חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
בלדה לתלוי ולתולעת
מילים: מיא לחן: הולנדי עממי ביצוע: מיכאל בליווי דפנה והערגליות
יוצא להאכיל את הברווזים הם נראים לי פתאום נורא רזים, אבל מה את יודעת? כן, מתגעגע אלייך לפעמים, למרות שעשית לי דברים איומים למרות שאת פוגעת. היו לי בראש תסריטים אחרים, השכבתי אותך על מיטת מסמרים לא התכוונתי שתצאי מכאן צולעת. ■ ■ ■ נזכר בכל הפרטים הקטנים, מקפיד לבכות רק מבפנים מזל שמבין שנינו את לפחות שומעת. זוכרת? שעות רבצנו עירומים בתוך המים החמים - הרי היה ברור שאחטוף שפעת. וכל פעם חוזר לאותם רגעים שבהם היה לנו ממש ממש נעים בגלל שאת אלופה וגם בולעת. ■ ■ ■ ים של דמעות, ברקים ורעמים, יושב כאן בדד, בוהה בצילומים - איך לא ראיתי כמה יפה את? למקום שבו חתולים גרים, למקום שבו איטלקים שרים, אני חייב לחזור, ושוב לגעת. אבוא אלייך, גם אם שנינו תשושים נעשה אהבה מול מיליון אנשים. ורק חבל שאת כל כך מופרעת.
הדברים הוצאו מהקשרם - כן, המשפט שכל פוליטיקאי חייב לעשות בו שימוש מתישהו - זה בדיוק הסוריאליזם. תיאור ריאליסטי של דברים, של עצמים, שנשלפו מהקשריהם המקוריים ונערכו מחדש בהעמדות בלתי מתקבלות על הדעת. כמו למשל כאן, בציורו של רֶנֶה מָגְריט, הנאהבים. ,הגרסה הזאת היא אחת ממספר ציורים דומים - בתפאורות שונות, בזוויות שונות, בצבעוניות שונה - שצייר מגריט הבלגי בשנת 1928. באמנות יש עוד נאהבים (אגב, לא המון. בניגוד לספרות, אהבה היא דווקא לא נושא רווח באמנות הפלסטית), אבל אין עוד זוג כל כך לא מצודד. אולי אלגוריה לאהבה שמעוורת? אולי למוסד הנישואים, שהכניסה אליו משולה לעלייה לגרדום כשפניך מכוסים בשק? הסוריאליזם אמנם מחוץ לאופנה כבר שנים, ומאוד בון טון לתעב את הז'אנר ולתייג אותו כקיטש, אבל אני צופה לו חזרה ובגדול. |
תגובות (167)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הפליגי, הפליגי. הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות בשבילי זה לדבר על עצמך ולהשכיח ממני את הדבר הזה.
(בכלל, זה המקום לומר שאני תמיד רוצה שאנשים ידברו בבלוג שלי על עצמם. אני מדברת על עצמי מספיק).
פרגון, נתינה, אהבה, נו, דקדוק פנימי כתבה על זה עכשיו פוסט, היא חושבת שזה עניין של למידה והתבגרות. אני חושבת שזה עניין של אופי. יש שמסוגלים ויש שלא. את דומה לכלב? שמעתי את השיר הגאוני. אותי זה לא מצחיק אפילו. ההומור המפורסם שלי נגמר כאן. הנה עוד פוסט שכתבתי על מישהו אחר שמתקשה לפרגן (לא חסר כאלה. כחול אשר על שפת האסלה).
זה בדיוק מה שאמרתי. גם הוא טוען ככה, היחסים שלנו נפלאים מרחוק - עד היום. מרחוק אנחנו שולחים זה לזו שירי אהבה מצויינים, מקרוב - המקסימום שקיבלתי ממנו זה את השיר הבא (שגם הוא גדול כשלעצמו. ואף מדוייק)
את דומה לכלב
(סליחה, מיא, שהפלגתי כאן בזכרונותיי באמצע מערכת לא-לי, אין לי מושג במי ובמה מדובר ממילא)
אני רואה מעבר לטימטום..הרגעי. ואני אף פעם לא מתייאשת עד שאני מתייאשת. אבל זה לוקח לי שנים.
