כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    התמודדות המשפחה עם ילד חריג

    ארכיון

    תגובות (9)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      17/5/11 18:25:
    תודה לכם על הערותיכם.
      4/5/11 11:16:

     

     

    היסודות החברתיים 


    לפני זמן מה הפך להיות אפנתי לבקש מבתי-הספר שלנו לדאוג לאיקלום החברתי של התלמידים. תלמדו אותם להסתדר. תשחררו את החברה שלנו מאנשים בלתי מתאימים ובלתי מסוגלים מבחינה חברתית על ידי כריתתה של הבעיה בניצניה, בבית-הספר. שאפתני? אולי. אולם, כמה רבים הם האנשים אשר נאבקו עם הדיווחים של בית-הספר על התאמתם והסתגלותם או חוסר התאמתם וחוסר הסתגלותם החברתית שלהם עצמם או של ילדיהם!  מוזר, הלא כן, כמה קשות אנשים דופקים לעתים את מה שהם עושים? אני מתכוון, לנסות שהאנשים יהיו חברתיים זה מספיק קשה;  אולם נראה שבתי-הספר באופן כמעט שיטתי יצרו דרכים להכשיל מטרה זו.


    קחו הפרדה גילית, לשם ההתחלה. איזה גאון הביט סביבו והעלה את הרעיון שלהפריד אנשים באופן חד לפי גילים הוא דבר בעל משמעות? האם הפרדה כזאת קיימת באופן טבעי היכן שהוא? בתעשייה, האם כל הפועלים בני ה-21 שנים עובדים בנפרד מבני ה-20 או מבני ה-23 שנים? בעסקים, האם ישנם חדרים נפרדים למנהלים בני 30 ולמנהלים בני 31 שנים? האם בני שנתיים מתבדלים מבני שנה ומבני שלש שנים במגרשי המשחקים? היכן, היכן עלי האדמות נברא הרעיון הזה? האם יש דבר המזיק יותר מבחינה חברתית מלהפריד ילדים לפי שנתונים במשך ארבע עשרה -- לעתים שמונה עשרה -- שנה?


    או קחו את ההפרדה לעתים תכופות לפי מין, אפילו בבתי-הספר של החינוך המעורב (בנים-בנות), למגוון פעילויות. או הפער העצום בין ילדים ומבוגרים (האם הבחנתם פעם כמה אוניברסלי הוא עבור ילדים שלא להביט על המבוגרים בעיניים?).


    וכעת הבה נציץ במצב החברתי אשר נוצר עבור ילדים בתוך קבוצת הגיל שלהם עצמם. אם בתי-הספר עושים לכמעט בלתי אפשרי לבן ה-12 שנה ליצור קשר באופן נורמלי ואנושי עם בני ה-11 שנה, בני ה-13 שנה, עם מבוגרים, וכד', מה בקשר לבני ה-12 שנה האחרים?


    אין לנו מזל כזה. צורת הקשר העיקרית והכמעט בלעדית אשר בתי-הספר מטפחים בין ילדים מאותה כיתה היא -- תחרות! תחרות עד כדי שחיטה. מסדר-הניקור הוא כולם עם כולם (מסדר הניקור - הדפוס הבסיסי של הארגון החברתי בתוך להקת עופות בו, כל עוף מנקר עוף אחר הנמוך בסולם בלי חשש ממעשה גמול, ונכנע לניקורו של עוף ממעמד גבוה יותר). מיהו טוב יותר ממי, מי יותר פיקח, מהיר, גבוה, נאה -- וכמובן מי יותר גרוע, טיפש, אטי, נמוך, מכוער.


    אם אי-פעם עוצבה שיטה ביעילות בכדי להפיק אנשים תחרותיים, נתעבים, חסרי- ביטחון, פרנואידים, בלתי מתאימים מבחינה חברתית, בתי-הספר הנוכחיים הצליחו בכך. 


    בחזרה לדברים הבסיסיים.


    בעולם המציאות, התכונה החברתית החשובה ביותר לחברה יציבה ובריאה היא שיתוף הפעולה. בעולם המציאות, צורת התחרות החשובה ביותר היא: נגד עצמך, נגד יעדים הנקבעים על ידי ועבור מישהו כדי שישיגם הוא בעצמו. בעולם המציאות, תחרות בין-אישית לשם התחרות עצמה, מוכרת באופן נרחב כמחוסרת-תכלית והרסנית -- כן, אפילו בחברות עסקיות גדולות ובספורט.


    בעולם המציאות, ובבית-הספר סדברי ואלי , שהוא  בית-ספר עבור עולם המציאות.

