כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מילים שלוחות

    מילים - כמו חיוך, כמו מבט נוקב - יוצרות אדווה. ידיעה זו מטילה אחריות רבה, ומחדשת תדיר את האהבה לבני אדם. אל תוך הים הרוגש הזה, בו אדוות משלכם נוגעות בי, אני שולחת גם מילים משלי - סיפורים, רשמים, שאלות חיים להתבוננות ושאר פירות (-:}>

    0

    יציאת מצרים - יציאה מן המיצרים

    131 תגובות   יום ראשון, 3/4/11, 08:44

    תשע קושיות

    בסימן "תשעה מי יודע" שהרי יציאה לחירות

    כמוה כהיוולדות פעם שנייה

    לא כדרך הטבע אלא כדרך הרוח

    עבדים היינו, למי?.................... לפרעה

    עבדים היינו, מתי? .............. פעם, מזמן

    עבדים היינו, איפה?.................. במצרים

    ומה קורה איתנו עכשיו, כאן...?

    • • •

     

      האומנם יצאנו ממצרים, מן המיצרים ?

    למי ולמה אנו עבדים ושפחות כעת, עדיין ?

    מה אנו מרוויחים מהעבדות הזו, שכה חבל לנו לאבדהּ ?

    איך משפיע השעבוד על חיינו ועל חיי אחרים ?

    במה ובמי תלויה חירותנו ?

    האם יש לנו מושג מהי בעצם חירות ?

    האם בני-חורין מחויבים כלפי משהו, מישהו ?

    אם נהיה משוחררים, איך זה ישפיע על חיינו ועל חיי יקירינו ?

    האם חירותנו היא תלויית-זמן ?

    קל לחסות בשאלות המופנות בלשון רבים

    ולפטור עצמנו ב"תרצת נפוצה", שאנחנו עדיין ככה בגלל:

     הממשלה / הערבים / התייקרות הדלק / הדתיים / החילוניים /

    עמלת הבנקים / קדאפי / העובדים הזרים / התקשורת / הפקקים/ השביתות...

     

    אז הנה הקושיות שאני שבה ושואלת את עצמי

     ב ג ו ף   ר א ש ו ן  

     • • •

    האומנם יצאתי ממצרים, מן המיצרים שלי ?

    למי ולמה אני עבד/שפחה כעת, עדיין ?

    מה הרווח שלי מהעבדות הזו שכה חבל לי לאבד ?

    איך משפיע השעבוד על חיַי ועל חיֵי אחרים ?

    במה ובמי תלוי חירותי ?

    מהי בעצם חירות ?

    האם כאדם בן/ת חורין אני מחויב/ת כלפי משהו, מישהו ?

    אם אהיה משוחרר/ת – איך זה ישפיע על חיי ועל חיי יקיריי ?

    האם חירותי היא תלויית-זמן ?

    מתי זה יקרה ?

    באמת, צריך לחשוב על זה / כשאקבל העלאה במשכורת /

     כשאחזור מחו"ל / כשהחותנת תמות  / אחרי השתלת השיניים / כשאסיים את החוב על הבר-מצווה / אחרי שהילדים יסיימו תיכון /

    אחרי השירות הצבאי שלהם / האוניברסיטה / אחרי שיתחתנו!..."

    • • •

    תשע קושיות להתבוננות

     התשובות אינן בהגדה אלא בהֵגֵד הפנימי

    הרשות נתונה בזה להעתיק את הקושיות האישיות

    להתבוננות נוספת, מעמיקה יותר

    דרג את התוכן:

      תגובות (131)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/4/11 18:26:

      צטט: השרקרק 2011-04-11 17:31:11

      לו היה זמן בידי היתי מוסיף עוד כהנה וכהנה, אבל אסתפק במאמרך היפה.

      האמת היא שכל שאלה כאן מעוררת כמה וכמה בנות-שאלה...

      תודה על תגובתך האוהדת וכל טוב לך

       

        11/4/11 17:31:
      לו היה זמן בידי היתי מוסיף עוד כהנה וכהנה, אבל אסתפק במאמרך היפה.
        9/4/11 14:01:

      צטט: מיכל רון 2011-04-09 11:52:18

      שאלות שחשוב לשאול... גיליתי שחלק מכמה שקשה לי נובע מחוסר הבהירות אצלי לגבי כמה אני שפוטה של התינוק מבחירה ומרצון... תודה! (-:

      מול ילדינו בכלל ומול תינוק בפרט, זו אחת החזיתות היותר מורכבות, בלי ספק.

      ממליצה בכל חום ליבי על לאה, חברואלית יקרה שלי ["סדנאות הורים ויעוץ"] המתמחה בעניין. לה עצמה 5 ילדים [6?]...

      תודה, מיכלי ושילך ויקל לך

        9/4/11 11:52:
      שאלות שחשוב לשאול... גיליתי שחלק מכמה שקשה לי נובע מחוסר הבהירות אצלי לגבי כמה אני שפוטה של התינוק מבחירה ומרצון... תודה! (-:
        9/4/11 08:36:

      צטט: * חיוש * 2011-04-08 23:13:25

      כשצפיתי אתמול בכל פינות הבית המלבלב שלך, כזו בדיוק הייתה החוויה שלי - הנה אישה שחוגגת את עצמאותה וחיה לפי טעמה בכייף גדול!

      התנסות כזו שעברת, במערכת היחסים הקודמת, יש שהיא מכווצת את הנשמה ומעכבת מלשוב אל הזירה ויש שהיא מקנה חוסן ותבונה לבחון טוב יותר, ללמוד את הלקחים, תוך לקיחת אחריות על החלק של המתבוננת בתוצאה.

      מאחלת לך, חיוש הלבבית, פריחה חדשה, מכל היבט אפשרי, ב"ארץ המובטחת" שלך!

       

        8/4/11 23:13:

      תודה לך אסתר יקרה לליבי נשיקה

      הפוסט מלא בהארות שיפה לתת אליהן את הדעת ולהרהר

      כשעברתי לבאר שבע לפני שנה (-:

      קראתי למעבר הזה שלי יציאה מעבדות לחירות

      השתחררתי מהעבדות לכאבי הלב לאיזו אהבה ניכזבת

      גם במישור הכלכלי מרגיש לי וסיימתי שנים ארוכות של גלות

      והנה הגעתי ל"ארץ המובטחת"

      מאחלת לכולנו שנממש את חירותינו איש איש בדרכו

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, אסתר יקירתי

      חיה

      ''

        8/4/11 17:40:

      צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2011-04-08 14:06:14

      נפלא!! כל כך מדוייק! אני אוהבת איך את "מטיפה מוסר" בצורה כל כך אוהבת ולא ביקורתית. מה שמאפשר להפתח ולהקשיב. חג שמח וחופשי!

      טוב שהוספת מרכאות, לאה יקירתי...  שכן הדבר האחרון בעולם שהיה ויש בכוונתי לעשות הוא להטיף מוסר! לעורר שאלות על שאלות - כן. לסייע מעט לנתב את החשיבה ליתר עמקות - כן.

      לזה ש"אינו יודע לשאול", אפשר שדבריי הן בחזקת "את פתח לו"...

      שמחה שהתאפשר לך להציץ.

      גם לך חג שמח, חופשי ושבת שלום

      נפלא!! כל כך מדוייק! אני אוהבת איך את "מטיפה מוסר" בצורה כל כך אוהבת ולא ביקורתית. מה שמאפשר להפתח ולהקשיב. חג שמח וחופשי!
        7/4/11 16:14:

      צטט: אסקרינה 2011-04-07 12:19:48

      בהתבוננות פנימית העבדות כבר מזמן לצורך קיומי ופרנסה לשם כך לא צריך להשתעבד אנחנו עבדים לעצמנו לצו התקופה ללחץ חברתי לגחמות שלנו וכל הסיבות שבמצריים לא היינו עבדים.

      מהו צורך קיומי? האם הוא זהה אצל כולם...?

      מה זה צו התקופה...?

      נכון, אסקרינה, משועבדים לגחמות, ללחצים חברתיים, לנורמות מקובלות, לצווי האופנה וכיו"ב... וקיים גם השעבוד לטבענו - לדעות, לדפוסי התנהגות, לרגשות קיצוניים, לכבוד, לתלות באחרים וכדו'...

      הכל קשור בהכל, הלוא כן?

      תודה שהזדמנת להוסיף דברים משלך

        7/4/11 12:19:
      בהתבוננות פנימית העבדות כבר מזמן לצורך קיומי ופרנסה לשם כך לא צריך להשתעבד אנחנו עבדים לעצמנו לצו התקופה ללחץ חברתי לגחמות שלנו וכל הסיבות שבמצריים לא היינו עבדים.
        7/4/11 08:40:

      צטט: מיקה333 2011-04-06 23:15:49

      לך כוכבית בחסות פינקסון בע"מ.

      "בחסות פינקסון" - מעלה חיוך...

      תודה, מיקה ויום טוב לך

       

        7/4/11 08:38:

      צטט: צוער סוכנות לביטוח 2011-04-06 23:11:31

      לדעתי גורשנו ממצרים כמו בגרוש ספרד, ולא נכון לומר יצאנו ממצרים.

      אם להיות נאמנים לסיפור המקראי, הרי שלמעשה ברחנו. טעם של רדיפה אכן אופף את הסיפור, אבל נראה שחיל פרעה ופרשיו התכוונו להחזיר את הבורחים, שהיו כוח העבודה העיקרי.

      אבל כל זה אינו מעניינו של הפוסט הזה, שנתכוון להיות עכשווי ואישי ורק "לקח טרמפ" על ההגדה :-))

      תודה, שוקה ויום בהיר ומיטיב לך

        7/4/11 07:48:

      צטט: המורה אליעזר 2011-04-07 00:32:41

      להיות בני חורין זה לחשוב כמו אדם חופשי ממגבלות הכאן ועכשיו.

      יצירתי כמו ילד, [ שפטור ]  מי שהשתחרר מקבעונות של החשיבה.

      מן החשבון וההתניה, האיזון והחתירה לאמצע, (איפה שהכי צפוף ומשעמם).

      תקנתי, ברשותך, שכן פטור מרמז על צד שני שפטר אותו ואילו החירות האישית מקבעונות של חשיבה [מצוין!] מתחוללת ביחיד עצמו מתוך התבוננות בדפוסי התנהגותו ובנוהגים הרווחים ["איפה שהכי צפוף ומשעמם"] ובתוצאותיהם, בכל שאינו לטובתו ולטובת הכלל.

      אחת השאלות הפשוטות שיכול אדם לשאול את עצמו, היא: אילו כולם היו נוהגים כמוני, בכל דבר ועניין, האם העולם היה טוב יותר...?

      תודה ויום מרנין לב לך

        7/4/11 00:32:

      להיות בני חורין זה לחשוב כמו אדם חופשי ממגבלות הכאן ועכשיו.

      יצירתי כמו ילד, שפטור מקבעונות של החשיבה.

      מן החשבון וההתניה, האיזון והחתירה לאמצע, (איפה שהכי צפוף ומשעמם).

        6/4/11 23:21:

      צטט: שמעון רוזנברג 2011-04-06 21:08:40

      אמנם כולנו משועבדים בדרך זו אחרת. לעתים השעבוד הוא מרצון. או מאי מודעות. משועבדים לחיי החומר, לחיי המודרנה, בעולם נשלט בידי בירוקרטיות פקידותיות תרבות העיר גם אם אתה בכפר. מה שאני מכנה הומו קלריקוס אורבניקוס. האם אפשר אחרת? איני בטוח. האם אנו רוצים לצאת מזה ביציאת מצרים העוברת דרך ה"מדבר" התרבותי? מסופקני.

      ברור שכולנו משועבדים לאי אילו דברים. חלק לבטח משותפים לכולנו ואחרים נוגעים לכל פרט בנפרד, בינו לבינו או בינו לסביבתו הקרובה.

      הגם שבלא ספק קיימת השפעה הדדית בין הכלל לפרט, אין לי מה לעשות עם שעבודה של הנפש הכללית, רק עם זו שלי, כמידת ערותי.

      תודה, שמעון, גם על תגובתך לשאלתי אצלך  

        6/4/11 23:15:
      לך כוכבית בחסות פינקסון בע"מ.
      לדעתי גורשנו ממצרים כמו בגרוש ספרד, ולא נכון לומר יצאנו ממצרים.
        6/4/11 21:08:
      אמנם כולנו משועבדים בדרך זו אחרת. לעתים השעבוד הוא מרצון. או מאי מודעות. משועבדים לחיי החומר, לחיי המודרנה, בעולם נשלט בידי בירוקרטיות פקידותיות תרבות העיר גם אם אתה בכפר. מה שאני מכנה הומו קלריקוס אורבניקוס. האם אפשר אחרת? איני בטוח. האם אנו רוצים לצאת מזה ביציאת מצרים העוברת דרך ה"מדבר" התרבותי? מסופקני.
        6/4/11 18:47:

      צטט: דליה אלעזר 2011-04-06 16:18:02

      תודה רבה! אעתיק למחברת היומנית שלי ואחשוב על כך:) אוהבת קושיות, אוהבת את פסח, ובעיקר אוהבת חירות!!!