את לא תאמיני לי היום. אבל יש שם משהו שמחבר אתכם - משהו מעבר לזמן.
חיבור חזק מאוד. את נלחמת בזה. הוא דווקא זורם עם זה. בסוף האמצע יימצא. ואולי אפילו תהיה הבנה. לכי תדעי.
הכל יכול להיות. אחרי מה שראיתי היום. והשערות והלייזר את יודעת.
מה קרה לך? זו המערכת הכי טובה שיש. {כשהם רחוקים}
אין מערכת יחסים קרובה שהמציאות לא טופחת ותופחת אחרי תקופת העיוורון.
היית צריכה להישאר עם התמונות.
על הבוקר לקרוא את ה"שיר" הזה
משאיר אותך עם חיוך לכל היום.
בוקר טוב
את חושבת שזה עדיין אקטואלי?
לא. יצא מקסים.
איך לא ראיתי את זה קודם?
עממי עמוק.
המילים, אפשר לבלוע אותם?
אני במצב, איך אפשר לתאר?
הנידון למוות, רק לא ברור עדיין איך.
כותנת המשוגעים שלי בכביסה.
עדיף ללכת לישון.
את ממש תגלית. אני נהנה מכל אספקט שבא לידי ביטוי ביצירתך. מרומם נפש. יש בשביל מה לבזבז פה זמן, מסתבר לי, רגע לפני שהתייאשתי.
Flicker הציע להכנס ולהתרשם ובחרתי לתת פידבק ממה שעלה בראשי כרגע,
דמעות, כלב, עוזב, עזוב.
יותר טוב לחיות יותר טוב למות
אין למי לתת יותר הכל ישנו,
תני לי, תני לו, צוף, אל תגמרי כלכך מהר.
השינה, הזעזוע, יש דובדבנים, החורף כבר כאן,
למסמר את שיערי זה די קל בסך הכל, למיטה
למיתה, נשמע כשם של חיה, או מתה,
איני יודע טלנובלה מהי למרות שחיי אינם חיים,
חיים במסלול, כמו אותם מעגלים,
שבת שלום, וסחתן על פרצי היצירתיות המתגלשים
נראה לי שהצחוק אינו נשקך האישי אלא חומת המגן שלך, תקני אותי עם אני טועה...
האם גם בתקופות בהן טוב לך מבפנים את משתמשת באותה כמות של הומור או
שאת מרשה לעצמך להיות נינוחה יותר?
חחחחחחחחחחח
איך מכלום עשית דליקטס :)
אותי היצירה שלך חייכה, חיוך גדול ורחב :)
זה נפלא כשמצליחים עם אביזרים פשוטים כל כך
ליצור תמונה אומנותית ויפה כזו..
אחלה של שיר
לא הבנתי, חזרת לעצמך או שזו את?
בהחלט שנון ובועט נמוך שירך.
והתמונה, הרי היא תמונתם של אנשי הוואו,
מחכים לאדרנלין שימלא את עורקיהם.
יפה יפה.
מממממ קרמבו אוכלים :) מניחה שאת זה לא צריכה להסביר
איך ומתי זה כבר סיפור אחר!!!
חוץ מזה- מיא יקירתי- קצת דמיון משוכנעת שתמצאי הפתרון !!!! רק בלי הביסקוויט בבקשה:)) אותו תשאירי בצד :))
שיט, חשבתי שאני הבולעת היחידה. הנה איבדתי את היתרון היחסי שלי. וכמו שאומרים אצלנו ברומניה: את, את היא האלופה.
ערגליות תות כמובן.
דפנה קולעת מהן אהילים דקורטיביים.
תודה מאמי, העונג שלי.
וחברה שלי? מתי הגשת מועמדות? לא הגיעה אליי
אך העולם עוד לא גילה את גדולתי, וחבל
אחרי קריאה מעמיקה של הפוסט/שיר הנה מספר אנקדוטות...
