חיב להודות שאין דבר שמשמח אותי יותר מלהחזיר את הביטחון העצמי ואת החיוך לפניהן של הלקוחות שלי.