      מצוין, דליה, העיקר לא למהר להשיב...

      תמצאי דברים חשובים בסקירת התגובות, בין היתר, עוד קושיות על קושיות...:-))

      פסח נעים וחגיגי וחירות מלאה לך ♥ 

        6/4/11 16:19:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-04-06 14:37:38

      כמה תבונה יש במבט הזה. כמה עומק. כמה מתיקות וכמה גומות?

      ד"ש חמה להילה ממעריצה מסתורית

      אמסור לה בכייף, היא באמת משהו.

      ממהרת להודות לך, לבל אפליג לדבר בה... 

        6/4/11 16:18:
      תודה רבה! אעתיק למחברת היומנית שלי ואחשוב על כך:) אוהבת קושיות, אוהבת את פסח, ובעיקר אוהבת חירות!!!
        6/4/11 16:15:

      צטט: תמו'ש 2011-04-06 12:22:49

      התשובות אינן בהגדה אלא בהֵגֵד הפנימי •

      אכן כך. רשמתי לפני אשאל את עצמי בהחלט הקושיות

      תודה לך.

      ולהיגד הפנימי עומק משלו וקצב משלו ואין לדחוק בו...

      אין צורך לחפש תשובות, רק לדעת לשאול, עוד ועוד.

      המענה יעלה מאליו בצורת השינוי בפועל.

      תודה, תמו'ש וברוכה הבאה!

       

        6/4/11 16:10:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2011-04-06 11:46:44

      דיוטימה יקרה , ולו רק בשביל הפוסט שלך אני שמחה שהמחשב שלי פחות מקרטע היום. מדהים כמה שהפוסט שלך מקיף את נושא השיעבוד בשאילת קושיות בנושא רציתי לבק ש ממך רשות לשלוח לחברי את הקושיות בגוף ראשון - כדי שאולי יעשו בכך שמוש בחול המועד אנו יוצאים עם הקבוצה שלנו לסופשבוע ונחמד יהיה לעשות דיון בנושא , כשהשאלון יהיה קוו מנחה גם התנגדות תתקבל בהבנה מדהים מדהים מדהים כל כוכבי שמים לך*****************

      אני'לה, על אמת - הטמפרמנט שלך היה חסר לי... :-))!

      באשר לבקשתך, הלוא כתבתי בסוף שהרשות נתונה להעתיק את הקושיות להתבוננות נוספת, אז כמובן שאת יכולה להעתיק ובאמת רלוונטי להציגן לפרט. 

      העניין איננו בשליפת תשובות מהמותן, אלה אינן שוות הרבה. יותר מכל יש טעם להשאירן פתוחות, לשוב אליהן, להשאירן על סדר היום. אפשר לסמוך על התהליך הפנימי שיעשה את העבודה, מבלי לכוון דבר. כאמור, "כשיודעים לשאול"...

      שמחה שמשהו זז במחשבך ומזיזו...  

      תודה, אני וחופשה מתמירה לך עם החברה' ♥ 

        6/4/11 14:37:

      כמה תבונה יש במבט הזה. כמה עומק. כמה מתיקות וכמה גומות?

      ד"ש חמה להילה ממעריצה מסתורית

      ''
        6/4/11 12:22:
      התשובות אינן בהגדה אלא בהֵגֵד הפנימי • אכן כך.רשמתי לפני אשאל את עצמי בהחלט הקושיות תודה לך.
      דיוטימה יקרה , ולו רק בשביל הפוסט שלך אני שמחה שהמחשב שלי פחות מקרטע היום. מדהים כמה שהפוסט שלך מקיף את נושא השיעבוד בשאילת קושיות בנושא רציתי לבק ש ממך רשות לשלוח לחברי את הקושיות בגוף ראשון - כדי שאולי יעשו בכך שמוש בחול המועד אנו יוצאים עם הקבוצה שלנו לסופשבוע ונחמד יהיה לעשות דיון בנושא , כשהשאלון יהיה קוו מנחה גם התנגדות תתקבל בהבנה מדהים מדהיםמדהים כל כוכבי שמים לך*****************
        6/4/11 07:26:

      צטט: debie30 2011-04-05 21:07:31

      האם כבלי השיעבוד אינם נושרים מעליהם, מרגע שאת נוכחת בכל הווייתך, לא רק באופן שכלתני, שהם מיותרים/מציקים/מזיקים?

       

      יש כל מיני כבלים, חלק מהם מוטבעים. השיחרור מהם אינו קל. אבל בהחלט מאתגר,

      כי המטרה הנכספת היא החירות.

      תודה

      ושנחגוג כל יום עוד קצת חירות

      דבי

      כשהשאלות הן חלק מ"סדר היום החשיבתי", השאלות בלבד, יש בהן כדי להאיר ולעורר.

      תודה, דבי, על שהיה לך חשוב לחזור אל הדברים.

      מאחלת לך ש"תחגגי כל יום עוד קצת חירות" 

        6/4/11 07:18:

      צטט: 4 לב אדום 2011-04-05 20:22:38

      להלן ציטוט - על פי פרופ' שלום רוזנברג, קיימת אבחנה בין שלשה סוגי החופש שונים ובמקביל בררה לה השפה העברית מhלה מסוימת כדי לייחד סוג חופש מסוים.

      חירות - החופש הלאומי בו עם אינו משועבד לעם אחר ויש לו ריבונות על עצמו.

      דרור - החופש החברתי בו אנשים אינם עבדים לאנשים אחרים ויש להם חופש חברתי. חופש - החופש האישי בו יכול האדם להחליט החלטות באופן חופשי ויש לו בחירה חופשית ... תודה

      הפוסט מכוון להתבונן בשאלת השעבוד האישי לדפוסי התנהגות, הרגלים, התמכרויות או הימנעויות - כל מה שמיצר עבורו את האפשרות לחיות חיים מלאים מלאי גיל.

      במובן זה הדגש הוא על שחרור משעבוד לטבעו.

      תודה, האני, על ההבחנה של פרופ' רוזנברג, איש אשכולות בתחום המחשבה היהודית

       

        6/4/11 06:53:

      צטט: ליריתוש 2011-04-05 18:54:56

      דיוטימה נהדרת שכמותך, קושיות נהדרות, כתובות בהרבה חן, שאני נוטלת לי חירות לחשוב עליהן, לא רק בפסח, אלא כל השנה..חג אביב שמח לך ולכל יקירייך! ותמשיכי להביא לנו קושיות יפות (אני זוכרת שגם להילה - לא טעיתי בשמה? - יש קושיות על רמה כל השנה....)

      נכון, לירית, אלה קושיות ליומיום, ואלה שבהגדה שמשו לי להן "טרמפ".

      זכרת נכון.

      הילה מפליאה לשאול וגם להשיב תשובות מקוריות.

      יש באמתחתי כבר 3 מקבצים נוספים. נראה שהבא יעלה אחרי שביעי של פסח. [יש תור] אז הנה לך תמונה למקדמה. שימי לב לגומת החן השלישית מתחת לעין.

      תודה, לירית חביבה ויום מיטיב ומהנה לך

      ''

        6/4/11 06:42:

      צטט: בוקיה 2011-04-05 16:36:57

      אסתר יקירה! שאלת כאן שאלות חשובות כל-כך שאני כבר חושבת עליהן יומיים. על חלק מהשאלות עדיין אין לי תשובות ועל חלק קטן כן. אני מרגישה שיש עדיין חלקים בחיי שאינם מאפשרים לי לחיות בחירות שלמה ולא מאפשרים לי להגשים כמה חלומות ואת החזון שלי. האם את חושבת שנכון לחשוב רק על עצמי ולצאת לדרך להגשמתי או שעליי לוותר על חרותי ולהמשיך לטפל בהוריי הזקנים שזקוקים לי ... זו הדילמה הגדולה שלי בימים אלה. תודה שהעלית את השאלות החשובות והמשמעותיות כל-כך. יום מבורך חיבוקים בוקי

      מהפוסט הקודם שלי, תמצאי שהייתה בחיי תקופה מעין זו שאת חווה כעת.

      תהיה זו יהירות מופלגת מצדי לומר לך כיצד לנהוג. כל כך הרבה שאלות עולות כאן... 

      יכולה להציע לך להתבונן בדילמה על כל מרכיביה באמצעות העלאת שאלות, בכתב. תתפלאי לגלות כמה נקודות יצוצו תוך כדי כתיבה, היבטים שלא עלו בדעתך קודם לכן. מי שניסו דרך זו מצאו אותה מועילה מאוד ומה שסייע להם עשוי להאיר גם לך.

      תודה, בוקי יקרה, על השיתוף והאמון. חיבוק ליום מחדֵש 

       

       

       

       

        5/4/11 21:07:

      האם כבלי השיעבוד אינם נושרים מעליהם, 

      מרגע שאת נוכחת בכל הווייתך,

      לא רק באופן שכלתני, שהם מיותרים/מציקים/מזיקים?

       

      יש כל מיי כבלים, חלק מהם מוטבעים

      השיחרור מהם אינו קל. אבל בהחלט מאתגר,

      כי המטרה הנכספת היא החירות,

      תודה

      ושנחגוג כל יום עוד קצת חירות

      דבי

        5/4/11 20:22:
      להלן ציטוט -על פי פרופ' שלום רוזנברג קיימת אבחנה בין שלשה סוגי החופש שונים ובמקביל בררה לה השפה העברית מלה מסוימת כדי לייחד סוג חופש מסוים. חירות - החופש הלאומי בו עם אינו משועבד לעם אחר ויש לו ריבונות על עצמו. דרור - החופש החברתי בו אנשים אינם עבדים לאנשים אחרים ויש להם חופש חברתי. חופש - החופש האישי בו יכול האדם להחליט החלטות באופן חופשי ויש לו בחירה חופשית ... תודה
        5/4/11 20:21:

      צטט: רפי הג'ירפי 2011-04-05 16:21:29

      למי  ולמה אני  עבד ? בדרך כלל  לפחדים שלי.  לא?

      אתה שואל אותי, שאגיד לך? :-))

       

      איך  השיעבוד  משפיע  על  אחרים? מאמלל גם אותם

       

      במה  ובמי  תלוי  חירותי ? בשמחה שתגיע.  או  שלא.

      הכי יכולה להיות שמחה במקום של שעבוד?

      האם לא החירות היא שתוליד את השמחה?

       

      מהי  בעצם  חירות ? שמחה... והדיכוי  הוא  הדיכאון.

      הנה, בעצמך הבחנת...

       

      האם  כאדם  חופשי  אני  מחויב למשהו? נו כן. לחופש

      לך עם זה הלאה, רפי. המילה חופש איננה החופש עצמו.

      ראה מה פירוש הדבר, מה זה החופש הזה? חופש ממשהו

      או חופש לקראת משהו? האם חופש הוא דבר שאני רוצה

      רק לעצמי או גם עבור אחרים ואם גם עבורם, מה משמעות

      הדבר מן ההיבט של מחויבות? ועוד, ועוד...

       

       

      חירותי היא תלויית-זמן ? רוצה מענה אמיתי או מנומס? 

      אני בכלל לא רוצה כלום, רפי חביבי, רק הצעתי פוסט

      להתבוננות אישית... :~))

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

      תודה, רפי וערב טוב ונעים לך  

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        5/4/11 19:46:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-04-05 10:45:36

      בקשר להערמת קונפליקט על קונפליקט, מציעה שתחזרי לשאלות שהעליתי מייד אחרי זה. הן מנחות להתבוננות בדיוק בעניין זה.