איזה ערגליות? איזה טעם? מה דפנה עושה להן?!
ותודה להורי, למורה שולה נדב מכיתה ג'-ד' שלימדני קרוא וכתוב ולהודעה שלך שהביאני לקרוא את הפוסט/שיר האלוף והבולע הזה.
ע"הח
רועי.
(אגב אני כבר לא רוצה להיות חברה שלך, נסגר חלון ההזדמנויות).
איזה כיף לי! תבואי תמיד עם האקססוריז המגניבים האלה!
השיר לדאבוני אכן עליי.
גלימה אדומה אהבתי. אפשר לקבל גם בוורוד מזעזע?
בשלב הזה באמת נגמרו לי המילים. תודה אודי. כל מי שמכיר אותי מודה לך שהצלחת להשתיק אותי.
והנה האיש שלו כולם חיכו.
האומה עצרה את נשימתה.
ואם אתה כואב אותי - סליחה אוהב אותי - מופרעת, אזי אנוח על משכבך - סליחה משכבי - בשלום.
בעניין הפאתטיות אני מזמן אמרתי שיפה שעה אחת קודם וגו'.
מסכימה איתך לגמרי. אולמרט הוא סוריאליסט ידוע. וזליכה גם.
לכל הגדולים והגדולות בדורנו ובדור הקודם לנו בסופו של דבר מצאו איזה שריטה.
מה בדיוק עושים עם הקרמבו, את מוכנה להסביר לציבור הקוראים?
אוף, שוב את. תפסיקי לרדוף אחריי עם הצחוק המעצבן הזה.
אבוא אלייך, גם אם שנינו תשושים
נעשה אהבה מול מיליון אנשים.
ורק חבל שאת כל כך מופרעת"
גדול!!!
אהבתי נורא!
תודה רבה ששיתפת אותי..!!
השיר הוא עלייך?
הסוריאליזם לא בא לשקף את המציאות. ההפך הוא בא ליפות את המציאות הנוראה, המכוערת והעלובה. משמעות המילה "סור" בצרפתית היא מעל, מה שהופך את הסוריאליזם ל"מעל המציאות".
נכון שבתקופה האחרונה קיים "חוסר נוחות" עם הסגנון אצל אוכלוסיות מסויימות, אבל גם לדעתי, עוד לא אבדה תקוותנו והסוריאליזם יחזור בגדול
אופס פיספתי
המון התנצלויות
באמת שלא התכוונתי
יפה לך הטלנבולה
הולמת אותך כל העלילה
ואת מתמודדת איתה כמו גיבורה
ממש מדליה וגלימה אדומה
תמשיכי תמשיכי
על הכיף כאיופאק
כל כלי רכב איננו נחוץ
בא הביתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ"
אני בא בטיסת סילון
יודע מתי,
או מותק אני חייב
לשוב אלייך.
אוהב אותך כמו שאת
למרות שאת
מופרעת.
אולי.
אבל הפאתיות האימורטלית של הקונסטרוקציה - חייבת להיפתר. ומייד!
הלא שמת לב - אנחנו הרי חיים במדינה הכי סוריאליסטית בעולם ......
מה שאצלנו מציאות יומיומית נחשב בכל מקום אחר ליצירת אומנות הזויה ובלתי מובנת.
ים של דמעות
רגע רגע- זאת שורה מזוהר ארגוב לא??
מותק תשמעי- אי אפשר לקחת שורה מהמלך
מבלי לשלם מחיר יקר :))
אז מותק- תמלאי גיגית בדמעות החמות שלך- ממזמן לא הייתי בסאונה
ואגב בולעת- לא דיברנו על זה??? ודווקא לא מזמן
שדרגי לקרמבו למרות הדיאטה
מה יש לפחות שיהיה טעים :))
מה עכשיו? עוברים לאם זר קוצים כואב זה מה שאת אוהבת???
לא, תכיני אותי- כי סברס זה בקיץ וקקטוס זה אצלי בפוסט!!
בואי נחשוב מה אפשר עוד..
