"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
כל אחד צריך סקולי
הבוקר חברה שלחה לי לינק למאמר שמדבר על מחקרים שמראים שהתבודדות היא דבר נחוץ לכל אדם: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3513261,00.htm בתור אחת שבימים שאיני מלמדת אני נוהגת לבלות בסביבות 10 שעות לבד (אם לדייק אז עם הכלבה וזוג חתולות) שמחתי לגלות שאני לא צריכה להרגיש רע בגלל זה אלא להיפך. זה גם חיזק את הנחישות שלי לא להשתמש בנייד ולוותר על צ'טים אבל הקטע הכי מרגש מבחינתי היה הקטע הבא:
"והנה עוד מחקר: בשנה שעברה מצאו פרופ' אדם ווייץ ופרופ' ניקולס אפליי מאוניברסיטת שיקגו כי אנשים שמתבודדים יותר מרבים לייחס תכונות אנושיות לחפצים ולחיות המחמד שלהם לעומת בני אדם חברתיים יותר. "האנשה היא מנגנון אנושי שמאפשר לנו להתמודד ביעילות עם זמן לבד", אומר אפליי ל"מוסף כלכליסט", "אבל הפועל היוצא שלה הוא שימוש נרחב בדמיון, התפתחות שפה לתיאור העולם, וגם, ואולי חשוב מכל, פיתוח היכולת האמפתית, זו שמאפשרת לאנשים ליצור מודל של העולם שאיתו הם יכולים להזדהות בקלות. התבודדות לא משנה את העולם, אבל היא יכולה להעשיר את הדמיון עם מונחים כמו 'שעון עיקש' או 'כלב מתחשב', ולתפיסות האלה יש השלכה מרחיקת לכת על ההתמודדות והחשיבה בעולם החברתי. אנחנו אמנם רק מתחילים להבין את ההשפעות שיש להתבודדות על המוח, אבל המחקרים כבר מלמדים שהתבודדות שיחקה תפקיד אבולוציוני חשוב בהתפתחות הדמיון"."
אחת הטענות שהושמעה כנגד ג'קי – הזוכה של האח הגדול - היא שהוא מדבר עם חפצים ובובות. בחצי פה הייתי ממלמלת שגם אני מדברת עם החיות שלי אבל בעצם רציתי לומר שלפעמים גם אני מדברת לעצמי (ואפילו צוחקת ועושה חיקויים). כמובן שכל זה נעשה רק כשאני לבד לגמרי בלי קהל ובלי מצלמות ואולי כאן נעוץ הבדל כלשהו. אני תוהה אם כל אלו שצחקו על ג'קי בעניין הזה הם אלו שמוגבלים בדמיון או שאין להם הזדמנות להיות לבד או שאולי הם פשוט התביישו שהזדהו אתו. אני בכל אופן מרגישה הקלה גדולה לדעת שבעצם איני היחידה.
|
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכון, גם אני שמעתי את ההסבר ובהחלט נשמע לי הסבר משכנע אינטליגנטי וגם מוכר (מעצמי). אנשים מסויימים כותבים יומן (לפעמים נותנים לו אפילו שם ) ויש לו את אותה פונקציה של דיבור עם עצמך. ג'קי שכנראה מתקשה בכתיבה עושה זאת בעל פה (מה גם שאסור להביא מכשירי כתיבה לבית האח הגדול).
אני לגמרי מסכימה. וכשאדם מודע לכך הוא גם יכול לבחור מתי לעשות את זה ומתי לא.
במלעיל או במבטא הונגרי? (כלומר דגש על ההברה הראשונה). אפשר לקצר לשולה?
שולמית. במילעיל!
איך קוראים לה?
אני זקוקה לזה גם לפני יום עבודה.
תודה.
אני אוהבת גם לפעמים חברה של אנשים אבל כמו שאת אומרת אחרי איזה זמן מרגישה שמיציתי. החיות שלי באמת לא מעיקות בנוכחותן אבל לפעמים מעיקות ביללותן (במיוחד אחת - נודניקית רצינית).
אולי מפלגה? האותיות לכנסת יהיו מע. את אחוז החסימה נעבור, לא?
כמה נחמד להקים קבוצה חדשה
המדברים העצמאיים
ניקח את האליפות !!
כן, כן, את לגמרי בסדר ונורמלית עם או בלי מחקרים.
והנה אנחנו שתיים :) אז זה בסדר? אני נורמלית?
לא ממש איכפת לי המחקרים.
מדברת אל חיות. אל עצים. פרחים. אל עצמי גם :)
ואם מישהו יקח לי קצת מהלבד שלי בלי רשות....
אבל לא כל הזמן...לבד...
אני בדיוק מרגישה ככה - שכשאני לא לבד הרבה זמן אז אני לא קיימת. כמובן שלא כל הזמן. בעיקר בשעות בין הערביים אני פחות אוהבת להיות לבד.
כשהייתי ילדה ממש קטנה היו לי כמה חברים כאלו. לראשונה קראו "אתה" וזה לא היה על שם חברת "אתא" אלא בגלל חוסר הבנה של השיר: נאדנד, נאדנד, רד עלה עלה ורד מלמעלה מלמטה רק אני אני ואתה.
מכירה פחות את סקולי. אבל הדבר הראשון שילד קטן עושה, מייצר חבר דמיוני ומשוחח איתו.
זו תופעה ראשונית ובעלת חשיבות כי ידוע שדיאלוג תורם להתפתחות .
מעבר לזה אני אוהבת אוהבת הלבד שלי.
ורוב הזמן אני לבד מבחירה.
למרות שאני מוזמנת אני אעדיףלהיות עם עצמי ועם עיסוקי, כי הם רבים.
ואני לעיתים מדברת עם עצמי, לא בטוח שבקול רם, אלא אם אני לא מודעת.
ובחלומות אנחנו מדברים עם עצמנו וכשאנחנו יוצרים הרבה פעמים
אנחנו מנהלים איזה שיח מלומד עם מורה דמיוני או משהו שקראנו פעם.
בקיצור יש לי חבר ואני לא מגלה מיהו, אבל הוא דמיוני והוא נאמן לי מאוד.
ילדים קטנים מדברים הרבה לעצמם ולחפצים דוממים אז אולי זה משהו ממש נורמלי שמדוכא על ידי החברה.