      כתבת בסוף שלא היית ערה למעבר מ-A ל-B וכי הוא פשוט קרה. זה בדיוק מה שכתבתי לך בנוגע ליעד. B מתגלה מאליו כשמתבוננים במה שלא נוח, שלא שלם, שלא עובד, שלא זורם וכו'. ההקשבה למישהו חכם ממך היא בסופו של דבר הקשבה ל"היגד הפנימי" שלך, שרק השתקף במודעות שלך באמצעות דברים מבחוץ. הלוא יש הרבה מאוד דעות בחוץ, אבל אינך מאמצת כל מה שמישהו "חכם" אומר, אלא מה שממילא נופל על קרקע מעובדת בתוכך לקלוט אותו. מכאן ש"החוכמה" נמצאת גם בך! ♥

       

       

       

        5/4/11 18:54:
      דיוטימה נהדרת שכמותך, קושיות נהדרות, כתובות בהרבה חן, שאני נוטלת לי חירות לחשוב עליהן, לא רק בפסח, אלא כל השנה..חג אביב שמח לך ולכל יקירייך! ותמשיכי להביא לנו קושיות יפות (אני זוכרת שגם להילה - לא טעיתי בשמה? - יש קושיות על רמה כל השנה....)
        5/4/11 16:36:
      אסתר יקירה! שאלת כאן שאלות חשובות כל-כך שאני כבר חושבת עליהן יומיים. על חלק מהשאלות עדיין אין לי תשובותועל חלק קטן כן. אני מרגישה שיש עדיין חלקים בחיי שאינם מאפשרים לי לחיות בחירות שלמה ולא מאפשרים לי להגשים כמה חלומות ואת החזון שלי. האם את חושבת שנכון לחשוב רק על עצמי ולצאת לדרך להגשמתי או שעליי לוותר על חרותי ולהמשיך לטפל בהוריי הזקנים שזקוקים לי ... זו הדילמה הגדולה שלי בימים אלה. תודה שהעלית את השאלות החשובות והמשמעותיות כל-כך. יום מבורך חיבוקים בוקי
        5/4/11 16:21:

      למי  ולמה אני  עבד ? בדרך כלל  לפחדים שלי.  לא?

       

      איך  השיעבוד  משפיע  על  אחרים? מאמלל גם אותם

       

      במה  ובמי  תלוי  חירותי ? בשמחה שתגיע.  או  שלא.

       

      מהי  בעצם  חירות ? שמחה... והדיכוי  הוא  הדיכאון.

       

      האם  כאדם  חופשי  אני  מחויב למשהו? נו כן. לחופש

       

       

      חירותי היא תלויית-זמן ? רוצה מענה אמיתי או מנומס? 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        5/4/11 12:50:

      צטט: דיוטימה 2011-04-05 09:22:04

      צטט: daaaag 2011-04-04 14:54:50

      צטט: דיוטימה 2011-04-03 18:17:09

      צטט: daaaag 2011-04-03 11:41:34

      חירותו היחידה של האדם היא במחשבתו ובדמיונו


      כל זמן שאנו לוקחים חירותו של עם אחר

      אנחנו שוב במצרים (כסימבול) - עבדים לאגו (פרעה)

      אני מתבוננת במשפט הראשון שלך.

      מניסוח הדברים בצורה הנחרצת הזו, אפשר להבין שבעצם אין לאדם חירות, [ולא יכולה להיות לו], אלא בתודעתו [במיינד] בעולמו הדמיוני - אשליות שהוא משלה את עצמו.

      אפשר מאוד שלא לכך התכוונת ואז אשמח אם תשובי להבהיר.

      תודה, אפרתי יקרה ושבוע מבורך לך  

      -----------------------------------------

      במחשבה ובדמיון החירות מוחלטת.

      דמיון הוא מציאות נשזרת, אם לא היה מי שידמיין חשמל עדיין היינו יושבים בחשכה.

      ותודעה - היא בפירוש חירותו הטוטאלית של האדם החושב.

      נכון, אפשר לומר שאין גבול לדמיון, אם כי יש השפעה לתרבותו, להשכלתו ולסביבה בה הוא חי, והדוגמה שהבאת מאשרת זאת.

       באשר לתודעה, האם אפשר לומר עליה, כשלעצמה, שהיא חירות?

      הכי איננה בסך הכל מאגר לסך כל הדברים שהאדם פשוט מודע להם?

      יכול אדם לומר שהוא חופשי לחשוב על מה שהוא רוצה. כעת אני משערת שלכך הייתה כוונתך... נבוך

      תודה, אפרתי, שחזרת לשיחתנו 

       

      תודה לך שעזרת לי לנסח את כוונתי בעניין המחשבה החופשית (-:

       

      נשיקה

        5/4/11 10:45:

      צטט: דיוטימה 2011-04-05 08:43:46

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-04-04 14:08:59

      צטט: דיוטימה 2011-04-03 18:49:13

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-04-03 12:38:22

      החרות שלי (כמו העבדות שלי) נמצאת במרחב שבין הראש ללב. קשורה בקשר אמיץ לפרשנות שלי למתהווה. אני יכולה לזהות את הצורך שלי בחרות, בו בזמן יש לי צורך גם בעבדות (סדר-יום. כללי-תרבות. וכו) שמגן עלי. מצרים וכל שאר הירקות שציינת כאן, ממודרים מעולמי הפנימי. כי אני באמת מאמינה שאני היא היוצרת את חיי. פוסט מדליק. תמיד כיף לבחון מחדש את המנגנון הפנימי שלי.

      הדברים שכללת כ"צורך בעבדות", הם אורחות חיים שאת רואה אותם כערך ולכן משתדלת לקיימם. אפשר כך לאבסורד ולראות בכל דבר ודבר "עבדות". את יכולה לשאול את עצמך, איך הגעת לאמץ לעצמך ערכים מסוימים והאימוץ הופך לחיוב עצמי לנהוג עלפיהם. זוהי למשל שאלה חשובה שכל אדם ראוי לו להתעכב עליה והרי לך עוד קושיה...

      תודה, ליליק על "מדליק". ושבוע מבורך לך חמדתי  

      [די חששתי ועדיין חוששת שיהיו מי ש"ישרפו" הפעם וינוסו על נפשם...] 

      ----------------------------------------

      נקודה מעניינת למחשבה:

      עבדות במובן "לעבוד את..."

      נכונה האבחנה שלך לגבי אורחות-חיים שהאדם מאמץ לעצמו. ואכן אינני עבד של ערכי אלא עובדת-אותם.

      יפה לו, לאדם, שמאמץ לו ערכים שיהיו כנר-לרגליו.

      כל דבר יכול להיות ערך, תלוי בטבעו של האדם, מנהנתנות, עד להשמדת עמים שלמים..

      ובאמת, למרות שאני חילונית מוחלטת, אני מרגישה מחוייבות גדולה לערכים אנושיים.

      ליליק חמדתי, אין צורך להיות אדם שומר מצוות כדי לקדש ערכים אנושיים. דתיות, כפי שהיא נהוגה ונתפסת אצל רבים בציבור, אינה ערבה אוטומטית להתנהלות אנושית מידתית ראויה. יש ויש ובאמת ראוי "לבדוק בציציות"...

      הלואי ויהיה בכוחי להשתפר עוד ועוד.

      האמירה הזו נשמעת ענוותנית וראויה, אבל לא עובדת לטובת ה"השתפרות", כי מה יש מאחוריה? האם את מבחינה שאת מערימה קונפליקט על קונפליקט? מה את אומרת על ולעצמך? האם האמירה הסמויה אינה של גינוי עצמי? האם זה מסייע לחולל שינוי?

      תשאלי ודאי, אז מה כן? איך אני יכולה להגיע מנקודה A לנקודה B?

      במקום שאת ניצבת כרגע, מה את יודעת על נקודה B? האם לא כל מה שאת יודעת עליה נובע מסך כל מה שאת מודעת לו במקום בו את נמצאת כעת ושאותו את חפצה לשנות?

      למעשה אינך יודעת דבר על B, הוא בחזקת נעלם כל עוד לא התבוננת בטבעך, בכל מה שמנהל אותך, שאת נשלטת על ידו - משועבדת לו.

      האם אין פירושה של התבוננות, הטלת ספק בכל דבר שמתייחסים אליו כמובן מאליו ולראות בבהירות איך דבר משליך על דבר, את כל האדוות...?

      הנקודה B, מתגלה מאליה מתוך החקירה האמיצה ולא נחוצה כאן שום השתדלות ופעולה יזומה. 

      עם זאת ואחרי כל הדברים האלה, כל תובנה מאירת עיניים אינה משהו שאפשר לראות בו קניין לנצח. טבענו ישוב ויסחף אותנו וערות לכך שכך קרה, ערות בלבד, ללא גינוי, תאפשר לדברים שנוכחנו להם בתהליך ההתבוננות, להתרענן ןלשחרר אותנו.

      תודה רבה, ליליק. מתוך התבוננות בדברייך עלו הדברים האלה 

      לא הבנתי כיצד אני מערימה קונפליקט על קונפליקט.

      הענווה באה מתוך הכרה במציאות, וביכולות המוגבלות שלי.

      לפעמים אנחנו תקועים/שבויים בתוך קונספט כי איננו יודעים משהו אחר. אין לנו פתרון.

      דוגמא:

      את עדה למעבר שלי משמאל ל"ואהבת לרעך כמוך".

      כל עוד אחזתי ברעיון שהשמאל צודק, סבלתי מתופעת לואי רגשיות וקוגניטיביות המאפיינות ראיה חד-צדדית. לא ראיתי שום אופציה אחרת. מרגע שנחשפתי לרעיון שאין ביכולתי לאחוז בצדק המוחלט, הרגשתי שחרור גדול מתופעות הלואי. השחרור הזה העלה אותי למקום בו אני יכולה לראות את תמונת-המציאות מנקודת מבט גבוהה יותר. זכיתי לראות פריים רחב יותר. אני מרגישה התעלות-נפש.

      אבל עלי להודות שממשלא התכוונתי. לא הייתי ערה לכך שאני נמצאת בנקודה A ולא התכוונתי להגיע ל-B. זה קרה במקרה, כשהייתי פתוחה להקשיב למישהו חכם ממני.

       

        5/4/11 09:33:

      צטט: פרודת רשתית 2011-04-04 21:43:30

      אני דווקא חושבת שאחת השאלות שאפשר לשאול זה איך יצאנו (אם יצאנו) משיעבוד והפכנו משעבדים אנשים אחרים ומתייחסים אליהם באופן כל כך לא אנושי. חג שמח

      בראייה שלי כל שאלה כללית, קולקטיבית יש לתרגם לשאלה אישית-פרטית. הקולקטיב מורכב מיחידים.

      אפשר לומר ללא ספק שפני החברה משקפים את נפשות הפרטים שלה. 

      התנהלותי בכלל והאנושית בפרט, תלויה בערותי המלאה לטבעי ולמניעים שאני משועבדת להם.

      תודה, ליאורה ויום טוב לך  

        5/4/11 09:22:

      צטט: daaaag 2011-04-04 14:54:50

      צטט: דיוטימה 2011-04-03 18:17:09

      צטט: daaaag 2011-04-03 11:41:34

      חירותו היחידה של האדם היא במחשבתו ובדמיונו


      כל זמן שאנו לוקחים חירותו של עם אחר

      אנחנו שוב במצרים (כסימבול) - עבדים לאגו (פרעה)

      אני מתבוננת במשפט הראשון שלך.

      מניסוח הדברים בצורה הנחרצת הזו, אפשר להבין שבעצם אין לאדם חירות, [ולא יכולה להיות לו], אלא בתודעתו [במיינד] בעולמו הדמיוני - אשליות שהוא משלה את עצמו.

      אפשר מאוד שלא לכך התכוונת ואז אשמח אם תשובי להבהיר.

      תודה, אפרתי יקרה ושבוע מבורך לך  

      -----------------------------------------

      במחשבה ובדמיון החירות מוחלטת.

      דמיון הוא מציאות נשזרת, אם לא היה מי שידמיין חשמל עדיין היינו יושבים בחשכה.

      ותודעה - היא בפירוש חירותו הטוטאלית של האדם החושב.

      נכון, אפשר לומר שאין גבול לדמיון, אם כי יש השפעה לתרבותו, להשכלתו ולסביבה בה הוא חי, והדוגמה שהבאת מאשרת זאת.

       באשר לתודעה, האם אפשר לומר עליה, כשלעצמה, שהיא חירות?

      הכי איננה בסך הכל מאגר לסך כל הדברים שהאדם פשוט מודע להם?

      יכול אדם לומר שהוא חופשי לחשוב על מה שהוא רוצה. כעת אני משערת שלכך הייתה כוונתך... נבוך

      תודה, אפרתי, שחזרת לשיחתנו 

       

        5/4/11 08:58:

      צטט: כבשן האש 2011-04-04 19:04:14

      עבדים היינו, גם כעת אנו עבדים לתשוקותינו, לגופינו, כי פרעה הוא היפך הקדושה. יש תשובות לכל דבר. צריך להפנים.

      לרבים מאוד נוח עם תשובות מוכנות ומתוחכמות, הנשענות על שרשרת של סימוכין וראיות מן הכתובים העתיקים. "התשובות [מראש] לכל דבר" פוטרות אותם מלחקור את עצמם באופן אישי, מבלי להיתלות בישות כלשהי - בארץ או בשמיים...

      חקירה עצמית מטילה את כל האחריות על הפרט וזו באמת אחריות גדולה.