מממ.. כן
השכבתי אותך על מיטת מסמרים
לא התכוונתי שתצאי מכאן צולעת-
תשמעי מותק- יש לי פוסט גם בנושא מזוכיזם- נשמע לי מעניין לשלב בין החומרים שלנו
מניחה שיצא פוסט סמי פקירי סמי כירוגי אבל מה שבטוח מקרטע- אני בעד סיעור מוחות
יצא לנו פוסט קורע לבבות
אח"כ נחשוב איך מתחלקים בכוכבים
ונהיה מאושרות מאז ולעולמים........
אה.. רגע זאת בלדה אחרת!!
אנחנו פה בעצבות ויגון
נו שויין
התחלתי ולכן אסיים: הוא חוזר כמובן אל הבלתי נודע, כי מה זה לראות הכל? יש מצב לראות הכל בחיים האלה? וגם אני מכוסת עיניים, כיוון שאם בעבר הוא השכיב אותי על מיטת מסמרים, הוא מן הסתם יאכיל אותי מרורים, גם אם לגמרי אחרים. כך שהכל פתוח, והרשות נתונה לשנינו לעשות את המוות זה לזו ולהיפך.
תודההההההההה!!!!!!!!
אכן מילותיי
חותכות בבשר החי!
אכן, מגרה זאת אני (מעפעפת בצניעות)
השיר נשלח להלחנה ויבוצע על ידי יהורם גאון בליווי צוות פיקוד חתולים
אכן, מגרה זאת אני (מעפעפת בצניעות)
השיר נשלח להלחנה ויבוצע על ידי יהורם גאון בליווי צוות פיקוד חתולים
טוב , לא יודע זה כנראה דור אחר ..
לא מכיר נשים כאלה .. כדאי לי ?
ולגבי מרצ'לו, אניטה ופליני ..
נו אמרתי לך שאני מקיא מסרטים כאלה..
אבל הגברת שהופיעה אתמול בסרט...
חלומית ..
או - ברוך השם. כבר התחלתי לדאוג
איזה כייף !!!
שיר קצר ומתוחכם
מילים קלילות וחותכות
והתמונה ...התמונה ...
תמונה שיש לפרשה אין סוף פרשנויות !
בשתי מילים : בית ספר !!!
ענק ...מיא ...
מרתק.
הכתיבה שלך בוטה מחד ומגרה מאידך
איפה אפשר לשמוע את המוסיקה?
אהבתי
מושחז ומשעשע..
אהבתי!!!
אלא שהטבח כשל וייבש את התולעת למוות/
במקום לצלותה קלות על האסכלה כמקובל,/
ואילו אצל התלוי אבחנתי מיעוט צנוברים במילוי/
דבר שפגם לא מעט בטעמה של המנה הקלאסית הזאת - וחבל!
מיכאל: אבל הבטחת לי בישולים
מיא: תעבור כמוני לחיות על עלים
נו ברור שלמות עלייך, אלא על מי? מיכאל עוד לא כאן כפי שאת רואה.
לא בטוח שסמרטוט על הראש דווקא משדרג את הבנאדם, אבל אכן הגדרה נאה. ותודה על הכוכב!
אולי האיש יואיל בכבודו להיכנס ולשפוך אור על הפרשייה המוזרה. וחוצמזה, את רומזת שאני נופלת מאלתרמן?
קיבלתי כבר פנייה מהסוכן של יהורם גאון
אני אלופה בכל, פרט לאפיית עוגיות לפי המתכונים של רושפלד, כי אני חושבת שהוא מרמה בכוונה ברכיבים כדי שלאף אחד לא ייצאו כמו שלו
נכון, פרט למקרה הנדיר כשלעצמו בו מעורבת עמבה
למות עליי - כן!
למות לבד - לא!
נו, עכשיו, כשקלעתי לטעמך, אני יכולה למות בשקט.
Braking News - החברות שלי נשברו והן מרשות לי לכתוב על מה שאני רוצה.
וכן, הבעיטה זה זה. גם אני ניסיתי לשלב בעיטות משלי, אבל לפי התגובות כאן נראה שאהן התקבלו כלטיפות.
טוב, ראיתי לפי שם המשתמש החדש שלך שנכנסת לתרדמת, אז אני שמחה שהחלטת להתעורר דווקא אצלי.
אז ככה - פריג'ידיות לא בבית ספרנו, וכנראה שבאמת לא נתקלת בנשים הנכונות.
ענוגות - מאוד שאפתי, אבל כנראה כבר לא אהיה בגלגול הזה, אולי רק בגלגול הבא אם אחזור בתור קרם ידיים.
לגבי הסרט האיטלקי הישן - בוש והיכלם. זה לה דולצ'ה ויטה כמובן, לא סתם סרט אלא הסרט. של פליני. ולא זו בלבד, אלא התמונה המפורסמת בתוך המזרקה המפורסמת, שבה טובלת אניטה אקברג הגדולה מהחיים, השופעת והסקסית, לעיניו המשתאות של מרצ'לו מסטרויאני הצעיר והיפהפה - נו, התמונה הזאת היא הרקע לבלוג שלי, דא!!!!!!!
טוב, ראיתי לפי שם המשתמש החדש שלך שנכנסת לתרדמת, אז אני שמחה שהחלטת להתעורר דווקא אצלי.
אז ככה - פריג'ידיות לא בבית ספרנו, וכנראה שבאמת לא נתקלת בנשים הנכונות.
סוריאליזם זה אכן sur כלומר מעל, הריאליזם, מעל המציאות. כלומר ריאליזם מבולגן. בזמנה ירדו על התנועה הזאת, שלא היתה רק באמנות אלא גם בספרות, כי היא נחשבה שכלתנית מדי ומתחכמת, בין השאר עם שמות לציורים שהיו משחקי מילים וכל מיני הברקות שנחשבו לסטייה מהאמנות הטהורה, האותנטית. היום חושבים רבים שהציורים האלה 'יפים' ו'מושלמים' ו'מלוקקים' מדי, ואין קללה גדולה מזאת באמנות המודרנית.
התלוי נמצא לדאבוני בהולנד, מה לעשות.
הגבר המצליע - אהבתי.
מאמי, את חורזת מגניב כרגיל, אבל לא התוודעת להתפתחויות האחרונות בטלנובלה. אם תיכנסי לתגובות בפוסט הקודם שלי, העצב, תראי שמיכאל החליט לנסות להתמיד ממש לתמיד. ועוד עשה זאת על ברכיו. כמובן שעוד יהיו פרידות, דכאונות, השתכרויות ואכזבות, אבל בינתיים הטלנובלה ממשיכה.
לא נעים לי להמטיר גשם על המצעד של כולם כאן
אבל נדמה לי שהשיר אמור היה להיות הסתכלות צינית ומשעשעת של היחסים עם התלוי
איש אמיתי וקיים.
איך שהוא כולם מנתחים את השיר הזה כאילו היה אלתרמן
לגופו של - ברכות למיא על הכוכב ה50 שלאחרונה הוברר לי שהוא פותח הרבה דלתות קסמים.
וברכות , שוב, על כשרון הכתיבה, על אישיותך המחופפת ועל הידיעות באמנות
שיר יפה, עכשיו רק צריך למצוא מלחין שילחין אותו ולהפוך אותו לשלאגר ענק :)
שמח על כל שיעור חדש באומנות שאת מעניקה חינם בפוסטים שלך...
כמה נהדר יכול להיות המטרידן הזה?
ממשיכה להשכילנו בתולדות האמנות
את פשוט אלופה ..
והשאלה אם גם ב.......ת ...
מוצ"ש נפלא
אני מנסה להתחבר לשיר שאשה כתבה כאילו הייתה הגבר שבסיפור. מה שכן, בעודי קורא את השיר, עלו בי הניחוחות של הסרט שראיתי אתמול: " תחת שמי טוסקנה ". בד"כ בא לי להקיא מסרטים איטלקייםעתיקים, נוטפי דבש וכיכרות של עיירה. אבל משהו בסצינה עם הגברת ההזויה עם הכובע הלבן, כשהיא משחזרת סצינה מסרט איטלקי ישן, טובלת ונירטבת במימי המיזרקה, איכשהו מתחבר לי לשיר שלך.
