
הרעיון שלי...
לוקחים את זה בזהירות ליד, הופכים בעדינות מצד לצד, בוחנים טוב מכל הכיוונים, כל מה שרואים מתעדים.
מעלים על דף את כל החלופות, גם את אלה הפחות מועדפות, מכינים טבלה עם פרמטרים ומשקלות, מכניסים לתוכה את כל החלופות!
אחרי שמקבלים תוצאה לגמרי ברורה, מפעילים פקטור שמעוות את הבחירה, ואז הבחירה משתנה לחלופה שרצינו בלב, וזה מייתר את כל התהליך, ככה אני אוהב...
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז אני הבנתי הכל, ולהלן הכדילקמן:
בסוף, לקחת ספונטנית פונש-תות ולא לימון-מלון.
.
.
אבל ההתלבטות הטראגית הופיע בקריקטורה הזו בעתון של היום:
(מקור המלה טראגי הוא "עז", וזה לא באשמתי).
בטח צריך פה להקליק
.
ועכשיו הגעתי לעיקר נאומי:
איך הייתםתן מתרגמים לעברית "קריקטורה?"
(הייתםתן - זה חברות וחברים גם יחד.)
.
רמז קר:
החלק הראשון של הדיון טומן משמעות, על פי שפה מסויימת.
עכשיו נסו להבין ולתרגם. לא תצליחו אבל אפשר.
לדידי אתה צריך להפחית מהביקורים אצל ה'אוזן',
זה לא נשמע בריא, אני חייב להודות.
כבר מזמן הפסקת להקשיב לעובדות,
וחזרת לפנטז על מינכאוזן.
מה שמוכיח בבהירות חד משמעית,
שבטיפולים נפשיים צריך להמעיט.
תודה על הפוסט המאלף
שמחזק את שחשבתי כל הזמן,
ולא העזתי להגיד, כדי לא לערבב
בין נוסחאות שמלץ וכאב לב.
ממש רווח לי עם התובנה החדשה,
(ראה ציטוט מ'הנסיכה על העדשה')
זה לא שאסור מדי פעם להתפנק,
אבל אסור לתת לפסיכאטור אותנו לנקנק.
אתה 'מה-זה' צודק,
במפגש הבא אני מה זה הולך להתפרק,
רק בשביל להוכיח ל'אוזן',
שגיליתי שאין נוסחאות קבילות בעולם הפסיכו,
ולראיה אבוא עם הפוסט המאלף שלך 'תיכו'.
וכל כך למה? בשביל להתאזן,
כי אחרי פוסט כזה, אני כבר לא יודע אם אני,
זה אני או מי אני בכלל,
וזה לא מצחיק הפוסט שלך פשוט מסביר הכל ובתמציתיות מופלאה,
אז תחזור ל'קפה', ויאללה, שהאוזן תמות מקינאה.
וואלק איזו נוסחה אחינו,
עכשיו נחסוך מלא כסף ונסתדר בעצמנו.
שלך, ידיד משכבר חבר טוב של 'סופרנוס'.