      כל טוב לך

       

       

        5/4/11 08:43:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-04-04 14:08:59

      צטט: דיוטימה 2011-04-03 18:49:13

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-04-03 12:38:22

      החרות שלי (כמו העבדות שלי) נמצאת במרחב שבין הראש ללב. קשורה בקשר אמיץ לפרשנות שלי למתהווה. אני יכולה לזהות את הצורך שלי בחרות, בו בזמן יש לי צורך גם בעבדות (סדר-יום. כללי-תרבות. וכו) שמגן עלי. מצרים וכל שאר הירקות שציינת כאן, ממודרים מעולמי הפנימי. כי אני באמת מאמינה שאני היא היוצרת את חיי. פוסט מדליק. תמיד כיף לבחון מחדש את המנגנון הפנימי שלי.

      הדברים שכללת כ"צורך בעבדות", הם אורחות חיים שאת רואה אותם כערך ולכן משתדלת לקיימם. אפשר כך לאבסורד ולראות בכל דבר ודבר "עבדות". את יכולה לשאול את עצמך, איך הגעת לאמץ לעצמך ערכים מסוימים והאימוץ הופך לחיוב עצמי לנהוג עלפיהם. זוהי למשל שאלה חשובה שכל אדם ראוי לו להתעכב עליה והרי לך עוד קושיה...

      תודה, ליליק על "מדליק". ושבוע מבורך לך חמדתי  

      [די חששתי ועדיין חוששת שיהיו מי ש"ישרפו" הפעם וינוסו על נפשם...] 

      ----------------------------------------

      נקודה מעניינת למחשבה:

      עבדות במובן "לעבוד את..."

      נכונה האבחנה שלך לגבי אורחות-חיים שהאדם מאמץ לעצמו. ואכן אינני עבד של ערכי אלא עובדת-אותם.

      יפה לו, לאדם, שמאמץ לו ערכים שיהיו כנר-לרגליו.

      כל דבר יכול להיות ערך, תלוי בטבעו של האדם, מנהנתנות, עד להשמדת עמים שלמים..

      ובאמת, למרות שאני חילונית מוחלטת, אני מרגישה מחוייבות גדולה לערכים אנושיים.

      ליליק חמדתי, אין צורך להיות אדם שומר מצוות כדי לקדש ערכים אנושיים. דתיות, כפי שהיא נהוגה ונתפסת אצל רבים בציבור, אינה ערבה אוטומטית להתנהלות אנושית מידתית ראויה. יש ויש ובאמת ראוי "לבדוק בציציות"...

      הלואי ויהיה בכוחי להשתפר עוד ועוד.

      האמירה הזו נשמעת ענוותנית וראויה, אבל לא עובדת לטובת ה"השתפרות", כי מה יש מאחוריה? האם את מבחינה שאת מערימה קונפליקט על קונפליקט? מה את אומרת על ולעצמך? האם האמירה הסמויה אינה של גינוי עצמי? האם זה מסייע לחולל שינוי?

      תשאלי ודאי, אז מה כן? איך אני יכולה להגיע מנקודה A לנקודה B?

      במקום שאת ניצבת כרגע, מה את יודעת על נקודה B? האם לא כל מה שאת יודעת עליה נובע מסך כל מה שאת מודעת לו במקום בו את נמצאת כעת ושאותו את חפצה לשנות?

      למעשה אינך יודעת דבר על B, הוא בחזקת נעלם כל עוד לא התבוננת בטבעך, בכל מה שמנהל אותך, שאת נשלטת על ידו - משועבדת לו.

      האם אין פירושה של התבוננות, הטלת ספק בכל דבר שמתייחסים אליו כמובן מאליו ולראות בבהירות איך דבר משליך על דבר, את כל האדוות...?

      הנקודה B, מתגלה מאליה מתוך החקירה האמיצה ולא נחוצה כאן שום השתדלות ופעולה יזומה. 

      עם זאת ואחרי כל הדברים האלה, כל תובנה מאירת עיניים אינה משהו שאפשר לראות בו קניין לנצח. טבענו ישוב ויסחף אותנו וערות לכך שכך קרה, ערות בלבד, ללא גינוי, תאפשר לדברים שנוכחנו להם בתהליך ההתבוננות, להתרענן ןלשחרר אותנו.

      תודה רבה, ליליק. מתוך התבוננות בדברייך עלו הדברים האלה 

        5/4/11 07:57:

      צטט: נהר גועש 2011-04-04 10:19:06

      צטט: דיוטימה 2011-04-03 21:06:32

      צטט: נהר גועש 2011-04-03 15:52:59

      אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו עושים רק מה שאנחנו רוצים..ועדיין אני חושבת שעצם החיים הם עבדות..לכל מי שחי..כי שנהיה חופשיים כמה שנהייה, עדיין אנחנו כבולים לתכתיבי העולם.

      מי שכבול לתכתיבי העולם, כבול.

      האם נורמות התנהגותיות שאדם רואה בהן הכרח לקיום חיים סבירים ומאפשרי התפתחות מיטבית לאחרים, נחשבים ל"תכתיבי העולם"? והרי לך עוד קושיה! חיוך

      תודה, גלי ושבוע מבורך לך ♥ 

      ------------------------------------------------ 

      אני לא מתכוונת רק לנורמות..ומסכימה עם זה שחייב להיות סדר כלשהו..

      אני מתכוונת שבאופן כללי אפילו לא בחרנו לבוא לפה ובטח לא התכוונו שככה העולם יראה..

      וזו כבר סוג של עבדות קולקטיבית. 

      ברור שאין לך מה לעשות עם העובדה שבאת לעולם אבל יש לך השפעה יומיומית על איך שהוא נראה.

      מזמינה אותך לעצור בדיוק כאן ולהתחיל להתבונן בשאלות, שהראשונה בהן היא: מה זה "העולם"? במלאכת חקירה חפה מאקסיומות, מכל תשובה תגזֵר שאלה נוספת...

      תודה, גלי, על שחזרת להוסיף דברים

       

        5/4/11 07:46:

      צטט: סיגל א.ש. 2011-04-04 00:26:41

      אהבתי את ההגד הפנימי, חשוב להקשיב לו מידי פעם (-:

      סיגלי חביבה, למה בעצם לא להקשיב לו תמיד...?!

      יום נעים ומבורך לך

        5/4/11 07:43:

      צטט: עצמי עצמי 2011-04-04 00:05:44

       

      אסתר יקרה,

      שאלות מצויינות להתבונן בן,

      ולא רק בהקשר של פסח...

      אשרי האיש שמצא את פתרונן, שחי את פתרונן!

      כל טוב

      ע

      נכון אמרת, עוזי יקר, במה שהדגשתי מדבריך.

      האמת היא שאין לשאלות הללו ועוד לרבות הנגזרות מהן, פתרון באותה מידה שאין ארוחת יום אתמול משביעה אותך למחרתו...

      הגבתי לפניך להלה בהדגשת דבריה שלה.

      מן הציטוט המודגש באנגלית, מדברי רילקה, [בתגובתה של עינת עופר], משתמע גם שכל תשובה עשויה לעורר שאלה נוספת ובכל מקרה, גם אם מגיעים לתובנה מאירת עיניים בעניין מסוים, אין היא מונחת לבטח בכיסנו...

      תודה, עוזי וכל טוב לך

        5/4/11 07:29:

      צטט: hilasoul 2011-04-03 23:57:00

      נאה דורשת

      שאלות גדולות ושמנות הבאת כאן,

      לא אתחיל עכשיו להשיב בפירוט...

      צריכה להקשיב  

      ובכל זאת

      אין משהו "חיצוני" שאנו עבדים לו.

      העבדות הקשה ביותר היא לתבניות מנטאליות, לדיעות ורעיונות, רגשות בלתי מטופלים...
      ולמה זה גורם?
      נראה שאסונות גדולים, כמו:

      מלחמות, אלימות, התעלמות וכדומה.

      הבלטת הדברים שלך היא תגובתי עליהם.

      תודה רבה, הלה יקירה ויום מואר לך, להאיר...

       

        5/4/11 07:18:

      צטט: יצחק. ב 2011-04-03 23:19:06

      אסתר יקרה,

      תודה על קושיותיך המעוררות.
      רשותך-הצעתך להתבוננות נוספת מעמיקה יותר,
      נראית לי נבונה ואני מאמצה.

      -

      נראה לי חסר טעם, עבורי, לשלוף תשובות מן המוכן לשאלות הללו.
      זה ידמה לתשובות הנבובות שהבאת כדוגמא.
      בתוך תוכי אני מייחל ומקווה להאצלת חכמה שאינה שלי שתאיר את הכרתי ותסלק את הכזב ואת היהירות,
      שבמתן תשובות מחוכמות שמקורן רק בהגיון הצרוף ובשכל הישר.

      בינתיים, יש טעם בביעור החמץ.

      התשובות תגענה במועדן

      אינשאללה.

      יצחק יקר, 

      התבוננות נוספת מעמיקה יותר, זה בעצם כל שנדרש לו לאדם החפץ לחיות  בתור הרָכָּב הנוהג את עגלת חייו ולא כעגלה המתגלגלת-נמשכת אחר הסוסים...

      הדברים שהדגשתי ראויים אף הם, מאוד, להתבוננת/חקירה מעמיקה נוספת. שאלות רבות נגזרות מהם בדבר הסוברניות שלך על חייך, גם ואולי בפרט כאדם דתי, כי מאחר שאתה רואה עצמך נברא בצלם האל, הרי שכבר נטועה בך מעט מחוכמתו... הרבה שאלות כאן. אבל הראשונה מכולן - מהי בעצם התבוננות...?

      תודה, יצחק ויום בהיר ומבהיר לך  

       

        4/4/11 21:43:
      אני דווקא חושבת שאחת השאלות שאפשר לשאול זה איך יצאנו (אם יצאנו) משיעוד והפכנו משעבדים אנשים אחרים ומתייחסים אליהם באופן כל כך לא אנושי חג שמח
        4/4/11 21:27:

      צטט: רזיאל 2011-04-03 22:18:17

      ו..אולי, באה לי מחשבה "אפיקורסית" קמעה, החירות המלאה השלמה אינה משאת נפשי?! ואולי אם אסתכל על אותיות המילה "חירות" אראה שהן נכללות במלואן במילה "אחריות" באלף רבתי!ואולי אינני רוצה לשאת באחריות מלאה למעשי, מחשבותי ודיבורי??!! [מי בכלל שואל אותי איזו אחריות אשא או לא [האם היא תלויה בכלל ברצוני?], הרי היא אחריות מלאה תמיד].
      כתבתי זרם הרהורים ללא הגהה וללא מחשבה נוספת או מתקנת...
      האחריות שאני מוכן ורוצה לקבל על עצמי היא למלא את התפקיד לשמו באתי הנה [הלוואי שאדע בוודאות מהו]!

      תודה לך על שגירית את מחשבותי..............תמים

      מהי התבוננות אם לא שאלות על שאלות, כפי שהן עולות, עד שמתבהר משהו שלא היה שם קודם ונראה יפה לאותה שעה... ?

      מדבריך אפשר להבין שגם אם אינך יודע בוודאות מהו התפקיד שבאת לעולם כדי למלא, ברור לך שנועד לך תפקיד כלשהו - לך, כמו לכל אחד אחר, אני מניחה...

      מעניין מניין אתה שואב הנחה מוקדמת כזו? האין הנחה זו פרי המצאה של החשיבה? של האגו, אשר מטבעו מבקש להתייחד ולהיבדל במשהו מכל האחרים? אולי ב"תפקיד" הכוונה למשמעות חיים...? אז גם כך, נותרת אותה שאלה, מי יכול לקבוע עבורך מה תהיה המשמעות של חייך...?

      יופי שהקושיות עוררו בך שאלות נוספות וכעת יש לך מנה נוספת... חיוך

      תודה, רזיאל וערב נעים ומבורך לך

        4/4/11 21:10:

      צטט: סינסר-מסע חיים 2011-04-03 21:43:03

      שאלות חשובות אלה אני יצאתי ממצריים להודו שם השארתי עבדותי זה בהחלט שינה את חיי מדי שנה, הודו מגיעה אלי, ועושים סדר בבלאגן שנותר להתחתן? לא!!! זו עבדות יותר ממצריים נכון להתייחסות העכשווית של האנושות בעבדות את השאר... אשאיר לליל הסדר... חג של שחרור בת חן

      שאלת החירות פוגשת כל יחיד, בסוגיות הרלוונטיות לו.

      תודה, בת חן וערב נעים ומבורך לך

       

        4/4/11 21:06:

      צטט: 4 לב אדום 2011-04-03 19:22:50

      על מנת להשיג משהו שרוצים, מקריבים משהו. הכל יחסי והכל זמני ותלוי באישיות של כל אחד ואחד. ערכים, מצפון ואחריות אישית, שומרים שלא ניהפך חלילה  ל פ ר ע ה.

      ואם נניח לפרעה במשכנו שם באחת הפירמידות, האם יש קשר לדברים החשובים שהדגשתי בתגובתך, עם שאלת החירות האישי...?  