     

     

    חושבני שאפשר לומר בבטחה שהאיקלום החברתי של התלמידים אשר אותו כל כך אנחנו דואגים, לעולם לא יהיה באמת מובטח עד אשר הנוער שלנו, במשך השנים הגורליות המעצבות את מוחו ונפשו, יהיה מוזן בסביבת בית-ספר אשר תכלול את האמיתות הבסיסיות האלו.

     


      9/4/11 14:14:
    כל פוסט שלך חשוב נכון וממצה אולם כישורים חברתיים הם גם משהו שבאים איתו מהבית כשיש כלים חברתיים הניתנים בבית הילד מגיע מחוזק לחברה כשישנם הורים שלא מעודדים קשרים חברתיים או מסתייגים כשבאים אליהם או כל פעילות חברתית הילד לומד להתנהג כך ובעתיד זה רק מחמיר אני תמיד דירבנתי את ילדיי מהיותם בגיל הרך ועוד בגנים להזמין חברים הביתה, לצאת איתםן לגינה, לשחק , לשתף ובכל שנה זה רק הלך והתעצם, מאחר ולא כולם כך נהגו הרבה דרשתי מבתי הספר העירוניים ליצור מפגשי חברה, שעת חינך בנושא החברתי, גיבוש וכדו' במקרים כמו שציינת שילד זקוק לעזרה ,ברור שהוא לא יציין זאת , ולכן יש לדעת להתנהל בחכמה ,עם משוב חיובי כל הזמן על מנת להעלות את המורל והמוטיבציה שלו אולם לשם כך צריכה להיות מודעות לכך קודם כל של ההורים שהילד זקוק לעזרה, אין כאן מקום לאגו בכלל יש את הילד שצריכים לשפר ולתעל את המיומנות החברתית שלו
      6/4/11 23:28:
    תודה רבה על הארה והערה אפרת. חג שמח, ומלא מודעות עצמית של ההורים!
      6/4/11 20:55:
    מעניין ומפרה. העניין הוא שקודם כל, כפי שציינת, צריך לאבחן, מה שמחייב מודעות מספקת של ההורים. חג שמח!
      6/4/11 12:22:
    את צודקת אריאלה. חשיבה חיובית, היא לא סתם ביטוי. עומד אחריה רעיון שלם שעובד נגד הדיכאון, נגד ראיית השלילי. חג שמח!
    משהו חיובי תמיד מצליח...
      4/4/11 17:25:
    פסיכולוגיה חיובית משמשת להבניית הביטחון העצמי, ולהעלאת הדימוי העצמי.בכל סוגי הבעיות הקיימות לילד. אם תשתמשי במקביל בביקורת- את קוטלת לילד את הביטחון, ושוב משפילה את הדימוי העצמי לגובה דשא.
      4/4/11 16:47:
    שימוש בפסיכולוגיה חיובית בהחלט בונה ומחזקת, אבל לאיזו סוג בעיות זה מתאים ומדוע לא להשתמש גם בביקורת? *

    הטיפול בילדים הלוקים (סובלים) מבעיות חברתיות

    9 תגובות   יום שני, 4/4/11, 12:42

    פסיכולוג ואיש חינוך מפורסם, בשם: ד"ר ריצ'ארד לבוי,

    מסביר ומדגיש שכישורים חברתיים צריך ללמוד דרך בית -הספר.

     

    ד"ר לבוי מסביר, כי כל דבר בחייהם של הילדים קשור למצב החברתי שלהם:    היתרונות לכך רבים:

    אם הילד/נער מקובל בכתה, סביבו הרבה חברים- אז יהיה לו הכוח ,המוטיבציה והחשק ללמוד. הישיגיו יהיו גבוהים, מצב רוחו טוב, התנהגותו בבית הספר טובה, רגוע בבית, מסתדר עם המורים שלו.מבצע מטלות ושיעורי-בית. מצב אידיאלי באמת.

     

    והחסרונות, מן הצד השני:

    אם הילד דחוי, ללא חברים, בצד, לבד- לא יהיה לו הכוח ,המוטיבציה ללמוד. יסתבך בפלילים, מכות, בהתנהגות גרועה, התחצפות למורים ולהורים, הרחקה מבית-הספר, ועד להרחקה מן החברה.

     

    ד"ר לבוי טוען, כי ניתן לפצות על לקויות למידה, ניתן ללמד ולהשלים לילד חומרי-למידה. אך מה עושים עם חוסר מיומנות חברתית? הילד נולד כך, והבעיה נסחבת איתו עד לבגרות וזיקנה.

