♥ . והנה הלבד מופיע , בהפתעה , כשהוא לא מודיע .. כוחות נפשי מתריעים שהגיעו לקיצם , לבי הכואב צורם באוזניי שאעזור לו.. רגליי לא יכולות לשאת את אכזבתי הכבדה . ומוחי הפסיק כבר לנסות לעבוד על עצמו .. מלאת כאב ותשישות.. ללא עמוד תווך , אני עומדת לבד על הארץ . אחרי שהוצאתי נשמתי על כל דמעה וזעקה של אחר .. עמוד תווך לא היה לי, או שפשוט - הוא מאחר . רוצה שייגמר כבר , שהכאב יחלוף מעליי . שהחיוך ישמר על פניי ללא הרף , וכוחות נפשי יתחדשו . אני רוצה לא להיות , לא להיות בעולם שלי , בעולם שכולו דמעות , עולם שכולו מאבק נפשי עצום , מאבק בלבי ומוחי . מאבק בלי סוף . וזו העת להיפרד ... לחלוק כל מה שיש על הלב ... לספר על הרע , לא רק על הטוב , נמאס לי לבכות ולצרוח ! נמאס לי את נפשי להכריח! להכריחה להישאר שפויה . ואת לבי להכריח להמשיך לפעום . רוצה שיגמר כבר , שיגמר עוד היום . |