      תודה, האני וערב נעים ומבורך לך

       

       

        4/4/11 21:00:

      צטט: The Birth of Venus 2011-04-03 19:20:48

      כמה יפה ונכון הבאת את השאלות, שבעצמי חשבתי עליהם המון בימים האחרונים... נפלאאאא... החרות.. איך היא נמדדת ומתי אדם מרגיש חופשי...? כלוב של זהב.

      לשאול ולהוסיף לשאול...

      הלוא כך סיימתי את הפוסט: "תשע קושיות להתבוננות"

      בהנחה שהאנגלית שלך סבירה לפחות, אני מזמינה אותך לקרוא את הציטוט שהביאה עינת עופר והדגשתי בכחול.

      תודה, מיטל חביבה וערב נעים ומבורך לך

        4/4/11 20:54:

      צטט: אביה אחת 2011-04-03 18:38:19

      דיוטימה - תודה על הקושיות אכן המון שאלות - לא תמיד יש תשובות

      תודה וערב נפלא התשובות אינן בהגדה אלא בהֵגֵד הפנימי

      הטוב ביותר הוא להישאר עם השאלות...

      אבל, ממה'לה, רק הגעת ושאלות לגמרי אחרות על סדר יומך בימים אלה...! חיוך

      תודה, אביה יקירתי וחיבוק גדול כמקדמה לביקורי בפוסטך

       

       

        4/4/11 20:36:

      צטט: דנה דייגי 2011-04-03 18:18:08

      כן , אני מאמינה שאני בת חורין, ושהשיעבודים שאני לוקחת על עצמי הם שיעבודים מרצון ובמודעות.

      האם דברים שאדם מחויב להם, מתוך מודעות ומרצון, נכון יהיה לכנותם "שעבודים"? האם אינם נעשים אחרי שיקול ומתוך בחירה?

      האם המילה שיעבוד אין פירושה חוסר ברירה, עשייה מתוך כפייה...?

      תודה, דנה וערב טוב לך

       

        4/4/11 20:20:

      צטט: צבע השרב 2011-04-03 18:04:26

      הקושיות הללו הן על בסיס יומיומי

      כאשר בסיס זה מתחדד לפתחו של חג הפסח

      ולא בכדי - חג החירות;

      חירות היא דבר פנימי; ככל שאדם מתקלף אצל

      עצמו קושיות רבות ככל האפשר ורואה אל תוך

      בשר תשובתן כך הוא מעמיק את מעגל חירותו

      ומשפיע על מעגלים נוספים סביבו

      וזו, החירות;

       

      (תגלי לי איך את עושה את הסימנים החמודים האלה (:)

      הדגשת דברייך היא תגובתי עליהם...

      באשר לסימנים אשלח לך בהודעה.

      תודה, צ"ה יקרה ומעמיקה וערב נעים לך

       

       

        4/4/11 20:15:

      צטט: debie30 2011-04-03 17:43:47

      אסתר יקרה,
      את שאלת החירות אני שואלת את עצמי ללא קשר לפסח,

      חושבת שקשה להגיע לחירות מוחלטת,

      אבל בהחלט ניתן להסיר כבלי שיעבוד מיותרים,

      האביב שיש בו משהו קליל מזמן את הצורך ,

      להיפטר מכל מיני משאות מיותרים.


      תודה על האתגר

      אביב קליל ושמח

      דבי

      שאלת החירות רלוונטית לכל רגע, רק העליתיה "טרמפ" על "רכב ארבעת הקושיות" שתשאלנה בבוא החג הקרוב.

      באשר לדברים המודגשים, האם כבלי השיעבוד אינם נושרים מעליהם, ברגע שאת נוכחת בכל הווייתך, לא רק באופן שכלתני, שהם מיותרים/מציקים/מזיקים?

      האם פעוט שנגע בשלהבת הנר, מתלבט אם לעשות זאת שוב או שמתוך שנכח באפקט של התנסותו, לא עולה על דעתו לנסות יותר...?

      האביב אכן מרנין את הלב בפרץ חיוניותו. הוא מהווה השראה ממריצה.

      תודה, דבי יקרה וערב נעים לך

        4/4/11 19:58:

      צטט: גמבה 2011-04-03 17:24:44

      חרות בשבילי זו בחירה מודעת, משתדלת כל יום קצת:)

      בתגובתה של "לחפש ולאבד" תמצאי נוסח מהדהד לדברים שאמרת כאן.

      תודה, אסתי'לה וערב נעים לך

       

       

        4/4/11 19:49:

      צטט: hkadman 2011-04-03 16:07:52

      חומר רב מאוד למחשבה דיוטימה, ראוי בהחלט שכל אחד מאתנו יעלה זאת עד הסדר במחשבותיו, בכוונה ברורה לתת לקושיות האלה מענה.*

      יותר מכך, חיים, להשאירן פתוחות ואז הן באמת על סדר היום.

      מזמינה אותך לקרוא את הציטטה שהדגשתי בכחול ובגדול מדבריו של רילקה, בתגובתה של עינת עופר.

      תודה וערב נעים ומבורך לך

        4/4/11 19:44:

      צטט: גיברת1 2011-04-03 16:03:49

      חירות היא מצב נפשי. כולנו עבדים. כולנו מכונות. כולנו פועלים בהתאם לחוק הפעולה והתגובה. מזדהים וניסחפים. כשאדם מגיע לרמת מודעות רוחנית גבוהה, הריהו משוחרר. ( מפי " מורי " אוספנסקי שרשם את הרצאותיו של גורדייף)

      כה אמר אוספנסקי ב"חיפוש אחר המופלא" או בספר אחר. ומה את חושבת...?

      מהי אותה "רמה רוחנית גבוהה"? מה צריך לעשות אדם כדי להגיע לאותה רמה משחררת...?האם לא בדרך החקירה וההתבוננות באורחות החיים הרווחים...?

      הוא אמר שכולנו עבדים ומכונות. האם את רואה עצמך שפחה...? מכונה...? האם תמיד-תמיד את מזדהה ונסחפת? הכי אין מקרים בהם את מתעכבת להרהר במצב נתון, שוקלת את צעדייך...? הכי לא היו פעמים שהעדפת לא לנהות עם כולם, אף "להפסיד", רק כדי לשמור על ערך נעלה בעינייך...?

      וכבר הצפתי אותך בהרבה קושיות נוספות... חיוך

      תודה, ג-1 וערב נעים לך

        4/4/11 19:29:

      צטט: ג'אן דארק 2011-04-03 15:58:38

      מהמקום בו אני עומדת כרגע - הכל שאלה של כסף!!!
      אה כן, וקצת אופטימיות גם לא מזיקה...

      חג שמח,
      ג'אן

      אם הבנתי נכון, ג'אן, אזי החירות האישית שלך תלויה בכמות הכסף שעומד לרשותך. 

      משתמע מכך שאת וחירותך תלויים בגורם חיצוני כלשהו...

      אם לא הבנתי נכון את דברייך, אשמח אם תשובי להבהירם.

      תודה, חביבה וערב נעים לך

        4/4/11 19:22:

      צטט: רותי ... 2011-04-03 15:57:13

      שלום אסתר, עבורי חירות וחופש, הם מושגים יחסיים, לכל מצב, לכל שלב בחיים, חשוב שתהיה מירב-בחירה, ומירב דרגות חופש.. לנו ליקירנו, לסביבתינו.. ושנחיה בסביבה שמוקירה ערכים אלו.. להתראות וחג שמח!

      לפני כל שאר הדברים שכתבת, מעניינת ההבחנה שלך בין חירות לחופש. מעצם הציון של האחד והשני, נראה שקיים הבדל בעינייך ואודה שאני סקרנית לדעת.

      תודה, רותי חביבה וערב טוב לך

        4/4/11 19:04:
      עבדים היינו, גם כעת אנו עבדים לתשוקותינו,לגופינו כי פרעה הוא היפך הקדושה. יש תשובות לכל דבר.צריך להפנים.
        4/4/11 14:54:

      צטט: דיוטימה 2011-04-03 18:17:09

      צטט: daaaag 2011-04-03 11:41:34

      חירותו היחידה של האדם היא במחשבתו ובדמיונו


      כל זמן שאנו לוקחים חירותו של עם אחר

      אנחנו שוב במצרים (כסימבול) - עבדים לאגו (פרעה)

      אני מתבוננת במשפט הראשון שלך.

      מניסוח הדברים בצורה הנחרצת הזו, אפשר להבין שבעצם אין לאדם חירות, [ולא יכולה להיות לו], אלא בתודעתו [במיינד] בעולמו הדמיוני - אשליות שהוא משלה את עצמו.

      אפשר מאוד שלא לכך התכוונת ואז אשמח אם תשובי להבהיר.

      תודה, אפרתי יקרה ושבוע מבורך לך  

       

      במחשבה ובדמיון החירות מוחלטת.

      דמיון הוא מציאות נשזרת, אם לא היה מי שידמיין חשמל עדיין היינו יושבים בחשכה.

      ותודעה - היא בפירוש חירותו הטוטאלית של האדם החושב.

        4/4/11 14:08:

      צטט: דיוטימה 2011-04-03 18:49:13

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-04-03 12:38:22

      החרות שלי (כמו העבדות שלי) נמצאת במרחב שבין הראש ללב. קשורה בקשר אמיץ לפרשנות שלי למתהווה. אני יכולה לזהות את הצורך שלי בחרות, בו בזמן יש לי צורך גם בעבדות (סדר-יום. כללי-תרבות. וכו) שמגן עלי. מצרים וכל שאר הירקות שציינת כאן, ממודרים מעולמי הפנימי. כי אני באמת מאמינה שאני היא היוצרת את חיי. פוסט מדליק. תמיד כיף לבחון מחדש את המנגנון הפנימי שלי.

      הדברים שכללת כ"צורך בעבדות", הם אורחות חיים שאת רואה אותם כערך ולכן משתדלת לקיימם. אפשר כך לאבסורד ולראות בכל דבר ודבר "עבדות". את יכולה לשאול את עצמך, איך הגעת לאמץ לעצמך ערכים מסוימים והאימוץ הופך לחיוב עצמי לנהוג עלפיהם. זוהי למשל שאלה חשובה שכל אדם ראוי לו להתעכב עליה והרי לך עוד קושיה...

      תודה, ליליק על "מדליק". ושבוע מבורך לך חמדתי  

      [די חששתי ועדיין חוששת שיהיו מי ש"ישרפו" הפעם וינוסו על נפשם...] 

      נקודה מעניינת למחשבה:

      עבדות במובן "לעבוד את..."

      נכונה האבחנה שלך לגבי אורחות-חיים שהאדם מאמץ לעצמו. ואכן אינני עבד של ערכי אלא עובדת-אותם.

      יפה לו, לאדם, שמאמץ לו ערכים שיהיו כנר-לרגליו. ובאמת, למרות שאני חילונית מוחלטת, אני מרגישה מחוייבות גדולה לערכים אנושיים. הלואי ויהיה בכוחי להשתפר עוד ועוד.

       

        4/4/11 10:19:

      צטט: דיוטימה 2011-04-03 21:06:32

      צטט: נהר גועש 2011-04-03 15:52:59

      אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו עושים רק מה שאנחנו רוצים..ועדיין אני חושבת שעצם החיים הם עבדות..לכל מי שחי..כי שנהיה חופשיים כמה שנהייה, עדיין אנחנו כבולים לתכתיבי העולם.

      מי שכבול לתכתיבי העולם, כבול.

      האם נורמות התנהגותיות שאדם רואה בהן הכרח לקיום חיים סבירים ומאפשרי התפתחות מיטבית לאחרים, נחשבים ל"תכתיבי העולם"? והרי לך עוד קושיה! חיוך

      תודה, גלי ושבוע מבורך לך ♥ 

       

      אני לא מתכוונת רק לנורמות..ומסכימה עם זה שחייב להיות סדר כלשהו..

      אני מתכוונת שבאופן כללי אפילו לא בחרנו לבוא לפה ובטח לא התכוונו שככה העולם יראה..

      וזו כבר סוג של עבדות קולקטיבית. 

        4/4/11 00:26:
      אהבתי את ההגד הפנימי, חשוב להקשיב לו מידי פעם (-:
        4/4/11 00:05:


       

      אסתר יקרה,

      שאלות מצויינות להתבונן בן, ולא רק בהקשר של פסח...

      אשרי האיש שמצא את פתרונן, שחי את פתרונן!

      כל טוב

      ע

        3/4/11 23:57:

      נאה דורשת

      שאלות גדולות ושמנות הבאת כאן, לא אתחיל עכשיו להשיב בפירוט...צריכה להקשיב

      ובכל זאת

      אין משהו "חיצוני" שאנו עבדים לו. העבדות הקשה ביותר היא לתבניות מנטאליות, לדיעות ורעיונות, רגשות בלתי מטופלים...
      ולמה זה גורם?
      נראה שאסונות גדולים, כמו: מלחמות, אלימות, התעלמות וכדומה

        3/4/11 23:19:

      אסתר יקרה,

      תודה על קושיותיך המעוררות.
      רשותך-הצעתך להתבוננות נוספת מעמיקה יותר,
      נראית לי נבונה ואני מאמצה.