    ואין פתרון?

     

    יש פתרון:

    הפיתרון הוא לאבחן את הבעיה. זה דבר ראשון.

    ואז ללמד את הילד כישורים חברתיים.

    איך עושים את זה?

    1. מפרקים את הכישורים החברתיים לפרטים קטנים, למצבים.

    2. את המצבים מפרקים לאיך האירוע מתרחש בדרך כלל, ומה מקובל לעשות ולומר בארוע כזה.

    לדוגמה:  נער מגיע לחתונה . צריך לברך: מה מקובל? מזל טוב! הרבה נחת!ועוד..

    לוחצים יד-כיצד? מתיישבים ליד השולחן. מתחילים לאכול-איך? משתמשים בסכ"ום, מעבירים מעט מזון מן הקערה לצלחת. אוכלים בפה סגור. וכך הלאה....עד שמכסים את הארוע כולו.

    צריך לצפות שאלות, ארועים קטנים, שתיית אלכוהול,

    הכל בכדי למנוע שגיאות.

    נותנים לילד להתנסות בארוע.

    3.אחר כך מנתחים איתו את האירוע והתנהגותו באירוע:מה עבד טוב? מה לא?

    מלמדים ומתקנים את השגיאות שנעשו.

     

    צריך המון סבלנות לילד כזה.

    ההשקעה משתלמת. הילד מפנים את ההתנהגות של הארוע הזה, וכך גם יתנהג בארועים דומים.

    הרי לא תצטרכו כל חייו ללמד אותו.

    אם תתחילו בגיל צעיר, כבוגר ומבוגר, הוא יתפקד היטב בחברה, על פי כללי התנהגות  הנהוגים בחברה.

     

    4. מלמדים לכתוב מכתבים מכל הסוגים: מכתב רשמי, מכתב לחבר, כרטיס ברכה ועוד...איפה חותמים, ובאיזו ברכה מסיימים את המכתב. איפה כותבים את הכתובת על המעטפה, מדביקים בול ועוד.

    כל זה חייב להיות מתוחזק בחיזוקים חיוביים.

     

    לכל האנשים הרגילים- אלו הם מצבים שאנחנו לא חושבים עליהם אפילו. ההתנהגות היא אוטומאטית. הילדים לומדים מאיתנו מתוך צפיה בנו.

     

    במה מתבטא עוד הקושי החברתי?

    אי-מסוגלות לשאול שאלות נכונות, שאלות הנחייה.

    אי מסוגלות לשאול שאלות מחשבה,

    ושאלות לקבלת מידע.

     

    ילד כזה אינו נגש לבקש עזרה, לא בבית הספר ולא בבית.

    הוא לא מודע לקושי שלו.

    אנחנו, ההורים, המורים, הגננות, המשפחה, צריכים לאתר את הבעיה ולטפל.

     

    בגיל ההתבגרות הבעיה מחמירה כפליים  אצל ילדים לא מטופלים.

    הילד מרגיש שמשהו לא בסדר איתו, הוא לא מבין מה. הוא נבוך ומתבייש לדבר, מתרחק מן החברה בבית הספר, פוחד להצטייר כטפש.

     

    המלצות לבית הספר: איך כדאי לגשת ולטפל בעיניין?

     

    לאתר קבוצת ילדים כזו, ולהקים קבוצת תמיכה.

    הילדים יעזרו זה בזה .

    כל ילד שהתנסה והצליח- צריך לחזק אותו.

    נשתמש בפסיכולוגיה חיובית בלבד: אך ורק חיזוקים ובקורת בונה בטוב. לא נשתמש בביקורת שלילית ולא בביטויים שליליים.

    לשלילי נתייחס כך: בטוח שתצליח יותר בפעם הבאה!

     

    חיזוקים ומחמאות ליד החברים,יובילו לחיזוק הביטחון העצמי, לכבוד של החברים כלפיו, אנחנו מעבירים לכולם את המסר: הנער הזה בסדר גמור, מצליחן, חברותי. כדאי להתקרב אליו. כך יאסוף אליו חברים, יוזמן לאירועים חברתיים.

     

     

    יש אפשרות אחרת לטיפול:

    להגיע אלי לאימון פעם בשבוע .

    אני מיישמת את השיטה הזו בפסיכולוגיה חיובית והבניית הביטחון העצמי ודימוי עצמי גבוה.

     

    צרו קשר ונקבע פגישה:052-4329967

     

    חג שמח!

     

     

     

     

    דרג את התוכן: