מבט אחר על למידה ארגונית
אסון המעבורת "קולומביה" שהתרחש ב 1 בפברואר 2003 הכה את העולם בהלם. מעבר לאובדן האנושי היוותה ההתרסקות גם מכה כלכלית ותדמיתית לנאס"א ובעקבותיה קורקעו כל הטיסות של מעבורות החלל למשך כשנתיים וחצי עד אמצע 2005.
אחרי אסון קולומביה התברר כי הלקחים מאסון ה"צ'לנג'ר", שהתרסקה 17 שנים לפני כן, לא נלמדו על-ידי סוכנות נאס"א. הכשל הטכנולוגי היה אומנם שונה אך ועדת החקירה מצאה כי גם הפעם, התפיסות הניהוליות והיסודות התרבותיים בארגון הם שיצרו את התנאים לתהליך שהוביל לאסון. בפועל משמעות הדבר היא כי התרבות אליה התייחסו החוקרים לא עודדה שיתוף של ממש וכפועל יוצר, גם לא עודדה למידה של ממש.
מהי למידה ארגונית בעצם? הניסיון להגדיר את מושג הלמידה ארגונית מוביל להבנה כי זהו מושג פונקציונליסטי בעיקרו, המדמה את הארגון לגוף בעל יכולת, אשר מובחנת מאוסף החברים בו ומכוון לצורך של הארגון ללמוד במובנים שונים. למשל, ארגון לומד ככזה בו חברי הארגון מפתחים את יכולתם באופן מתמיד בכדי להשיג את המטרות אליהן הם שואפים ובו הפרטים לומדים לראות את השלם המשותף, או כארגון המודע לשינויים הסביבתיים ופועל לתת מענה לשינויים אלו. ישנן מאידך הגדרות המתייחסות לרמת הארגון ואשר רואות במושג "ארגון לומד" חזון של מה שאפשרי בעת שהלמידה מתקיימת באמת בכל רמות הארגון – מה שמוביל לשינוי ברמת הארגון. ניתן למצוא גם הגדרות הנוגעות לתפיסת ניהול ורואות בארגון הלומד מקום בו ישנה מעורבות מלאה של העובדים בתהליך שינוי שתפני המכוון לערכים ועקרונות משותפים.
אך מעבר להגדרות השונות, בפגישותי הרבות עם מנהלי ארגונים נוכחתי כי בכל פעם העמדה המוצהרת, הראשונית של מנהלים אלו תומכת במימוש למידה בארגון. אז מדוע לא מצליחים ארגונים ללמוד בפועל מההתרחשות בהם ובסביבתם?
ישנן ארבע סיבות עיקריות המשתלבות אלו באלו:
מודל התמודדות ארגונית עם הדילמות והקשיים ביישום תהליכי הלמידה מחייב שילוב של מספר מתודות המאפשרות התאמה, התמקדות והתקדמות בהתאם לארגון ולצרכיו. על המודל לתת מענה להתמודדות עם ארבעת הגורמים הבולמים למידה שתוארו לעיל. מודלים רלוונטים ומקיפים מסייעים לא רק ביישום מיידי וטכני אלא שהם מאפשרים לארגון ללמוד אודות עצמו, מגבלותיו ופוטנציאל הלמידה הגלום בו. |