      -

      נראה לי חסר טעם, עבורי, לשלוף תשובות מן המוכן לשאלות הללו.
      זה ידמה לתשובות הנבובות שהבאת כדוגמא.
      בתוך תוכי אני מייחל ומקווה להאצלת חכמה שאינה שלי שתאיר את הכרתי ותסלק את הכזב ואת היהירות,

      שבמתן תשובות מחוכמות שמקורן רק בהגיון הצרוף ובשכל הישר.

      בינתיים, יש טעם בביעור החמץ.

      התשובות תגענה במועדן

      אינשאללה.

        3/4/11 22:18:

      ו..אולי ,באה לי מחשבה "אפיקורסית "קמעה, החירות המלאה השלמה אינה משאת נפשי?! ואולי אם אסתכל על אותיות המילה"חירות" אראה שהן נכללות במלואן במילה "אחריות" באלף רבתי!ואולי אינני רוצה לשאת באחריות מלאה למעשי,מחשבותי ודיבורי??!!.[מי בכלל שואל אותי איזו אחריות אשא או לא[האם היא תלויה בכלל ברצוני?],הרי היא אחריות מלאה תמיד].
      כתבתי זרם הרהורים ללא הגהה וללא מחשבה נוספת או מתקנת...
      האחריות שאני מוכן ורוצה לקבל על עצמי היא למלא את התפקיד לשמו באתי הנה [הלוואי שאדע בוודאות מהו]!

      תודה לך על שגירית את מחשבותי..............תמים

      שאלות חשובות אלה אני יצאתי ממצריים להודו שם השארתי עבדותי זה בהחלט שינה את חיי מדי שנה, הודו מגיעה אלי, ועושים סדר בבלאגן שנותר להתחתן? לא!!! זו עבדות יותר ממצריים נכון להתייחסות העכשווית של האנושות בעבדות את השאר... אשאיר לליל הסדר... חג של שחרור בת חן
        3/4/11 21:06:

      צטט: נהר גועש 2011-04-03 15:52:59

      אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו עושים רק מה שאנחנו רוצים..ועדיין אני חושבת שעצם החיים הם עבדות..לכל מי שחי..כי שנהיה חופשיים כמה שנהייה, עדיין אנחנו כבולים לתכתיבי העולם.

      מי שכבול לתכתיבי העולם, כבול.

      האם נורמות התנהגותיות שאדם רואה בהן הכרח לקיום חיים סבירים ומאפשרי התפתחות מיטבית לאחרים, נחשבים ל"תכתיבי העולם"? והרי לך עוד קושיה! חיוך

      תודה, גלי ושבוע מבורך לך ♥ 

       

        3/4/11 20:56:

      צטט: לכלילדמגיע 2011-04-03 15:04:50

      חירותי היא החופש שלי להסתכל ישר בעיניים למכשולים ולדעת בוודאות שאני הולכת להביס אותם. חירותי זה לדעת שאני נהנית מן המשחק הזה שקוראים לו חיים ושיש באפשרותי להעצים ולהגדיל את המשחק הזה...

      היכולת להישיר מבט למה שנתפס כקושי, או מכשול, מהווה מרכיב הכרחי בחירות.

      תראי אם מתאים לך לשנות בהסתכלות, מכשולים לאתגרים...

      תודה, נינוצ'קה ושבוע מבורך לך

       

        3/4/11 20:32:

      צטט: pinkason1 2011-04-03 14:48:24

      * לדעתי השאלה מאוד רחבה ואין לה תשובות חד משמעיות כי לכל אחד יש חופש אחר, אין חופש מוחלט בקהילה (לא מתכוון לכאן) תמיד תלויים במישהו. המקסימום שאפשר להגיע אליו זה לעשות מה שאתה רוצה, בזמן שאתה רוצה, עם מי שאתה רוצה ובגלל שאתה רוצה. אבל גם בזה אתה תלוי בעוד אנשים שצריכים להיות שותפים. חופש זה דבר נחמד וכל אחד קובע מה זה בשבילו חופש. שבוע נפלא

      חביבה הגדרת החופש שלך, חיימקה...

      לא נותר לי אלא לאחל לך שותפים/ות מתאימים/ות... קריצה

      תודה, יקירי ושבוע מבורך לך

        3/4/11 20:22:

      צטט: מור אופיר 2011-04-03 13:13:07

      "החירות שלנו היא בידינו בלבד"

       ציטטתי את הלנה

       

      כל שאוכל לומר שכיום אני יותר חופשי 

      החופש המוחלט בעיני הוא קו אופק [הדגשה שלי, דיוטימה]

       

      אני מודה על כך שכיום אני יותר חופשי

      בזה אני מסתפק. בהודיה

       

      איכשהוא נזכרתי שפעם הגבת בפוסט של יצחק את הדברים הבאים

      דבר אינו נגדי

      דבר אינו בעדי

      הכל כאן לרשותי

      ודבר אינו מובן מאליו

      זה מתקשר אצלי לפוסט הזה וזו אמרה נפלאה שאימצתי לעצמי :-)

       

      שבוע טוב דיוטימה :-)

       

      שיהיה על מי מנוחות

      ... ואני יודעת מעט על התהליך שעברת...

      הופתעתי וריגש אותי לקרוא שאימצת את הדברים ההם.

      ענוותנותך הכנה היא מרכיב חשוב בשחרור, גם אם איננו מוחלט, כי המוחלט אינו אפשרי לנו כבני אדם.

      תודה, אופירי יקר ושבוע טוב ומבורך לך

       

        3/4/11 20:15:

      צטט: ארזעמירן 2011-04-03 13:06:45

      אכן קושיות מהותיות. אין ספק שהחופש שלנו הוא חופש-לכאורה. אולי אין פרעונים שמנופפים מעלינו עם שוט, אבל ודאי יש אלפי תחליפים דמויי פרעונים ש"עומדים עלינו לכלותנו" הפרעוני הראשי הוא כמובן - אנחנו עצמנו. אנחנו הבוחרים להשתעבד לתדמית, לצריכה, ל"לא נעים" ל"מה יגידו" ועודדדדדד...

       בתוך כל אלה, לחרות אישית, אמיתית, נשאר מעט מאוד מקום. (אבל לתירוצים יש מקום בגודל של האמפי בקיסריה)

      לסייפא - הוא שכתבתי "תרצת נפוצה"...

      תודה, ארז ושבוע מבורך לך

        3/4/11 19:22:
      על מנת להשיג משהו שרוצים מקריבים משהו הכל יחסי והכל זמני ותלוי באישיות של כל אחד ואחד. ערכים מצפון ואחריות אישית שומרים שלא ניהפך חלילה ל פ ר ע ה.
        3/4/11 19:20:
      כמה יפה ונכון הבאת את השאלות ,שבעצמי חשבתי עליהם המון בימים האחרונים... נפלאאאא... החרות.. איך היא נמדדת,ומתי אדם מרגיש חופשי...? כלוב של זהב.
        3/4/11 19:12:

      צטט: עינת עופר 2011-04-03 12:46:32

      שאלות מצוינות, ושאלת השאלות - מתי הזמן המתאים??? עכשיו כמובן ובכל רגע מחדש הזמן המתאים לשאול. והזכרת לי את רילקה שאני מרבה לצטט:

       Be patient toward all that is unsolved in your heart and try to love the questions themselves. Do not now seek the answers, which cannot be given you because you would not be able to live them. And the point is to live everything. Live the questions ~

      ואני לא ידעתי שרילקה כל כך New Age...

      הרי לזה בדיוק התכוונתי בפוסט, כשהדגשתי: תשע קושיות להתבוננות...

      • האם יכולה להיות תשובה אחת ניצחת וקבועה לשאלות מהותיות כאלה?

      • גם אם פעם השבתי על מקצתן או כולן, האם הן מונחות לבטח בכיסי?

      • האם היו לממשות קבועה בחיי?

      • האם אינני יצור חי, דינאמי משתנה ומתהווה כל רגע?

      • כל תשובה נשלפת שאשיב - הכי לא תעלה מהתנסויות קודמות ומדעות מגובשות

        שמקננות בי? 

      • אם כך, איך יהוו מענה רענן, היפה לרגע זה?

      תודה, עינתי יקרה, על המתנה בכחול ושבוע מבורך לך

       

        3/4/11 18:49:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-04-03 12:38:22

      החרות שלי (כמו העבדות שלי) נמצאת במרחב שבין הראש ללב. קשורה בקשר אמיץ לפרשנות שלי למתהווה. אני יכולה לזהות את הצורך שלי בחרות, בו בזמן יש לי צורך גם בעבדות (סדר-יום. כללי-תרבות. וכו) שמגן עלי. מצרים וכל שאר הירקות שציינת כאן, ממודרים מעולמי הפנימי. כי אני באמת מאמינה שאני היא היוצרת את חיי. פוסט מדליק. תמיד כיף לבחון מחדש את המנגנון הפנימי שלי.

      הדברים שכללת כ"צורך בעבדות", הם אורחות חיים שאת רואה אותם כערך ולכן משתדלת לקיימם. אפשר כך לאבסורד ולראות בכל דבר ודבר "עבדות". את יכולה לשאול את עצמך, איך הגעת לאמץ לעצמך ערכים מסוימים והאימוץ הופך לחיוב עצמי לנהוג עלפיהם. זוהי למשל שאלה חשובה שכל אדם ראוי לו להתעכב עליה והרי לך עוד קושיה...

      תודה, ליליק על "מדליק". ושבוע מבורך לך חמדתי  

      [די חששתי ועדיין חוששת שיהיו מי ש"ישרפו" הפעם וינוסו על נפשם...] 

        3/4/11 18:38:
      דיוטימה - תודה על הקושיות אכן המון שאלות - לא תמיד יש תשובות תודה וערב נפלא התשובות אינן בהגדה אלא בהֵגֵד הפנימי
        3/4/11 18:29:

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2011-04-03 12:20:02

      חמוד ומעניין אסתר

      מעניין - בסדר, אסנת, אבל חמוד...???

      אההה, אולי התכוונת למה שהעליתי ב"תרצת נפוצה" ובשאלת הזמן...

      תודה ושבוע מבורך לך

       

        3/4/11 18:23:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2011-04-03 11:48:48

      ברמה המדינית אני לא יודעת, כי אני לא מבינה בזה. ברמה האישית התשובה ידועה: כל אחד מאיתנו נמצא במצרים שלו, בעבדות האישית שלו: אצל אחד זה התמכרות לעבודה, אצל שני זה עבדות לעצלנות, אצל שלישי - לקפה או לסיגריות... אין סוף אפשרויות. והנה מתקרב ובא הפסח, בו קל יותר מאשר ביום אחר בשנה לצאת לחירות מעבדות הזאת. הכוח לכך אנחנו מקבלים בסדר פסח, על ידי שמירתו כהלכה. אז פסח כשר ושמח!

      התמכרויות לסוגיהן, פירושן העברת השליטה על גופו ונפשו למשהו שמנהל את אורחות המתמכר. רבים יאמרו שהם אינם מכורים כלל וכי הכל מתוך בחירה חופשית...

      פסח כשר ושמח גם לך, יעלי ועד אז גם שבוע טוב ומבורך

       

        3/4/11 18:18:
      כן , אני מאמינה שאני בת חורין, ושהשיעבודים שאני לוקחת על עצמי הם שיעבודים מרצון ובמודעות.
        3/4/11 18:17:

      צטט: daaaag 2011-04-03 11:41:34

      חירותו היחידה של האדם היא במחשבתו ובדמיונו


      כל זמן שאנו לוקחים חירותו של עם אחר

      אנחנו שוב במצרים (כסימבול) - עבדים לאגו (פרעה)

      אני מתבוננת במשפט הראשון שלך.

      מניסוח הדברים בצורה הנחרצת הזו, אפשר להבין שבעצם אין לאדם חירות, [ולא יכולה להיות לו], אלא בתודעתו [במיינד] בעולמו הדמיוני - אשליות שהוא משלה את עצמו.

      אפשר מאוד שלא לכך התכוונת ואז אשמח אם תשובי להבהיר.

      תודה, אפרתי יקרה ושבוע מבורך לך  

        3/4/11 18:04:

      הקושיות הללו הן על בסיס יומיומי

      כאשר בסיס זה מתחדד לפתחו של חג הפסח

      ולא בכדי - חג החירות;

      חירות היא דבר פנימי; ככל שאדם מתקלף אצל

      עצמו קושיות רבות ככל האפשר ורואה אל תוך

      בשר תשובתן כך הוא מעמיק את מעגל חירותו

      ומשפיע על מעגלים נוספים סביבו

      וזו, החירות;

       

      (תגלי לי איך את עושה את הסימנים החמודים האלה (:)



       

        3/4/11 18:01:

      צטט: מרינה ב.א. 2011-04-03 11:03:30

      צטט: טומבוי 2011-04-03 09:58:00

      נראה לי שעדיף להיוולד פרפר....