אבוא אלייך, גם אם שנינו תשושים,
נעשה אהבה מול מיליון אנשים.
ורק חבל שאת כל כך מופרעת.
מיא דירסט
דקרט עצמו כבר אמר: אני חורז משמע אני עז!
נשיקוטם על החוטם
דפנה
דפנה יקירה,
למה את אותי פוצעת?
כשאני היטב יודעת
שאת חרזנית נודעת
ותמיד תמיד קולעת.
כמה חבל שאינך נובעת
וודאי שלא שופעת,
אני ממש מזועזעת,
הלא שכחת כמה חדה את?
או בקיצור: לא יכולת לטרוח ולחרוז לי תגובה, יא חת'כת מרובעת?
הדמעות בעיניים זה מפוסט המים שלך, נראה לי.
אכן, סוריאליוסטו הריאליסטית של הרגע האקזיטנציאליסטי הזה, הניכר במכאניזם הפנטסטי של קונסטרוקטיביזם פאתטי.
תאמיני לי מיא, בא לי לחבק את שניכם!
כתבת יפה ואפילו עם נימה אופטימית!!! לא יאומן.
אהבתי.
שיהיה שבוע מצוין וחיובי.
אוהבת!
רויטללללללל
תודה, קובי. אמנם אי אפשר להתעלות על הפוסט המיתולוגי שלך:
נשים בלונדיניות ברכבים יוקרתיים. עד מתי?
שפשוט למדתי כמעט את כולו בעל פה,
אבל הנה אני מנסה להתקרב לשם.
גם אני התאהבתי ממבט ראשון, וזו בדיוק היתה הבעיה
תודה. באמת חשבתי שהצלחתי הפעם להתעלות על עצמי, וזה קשה כידוע!
תודה. באמת חשבתי שהצלחתי הפעם להתעלות על עצמי, וזה קשה כידוע!
לא ממש ידעתי מה זה סוריאליזם ועד שאפנים בטח יקחו כמה ימים, אולם במקום שאמור להיות חיוך הרגשתי תחושה לא נוחה. כאילו בעיטה כזו.
אני מניחה שזה זה.
ואני לא אומרת שוב שאת מוכשרת וכל זה כי החברות שלך לא ירשו לך לכתוב עוד.
שבוע יפה
ולא סוריאליסטי בכלל.
מה לך השירים האלה בתי ..
ועוד תרגום רש"י לכל מיני ציורים נילווים .
אני כרגע חוזר מהבלוגים של דיווין ושל היה או לא היה ..
תמיד חשבתי שנשים הן ענוגות ושקטות ותמימות ופריג'ידיות לעת מצוא ...
עוד צריך להתאושש ואז אגיב לך בחרוז או בנעל בית .
פעם אמרו לי שסוריאליזם , בא מהמילה "סוריר"=לחייך , בצרפתית.
פעם אחרת אמרו לי שזה מעל המציאות... גם בצרפתית.
לא יודעת מה הנכון, מבחינתי , שניהם מתאימים כאן.
ותודה על העשרת הידע הדל שלי באומנות.
ו...שחזרת לעצמך.
בלאו הכי, לא הכרתי אותך בשום מצב צבירה אחר.
הי מיא,
מה קרה לך שקשור להולנד מכורתי המאומצת? ועוד עם גבר כל כך מצליע.
לגבי התמונה של מגריט, נראה לי ברור למה התכוון המשורר אם כי כל התשובות נכונות (ככה זה באמנות וזה היופי שבה). מצאה חן בעיני הערתך שבציור אין הרבה נאהבים. נקודה למחשבה.
איזה שיר מדהים
נשמע כאילו את שרה אותו בשבילו
כאילו והוא בוכה דרכך את מר גורלו
כאילו ואת זו שעשתה את כל הכביכול בלאגן
והוא צריך היה לברוח רחוק רחוק מכאן
הוא אומר שהוא יודע בעצם מה הוא מפסיד
אבל מחליט בכל זאת לא להתמיד
פ ר א י י ר !!!
הצחקת דרך הכאב , את עושה את זה במומחיות מעולה מכל הלב.
מקווה שבמהרה בימינו הכאב יהפוך לך לאויב ,למרות שאני חייבת לציין שציניותיך מביאה ממיטבך.
ולגבי הציור הוא פשוט מעולה ויפה הייתי תולה אותו בבית פולני מעל פסנתר שחור .
אני גם חושבת שהוא מייצג את האהבה העיוורת שמדבקת כמחלת העבעבועות , כי חייבים להידבק אחרת איך יצאו לך כאלו מילים ...
תגידי טיול לפריז בחורף ללובר במחיצתך בא בחשבון ???
אפשר ללמוד ממך המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
מטריד ונהדר כל כך...
מיא,
להלן מילים מסעירות שנשארו על רצפת חדר העריכה:
צרעת, פורעת, יודעת, פוצעת, מזועזעת, קולעת, נודעת,דומעת, נובעת, שופעת.
נדחתה מסיבות השמורות עם המערכת: מרובעת. (אולי בגלל שאנו נוטות יותר לעגלגלות.מחשבתית, כמובן).
דפנה
היי קרן,
איזה כיף שהתכנסת בצל קורתי הרועעת, הדומעת, השוקעת והמופרעת!
תודה על הצעתך הנדיבה, אך היא כרוכה בהשקעה לא מבוטלת של טיסה להולנד, ופרט לכך חושבת שכבר הפלאתי בו את מכותיי, ואם לא - ודאי עוד אפליא.
מיכאל עוד ודאי יפציע כאן בעצמו לחלוק עם הציבור את הגותו הקולעת!
והכוכב - מה אומר ומה אדבר? נעתקו המילים מפי וזה מצב נדיר נדיר אצלי.
חושבת שהגיע הזמן למתיחת פנים, או לפחות לבוטוקס
אני מיצטרפת לנבואה שלך מיא. הוא כל כך תואם את תהליך הניכור והאורבניזם. זה רק עניין של זמן עד שהמישקעים יצופו למעלה ואומנים יתחילו להביע את עצמם כך.
והטקסט? את לא תאמיני..עומדות לי דמעות בעיניים.
פשוט משלים את התמונה ומושלם בסוראליסטיותו הראליסטית (ועוד בכזו הרמוניה)
את גאונה כבר אמרתי לך?
למה מטריד?
שאפתי שיצחיק.
תודה, שמחתי. אכן, אשה עוצמתית אני.
אכן מחזק כאן אחרים
כתיבת שיר יפהפה, מילים מדוייקות ונקיות
קצר מלא בתוכן נפלא
מקסים!
מיא - נהדר !!
גם השיר גם התמונה וגם ההסבר.
(-:
והכי חשוב מותק!
נתתי לך את הכוכב החמישים ועכשיו את יכולה לדעת מי נותן וממי את מקבלת.
יותר מזה, את יכולה לדעת מי מקבל טמי נותן למי.
כוח של גיבורי על שכזה
א.את משוגעת וכנראה טוב שכך
ב. כמה טוב שיש אנשים משכילים בעולם. לא ידעתי עד לפני רגע מה זה סוריאליזים
ג. אם יצאת צולעת, תני לי כתובת ואני אוציא אותו צולע. או לפחות אוציא לו משהו?!
מיא
האהבה -פנים רבות לה ...
מיטת מסמרים מחד -אלופה שגם בולעת מאידך
והציור ...אין סוף פנים
הרי הכל יכול להיות שם מתחת
סוריאליזם רע יכול להיות קיטש.
סוריאליזם טוב יכול להיות אמנות נשגבת.
והשיר שלך מטריד את המנוחה.
יופי מיא.
טוב שאת כאן.
חזק בטירוף השיר הראשון, והתמונה שהוספת מלאת עוצמה.
תודה.