      ---------------------------------------

      זה בנו הבחירות איך להיוולד

      גם כשיש מגבלות פיזיות ונפשיות חמורות

      עדיין הבחירות שלנו הן באם להעצים את עצמנו בין אם לאו

      גם במסגרת המגבלות ניתן להרגיש חופשיים רגשית, גם פיזית

      לא מזמן ראיתי סרטון מאוד מרגש על זוג נכים שאחד מבני הזוג קטוע יד והשני/שניה קטועת רגל, נתמך/ת בקב... לא זוכרת מי מבין השניים היה קטוע יד/רגל.. שניהם נכים הפגינו כושר תנועה בלתי רגיל, והדהימו את הקהל וזכו בתשואות והדים נרחבים כשרקדו על הבמה, בלט קלאסי...

      אם תרצי/תרצו, יכולה לנסות לאתר את הסרטון המרגש

      השמיים הם הגבול כשיש כוח רצון

      ובכוונה לא מציגה כאן גם דוגמא אישית,

      דיוטימה מכירה אותה היטב

      יישר כוח לכל החולמים,

      לכל המגשימים

      מאחלת חג של חירות אמיתית

      חג שמח לכל החוגגים .... נשיקות נשיקה

      ראיתי את הסרטון המדהים.

      כל דברייך ראויים בכללם.

      באשר ל"כוח רצון", סליחה אבל הצירוף של כוח ורצון לא מסתדר לי.

      יש גם לא מעט שאלות לגבי עצם הרצון:

      מה מניע אותו? איך הוא מתעורר? למה האחד יכול והאחר לא? האם הרצון תלוי בגנים? בחינוך? בתרבות? האם ניתן לעורר אותו באופן מודע ואם כן - איך?

      אינני מצפה לתגובה על השאלות האלה. הן תוספת לתשע הקושיות להתבונן בהן, למי שבוחר...

      תודה על ברכותייך, מרינקה. חג שמח וכל טוב גם לך

       

        3/4/11 17:46:

      צטט: א ח א ב 2011-04-03 10:57:16

      צטט: רנבו2 2011-04-03 10:17:45

      החרות היא לבחור.

      ולכל בחירה יש מחיר ומשמעות ...

      נכון. לכל בחירה, כמו לכל שאר הפעולות, יש תוצאה.

      אם בחרנו בירוק, ויתרנו על כל שאר הצבעים.

      גובה המחיר הוא כעומק הרגשת ההפסד בוויתור.

      האם יש רק משמעות אחת לבחירה/פעולה מסוימת?

      כאן רלוונטית הקושיה:

      האם לחירותי תהיה השפעה על יקיריי?

      זה במעגל הקרוב ביותר, אבל האדווה רחבה יותר.

      תודה, אחאב, על ההזדמנות לצלול איתך אל מעבר למי החוף הרדודים ושבוע טוב לך

       

       

        3/4/11 17:43:

      אסתר יקרה,
      את שאלת החירות אני שואלת את עצמי ללא קשר לפסח,

      חושבת שקשה להגיע לחירות מוחלטת,

      אבל בהחלט ניתן להסיר כבלי שיעבוד מיותרים,

      האביב שיש בו משהו קליל מזמן את הצורך ,

      להיפטר מכל מיני משאות מיותרים.


      תודה על האתגר

      אביב קליל ושמח

      דבי

       

        3/4/11 17:27:

      צטט: צפונית אחת 2011-04-03 10:38:15

      כבד עלי הפסח הזה..אפשר לעבור ישר לקיץ? (-:

      הפוסט לא קשור לפסח, אבל הוא בהחלט לא קליל...

      שבוע טוב, צ"א

       

        3/4/11 17:24:
      חרות בשבילי זו בחירה מודעת , משתדלת כל יום קצת:)
        3/4/11 17:23:

      צטט: ...אירית... 2011-04-03 10:20:05

      תודה אסתר על הקושיות הלא קלות :) שהעלת. כמו ב"יום כיפור" שהוא יום רישמי לחשבון נפש. כך "חג החירות" עם שם כל כך משמעותי. מתבקשות השאלות. חושבת שחירות היא תמיד יחסית. ואינה מוחלטת. עדיין שואלת ואשאל עצמי את שאלותייך. כי מהי חירות? באמת. והאם יש לי רצון בה? תשובות לא סגורות...אצלי. ברור שאתבונן. שוב ושוב. שבוע נפלא.

      המודגש בכחול הוא כל מה שהפוסט הזה התכוון לעודד - התבוננות.

      מאחר שקראתי גם את תגובתה של עינת עופר, אני מזמינה אותך לקוראה וגם בתגובתי לה שעוד תבוא, להשלמת הדברים של שתינו כאן.

      תודה, איריתי חביבה ושבוע מבורך לך

       

       

       

        3/4/11 17:17:

      צטט: רנבו2 2011-04-03 10:17:45

      החרות היא לבחור.

      אפשר להעמיק ולשאול, מי הוא זה שבוחר?

      מה בו מטה אותו להעדיף דבר אחד על פני השני...?

      תודה, רני ושבוע טוב לך

       

        3/4/11 17:14:

      צטט: אניגמה 313 2011-04-03 10:11:59

      אתייחס ל'עבדות' אחת נצחית :-) - דיאטה :-( כאן אין יציאת מצרים, כאן אין יציאה לחופשי.. עבדות נצחית ומנצחת. יומיים חופש - ואבוי לנו :-) ו..פסח בפתח, קלוריות בהמתנה, אוטוטו בהתנפלות ומליון נסיבות ל - למה לא!!! לא כי...משמין, לא כי...לא בריא, לא כי...לא יפה, לא כי...כי...כי...אח"כ נבכה :-(. ---ו...מסתבר ששתינו: בשלות, דעתניות, וורבאליות ועוד - גם אלי פנו להצטרף ל...'אח הגדול'. מן הסתם פנו אלינו בשל אותן 'תכונות', ובשל אותן סיבות מן הסתם שתינו סרבנו :-) יום נפלא לך ושבוע טוב, אילת

      חייכתי פעם... חייכתי גם פעמיים...

      בקשר לדיאטה ואני עוד לא ממש שם, ברמת מודעות מסוימת חדלים להתפתות למאכלים שאינם לטובתנו, כאילו עוברים תהליך היפנוטי ואז כמובן אין עוד מאבק, אין על מה להתגבר - "האויבים" מובסים מלכתחילה.

      אז מה? שתינו "אחיות גדולות" ?! צוחק

      תודה, אילת ושבוע מבורך לך

      [זוכרת...]

       

        3/4/11 17:07:

      צטט: בניp 2011-04-03 10:08:01

      הכל סובייקטיבי...

      זאת אומרת...?

      שבוע טוב לך, בני

        3/4/11 16:07:
      חומר רב מאוד למחשבה דיוטימה, ראוי בהחלט שכל אחד מאתנו יעלה זאת עד הסדר במחשבותיו, בכוונה ברורה לתת לקושיות האלה מענה.*
        3/4/11 16:03:
      חירות היא מצב נפשי. כולנו עבדים. כולנו מכונות. כולנו פועלים בהתאם לחוק הפעולה והתגובה. מזדהים וניסחפים. כשאדם מגיע לרמת מודעות רוחנית גבוהה, הריהו משוחרר. ( מפי " מורי " אוספנסקי שרשם את הרצאותיו של גורדייף)
        3/4/11 15:58:

      מהמקום בו אני עומדת כרגע - הכל שאלה של כסף!!!
      אה כן, וקצת אופטימיות גם לא מזיקה...

      חג שמח,
      ג'אן

        3/4/11 15:57:
      שלום אסתר, עבורי חירות וחופש, הם מושגים יחסיים, לכל מצב, לכל שלב בחיים, חשוב שתהיה מירב-בחירה, ומירב דרגות חופש.. לנו ליקירנו, לסביבתינו.. ושנחיה בסביבה שמוקירה ערכים אלו.. להתראות וחג שמח!
        3/4/11 15:52:
      אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו עושים רק מה שאנחנו רוצים..ועדיין אני חושבת שעצם החיים הם עבדות..לכל מי שחי..כי שנהיה חופשיים כמה שנהייה, עדיין אנחנו כבולים לתכתיבי העולם.
        3/4/11 15:04:
      חירותי היא החופש שלי להסתכל ישר בעיניים למכשולים ולדעת בוודאות שאני הולכת להביס אותם. חירותי זה לדעת שאני נהנית מן המשחק הזה שקוראים לו חיים ושיש באפשרותי להעצים ולהגדיל את המשחק הזה..
        3/4/11 14:48:
      * לדעתי השאלה מאוד רחבה ואין לה תשובות חד משמעיות כי לכל אחד יש חופש אחר, אין חופש מוחלט בקהילה (לא מתכוון לכאן) תמיד תלויים במישהו. המקסימום שאפשר להגיע אליו זה לעשות מה שאתה רוצה בזמן שאתה רוצה ועם מי שאתה רוצה. ובגלל שאתה רוצה. אבל גם בזה אתה תלוי בעוד אנשים שצריכים להיות שותפים. חופש זה דבר נחמד וכל אחד קובע מה זה בשבילו חופש. שבוע נפלא
        3/4/11 13:13:

      "החירות שלנו היא בידינו בלבד"

       

      ציטטתי את הלנה

       

      כל שאוכל לומר שכיום אני יותר חופשי 

      החופש המוחלט בעיני הוא קו אופק

       

      אני מודה על כך שכיום אני יותר חופשי

      בזה אני מסתפק. בהודיה

       

      איכשהוא נזכרתי שפעם הגבת בפוסט של יצחק את הדברים הבאים

      דבר אינו נגדי

      דבר אינו בעדי

      הכל כאן לרשותי

      ודבר אינו מובן מאליו

      זה מתקשר אצלי לפוסט הזה וזו אמרה נפלאה שאימצתי לעצמי :-)

       

      שבוע טוב דיוטימה :-)

       

      שיהיה על מי מנוחות



        3/4/11 13:06:
      אכן קושיות מהותיות. אין ספק שהחופש שלנו הוא חופש-לכאורה. אולי אין פרעוני שמנופפים מעלינו עם שוט, אבל ודאי יש אלפי תחליפים דמויי פרעונים ש"עומדים עלינו לכלותינו" הפרעוני הראשי הוא כמובן - אנחנו עצמנו. אנחנו הבוחרים להשתעבד לתדמית, לצריכה, ל"לא נעים" ל"מה יגידו". בתוך כל אלה, לחרות אישית , אמיתית, נשאר מעט מאוד מקום. (אבל לתירוצים יש מקום בגודל של האמפי בקיסריה)
        3/4/11 13:00:

      צטט: טומבוי 2011-04-03 09:58:00

      נראה לי שעדיף להיוולד פרפר....

      אבל לא שאלו אותנו, גלינקה...

        3/4/11 12:58:

      צטט: עJת ה0גולה 2011-04-03 09:58:00

      דיוטימה יקרה, העלת קושיות משמעותיות וחשובות.

      בהחלט חומר למחשבה...

      ב ד י ו ק!

      זה כל מה שהתכוון הפוסט לעודד - התבוננות

      תודה, ענת חביבה ושבוע מבורך לך

       

        3/4/11 12:55:

      צטט: לחפשולאבד 2011-04-03 09:57:03

      על זה נאמר שיצאנו ממצרים אבל מצרים לא יצאה מאיתנו. הכל יחסי. גם החירות. שמעתי פעם הגדרה טובה לחירות. משהו שאפשר לי לחיות איתו.זה הולך ככה: "החופש הוא המרווח בין גירוי לתגובה". מעבר לזה, הכל נכון והרשות נתונה.

      יופי של קושיות הבאת לנו כאן... מה אגיד לך? קשה גם ככה.

      חג שמח אשה יקרה.

      נפלא המשפט הכחול.

      המרווח הזה הוא מרחב לבחירה ושם מתחילה החירות.

      ניתן לאפיין את ההתנהלות השכיחה של מרבית הבריות במה שאני מגדירה "תסמונת דוושת הפח" - עובדה כלשהי מהווה גירוי כמו לחיצה על דוושת הפח הנפער מיידית בתגובה.

      אהבתי את המשפט שהבאת. היי ערה כמה שיותר ל"מרווחייך"

      תודה, זמירה יקרה וחג שמח גם לך

        3/4/11 12:46:
      שאלות מצוינות, ושאלת השאלות - מתי הזמן המתאים??? עכשיו כמובן ובכל רגע מחדש הזמן המתאים לשאול. והזכרת לי את רילקה שאני מרבה לצטט: Be patient toward all that is unsolved in your heart and try to love the questions themselves. Do not now seek the answers, which cannot be given you because you would not be able to live them. And the point is to live everything. Live the questions ~
        3/4/11 12:39:

      צטט: סאלינה 2011-04-03 09:53:46

      תודה דיוטימה על החומר למחשבה שהבאת לי ולנו.

      אשוב לקרוא ולהתעמק כאשר אתפנה מעבודותיי, שהן גם מעין "עבדות"...חחחח

      את אישה חכמה. ה"קפה" יותר משובח מעצם נוכחותך והתובנות שאת מעלה בו.

      שבוע טוב !! סאלינה

      את העבודות אפשר גם לראות כבחירה מתוך מחויבות פנימית לדברים שאת מוצאת בהם ערך. [אחת השאלות נוגעת גם לזה]

      מודה לך בהערכה ובהתרגשות מה, על השבח שחלקת לי.

      שבוע טוב לך, סאלינה חביבה

        3/4/11 12:38:
      החרות שלי (כמו העבדות שלי) נמצאת במרחב שבין הראש ללב. קשורה בקשר אמיץ לפרשנות שלי למתהווה. אני יכולה לזהות את הצורך שלי בחרות, בו בזמן יש לי צורך גם בעבדות (סדר-יום. כללי-תרבות. וכו) שמגן עלי. מצרים וכל שאר הירקות שציינת כאן, ממודרים מעולמי הפנימי. כי אני באמת מאמינה שאני היא היוצרת את חיי. פוסט מדליק. תמיד כיף לבחון מחדש את המנגנון הפנימי שלי.
        3/4/11 12:33:

      צטט: נתן אמסטר 2011-04-03 09:49:54

      לדעתי, אינני חופשי, אני נושא עימי מורשת הטבועה בתוכי המשפיעה עלי, בנוסף אינני חופשי מהשפעות הסביבה, ולבטח אינני חופשי ממלאך המוות. לכן אמר פעם משהו שהחיפוש אחרי החופש הוא כל מה שהאדם עושה כדי לברוח ממלאך המוות. כל עוד האדם רודף אחרי משהוא: אוכל, מין , משפחה, כסף, כבוד, או השכלה, הוא עבד. הראי לי מי שמשוחרר מכבלים אלו ואני הולך ללמוד אצלו.

      נכון שיש בי הטבעות תורשתיות + חינוך מבית והשפעות מהסביבה. השאלה היא אם יש לי האפשרות לבחור כיצד להתנהל על בסיס הנתונים הקיימים...

      חשוב להרחיב טיפ-טיפה את המשפט הכחול.

      הרדיפה נראית כבחירה בעוד שלמעשה הדברים הם-הם הרודפים. כשניכוסם של כל אלה ועוד, מגדירים לאדם מי הוא עצמו, הריהו נשלט על ידם - עבד להם, כפי שאמרת.

      החופש/החירות/השחרור אינם משהו לבקש אחריו במקום מסוים, אפילו לא באשראם. האין החירות מצב המתהווה מאליו כשמעמיקים להתבונן, ללא פניות, בכל מה שמשעבד?

      תודה רבה, נתי, על הדיאלוג שזימנת לנו בתגובתך הרצינית

      חמוד ומעניין אסתר
        3/4/11 12:13:

      צטט: CHIVIBAR 2011-04-03 09:45:51

      ולי יש ''קושיא'' עשירית והיא : את !!! חחחחחחחח... ובאמת צריך לחשוב על זה.... ריה''ל (שירי רבי יהודה לוי) כותב בשירו ''עבדי-זמן, עבדי-עבדים הם... עבד ה' (מרצון) הוא לבד חופשי''.... מה אומרת הגברת ?

      העמסת יתר על לוח הזמנים אף היא עבדות.

      ציטוטים, יפים ו/או חשובים ככל שיהיו, אך מסיטים את האדם מלהתבונן ישירות בעצמו ובחייו.

      תודה, צביקה ושבוע מבורך לך

       

       

      ברמה המדינית אני לא יודעת, כי אני לא מבינה בזה. ברמה האישית התשובה ידועה: כל אחד מאיתנו נמצא במצרים שלו, בעבדות האישית שלו: אצל אחד זה התמכרות לעבודה, אצל שני זה עבדות לעצלנות, אצל שלישי - לקפה או לסיגריות... אין סוף אפשרויות. והנה מתקרב ובא הפסח, בו קל יותר מאשר ביום אחר בשנה לצאת לחירות מעבדות הזאת. הכוח לכך אנחנו מקבלים בסדר פסח, על ידי שמירתו כהלכה. אז פסח כשר ושמח!
        3/4/11 11:41:

       

          חירותו היחידה של האדם היא במחשבתו ובדמיונו


          כל זמן שאנו לוקחים חירותו של עם אחר

          אנחנו שוב במצרים (כסימבול) - עבדים לאגו (פרעה)

        3/4/11 11:03:

      צטט: טומבוי 2011-04-03 09:58:00

      נראה לי שעדיף להיוולד פרפר....

       

      זה בנו הבחירות איך להיוולד

      גם כשיש מגבלות פיזיות ונפשיות חמורות

      עדיין הבחירות שלנו הן באם להעצים את עצמנו בין אם לאו

      גם במסגרת המגבלות ניתן להרגיש חופשיים רגשית, גם פיזית

      לא מזמן ראיתי סרטון מאוד מרגש על זוג נכים שאחד מבני הזוג קטוע יד והשני/שניה קטועת רגל, נתמך/ת בקב... לא זוכרת מי מבין השניים היה קטוע יד/רגל.. שניהם נכים הפגינו כושר תנועה בלתי רגיל, והדהימו את הקהל וזכו בתשואות והדים נרחבים כשרקדו על הבמה, בלט קלאסי...

      אם תרצי/תרצו, יכולה לנסות לאתר את הסרטון המרגש

      השמיים הם הגבול כשיש כוח רצון

      ובכוונה לא מציגה כאן גם דוגמא אישית,

      דיוטימה מכירה אותה היטב

      יישר כוח לכל החולמים,

      לכל המגשימים

      מאחלת חג של חירות אמיתית

      חג שמח לכל החוגגים .... נשיקות נשיקה

        3/4/11 10:57:

      צטט: רנבו2 2011-04-03 10:17:45

      החרות היא לבחור.

      ולכל בחירה יש מחיר ומשמעות ...

        3/4/11 10:38:
      כבד עלי הפסח הזה..אפשר לעבור ישר לקיץ? (-:
        3/4/11 10:20:
      תודה אסתר על הקושיות הלא קלות :) שהעלת. כמו ב"יום כיפור" שהוא יום רישמי לחשבון נפש. כך "חג החירות" עם שם כל כך משמעותי. מתבקשות השאלות. חושבת שחירות היא תמיד יחסית. ואינה מוחלטת. עדיין שואלת ואשאל עצמי את שאלותייך. כי מהי חירות? באמת. והאם יש לי רצון בה? תשובות לא סגורות...אצלי. ברור שאתבונן. שוב ושוב. שבוע נפלא.
        3/4/11 10:17:
      החרות היא לבחור.
        3/4/11 10:11:
      אתייחס ל'עבדות' אחת נצחית :-) - דיאטה :-( כאן אין יציאת מצרים, כאן אין יציאה לחופשי.. עבדות נצחית ומנצחת. יומיים חופש - ואבוי לנו :-) ו..פסח בפתח, קלוריות בהמתנה, אוטוטו בהתנפלות ומליון נסיבות ל - למה לא!!! לא כי...משמין, לא כי...לא בריא, לא כי...לא יפה, לא כי...כי...כי...אח"כ נבכה :-(. ---ו...מסתבר ששתינו: בשלות, דעתניות, וורבאליות ועוד - גם אלי פנו להצטרף ל...'אח הגדול'. מן הסתם פנו אלינו בשל אותן 'תכונות', ובשל אותן סיבות מן הסתם שתינו סרבנו :-) יום נפלא לך ושבוע טוב, אילת
        3/4/11 10:08:
      הכל סובייקטיבי...
        3/4/11 09:58:
      נראה לי שעדיף להיוולד פרפר....
        3/4/11 09:58:
      דיוטימה יקרה, העלת קושיות משמעותיות וחשובות. בהחלט חומר למחשבה...
        3/4/11 09:57:
      על זה נאמר שיצאנו ממצרים אבל מצרים לא יצאה מאיתנו. הכל יחסי.גם החירות.שמעתי פעם הגדרה טובה לחירות.משהו שאפשר לי לחיות איתו.זה הולך ככה: "החופש הוא המרווח בין גירוי לתגובה".מעבר לזה,הכל נכון והרשות נתונה.יופי של קושיות הבאת לנו כאן...מה אגיד לך? קשה גם ככה.חג שמח אשה יקרה.
        3/4/11 09:53:
      תודה דיוטימה על החומר למחשבה שהבאת לי ולנו.... אשוב לקרוא ולהתעמק כאשר אתפנה מעבודותיי....שהן גם מעין "עבדות"...חחחח...את אישה חכמה....ה"קפה" יותר משובח מעצם נוכחותך והתובנות שאת מעלה בו.....שבוע טוב !! סאלינה
        3/4/11 09:49:
      לדעתי, אינני חופשי, אני נושא עימי מורשת הטבועה בתוכי המשפיעה עלי, בנוסף אינני חופשי מהשפעות הסביבה, ולבטח אינני חופשי ממלאך המוות. לכן אמר פעם משהו שהחיפוש אחרי החופש הוא כל מה שהאדם עושה כדי לברוח ממלאך המוות. כל עוד האדם רודף אחרי משהוא: אוכל, מין , משפחה, כסף, כבוד, או השכלה, הוא עבד. הראי לי מי שמשוחרר מכבלים אלו ואני הולך ללמוד אצלו.
        3/4/11 09:45:
      ו לי יש ''קושיא'' עשירית....... והיא : את !!! חחחחחחחח.............. ובאמת צריך לחשוב על זה.... ריה''ל (שירי רבי יהודה לוי) כותב בשירו ''עבדי-זמן, עבדי-עבדים הם......... עבד ה' (מרצון) הוא לבד חופשי''.... מה אומרת הגברת ?
        3/4/11 09:28:

      צטט: הלנה היפה 2011-04-03 09:08:12

      דיוטימה יקירתי, העלת קושיות בעלות חשיבות קרדינלית לפתחו של חג החרות שלנו. מצרפת לך 4 תשובות * כנראה שלעולם לא נצא לא ממצרים ולא מן המיצרים *אנחנו עבדים ושפחות לקופסאות וריבועים למיניהם כמו טלוויזיה, מדיה ועוד ועוד. *אנחנו מרוויחים אילוזיה והסחת דעת מהבעיות החשובות באמת! *החירות שלנו היא בידינו בלבד. מצרפת קישור לסרטון שקיבלתי אתמול מחבר והיא כל כך מתאימה לכאן. המלים המקדימות לפני הקישור הן של החבר הנ"ל "ביטוי סאטירי למגמת הרדידות.... לעגני? לגלגני? אירוני? יושר אינטלקטואלי? מניפולטיבי ?" http://www.youtube.com/watch?v=JG-bEUd2CQM&feature=player_embedded

      דיוטימה יקירתי, אחד הפוסטים החשובים שלך תודה יקירתי ו* לאה

      צפיתי בסרטון הסטירי - מראה מול הפרצוף השכיח.[כעת יקל על אחרים לצפות בו גם כן] שערי בנפשך, לפני כחודשיים פנו אליי כדי להשתתף ב"אח הגדול" - מצאו להם מי...

      הדגשתי בכחול את האמירה המרכזית החשובה בדברייך.

      תודה, לאה יקירתי, החלוצה להגיב

        3/4/11 09:08:
      דיוטימה יקירתי, העלת קושיות בעלות חשיבות קרדינלית לפתחו של חג החרות שלנו. מצרפת לך 4 תשובות * כנראה שלעולם לא נצא לא ממצרים ולא מן המיצרים *אנחנו עבדים ושפחות לקופסאות וריבועים למיניהם כמו טלוויזיה, מדיה ועוד ועוד. *אנחנו מרוויחים אילוזיה והסחת דעת מהבעיות החשובות באמת! *החירות שלנו היא בידינו בלבד. מצרפת קישור לסרטון שקיבלתי אתמול מחבר והיא כל כך מתאימה לכאן. המלים המקדימות לפני הקישור הן של החבר הנ"ל "ביטוי סאטירי למגמת הרדידות.... לעגני? לגלגני? אירוני? יושר אינטלקטואלי? מניפולטיבי ?" http://www.youtube.com/watch?v=JG-bEUd2CQM&feature=player_embedded דיוטימה יקירתי, אחד הפוסטים החשובים שלך תודה יקירתי ו* לאה

      ארכיון

      פרופיל

      דיוטימה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין