כותרות TheMarker >
    ';

    לילה שקט עבר על כוחותינו

    סיפורים, שירים ושאר ירקות.

    0

    אלברט

    38 תגובות   יום שני, 4/4/11, 19:52

    ''


    אלברט הרים את משקפי השמש שלו למצח ביד עטורת זהבים. עיניו היו שחורות, גופו רזה ושעיר, וזיפי זקן בן שלושה ימים עיטר את לחייו. יש אנשים שהזיפים שלהם נשארים, באופן מפתיע, תמיד באותו אורך, לא מתקצרים ולא מתארכים, ממש כמו ציפורן הזרת של יד ימין, הארוכה משאר חברותיה. משקפי השמש ניראו עתה כמו זוג עינים נוסף מעל אלה האמיתיות, מה ששיוה לו מראה של חרק גדול.


    אני מוכן לתת לך עליו שלושת אלפים שקל, אמר. התקוממתי – מה פתאום, במחירון יצחק לוי הוא שווה תשעת אלפים, ותוסיף לזה את האוברול שעשיתי רק לפני חודשיים.


    אז תמכור ליצחק לוי, אמר אלברט. מי משלם היום מחירון. ועוד על רנו? נפלת על הראש? אני אלברט, כבר עשרים שנה בעסקים האלה. אף אחד לא יקנה את האוטו הזה עם כל המכוניות של הליסינג שיש עכשיו, חדשות, נקיות ומטופלות. חייך חיוך קטן עם שיניים צהובות, ושלף מכיסו חבילת שטרות.


    מניאק, הוא יודע שהגעתי אליו, כמו מאות אחרים, אחרי שכבר חודשיים אני מנסה למכור את הגרוטאה בכל דרך אפשרית - יד2, מודעה בעיתון, מדבקה על האוטו, על לוח המודעות באוניברסיטה. והוא קולט בדיוק שאני תפרן, ושאין לי כסף לחידוש הטסט, וגם לא לתקן את הפגוש האחורי המעוך.


    התלבטתי. ניסיתי להתמקח, לחקות את שועליותו. את נחישותו, כי את חלקלקותו אי אפשר היה לחקות בשום אופן.


    7000 !! ,  אמרתי בפרץ של החלטיות. אלברט גיחך בבוז והתחיל לספור את הכסף באצבעות מיומנות. קח 3500 לפני שאתחרט. מחר כבר אציע לך חצי מזה. ניסיתי לחשוב במהירות. לא יכלתי לשאת את ההשפלה.


    ואז הבריק לי רעיון. שמע, אמרתי, אתה נותן לי 6000 שקל, וכל מה שיש לי בבגאז' נשאר שלך. תאמין לי, זה שווה יותר מהאוטו. מה יש לך שם, שאל אלברט, מופתע מעט מהרעיון. לא אגיד לך, אתה יכול לקחת, או לא לקחת, וכדאי לך להחליט מהר, כי מחר זה יעלה לך כפול. חייכתי חיוך של נצחון, והפעם אלברט היה זה שניסה לחשב את צעדיו במהירות, אם הוא היה בכלל מבין את הביטוי הזה.


    אתה חושב שאני אקנה חתול בשק? נזעק אלברט, אבל ראיתי שהוא מזיע מתחת לחולצה הלבנה. האמת, גם אני התחלתי להזיע. יכול להיות שזה יעבוד, יכול להיות שאני אוכל אותה בענק, או צל"ש או טר"ש. מאיפה בא לי הרעיון להשתעשע עם טיפוס כזה?


    טוב, אמרתי, לא רוצה, לא צריך. אני הולך למכור קודם את מה שיש בבגאז' ואת האוטו אמכור לאיזה מגרש גרוטאות, שם כבר יתנו לי יותר.


    חכה, אמר אלברט. איך אני אדע שאתה לא עובד עלי? אהההה, ההימור הצליח. לחבר'ה האלה יש נטייה חזקה להימורים, וזה פחות או יותר מה שהם עושים בלילות עם הכסף שהרוויחו מפראיירים כמוני.


    לא תדע עד שלא תשלם, תיקח את הרכב, ותיסע מעבר לסיבוב, אמרתי. אבל אני יכול להבטיח לך שאתה תודה לי עד סוף ימיך.


    עיגולים גדולים התחילו להתפשט בבתי השחי שלו, ואגלי זיעה נטפו ממצחו. כל התאים במוחו הקטן גנחו במאמץ עילאי לאזור עוז כנגד יצר ההימורים שלו, ואני ידעתי שהוא לא יכול לעמוד בזה.


    טוב, אמר אלברט, 5500 מחיר אחרון, ואם עבדת עלי, אתה תצטער על היום שנולדת. דחף לידי ערמת שטרות, אותה ספר במהירות כמו קלפן מנוסה, ולקח את המפתחות.


    דחפתי את הכסף לכיס הקדמי של הג'ינס, ונעלמתי במהירות בתוך נחיל נוסעים שירד מאוטובוס בתחנה. הגנבתי מבט לאחור, וראיתי אותו מתניע את הרנו, ומסתלק איתה משם בתוך שובל של פיח (חרא של אוברול עשו לי ברחוב המסגר).


    בלילה, הנחתי מערוך מתחת לכרית, ולא נעניתי לגיפופיה של שרית. אם אלברט יבוא עכשיו, עדיף שלפחות אשאר עם התחתונים עלי. אבל איכשהוא נגמר הלילה, לא כל כך ישנתי, אני מודה, והאמנתי שבכך נגמרה הפרשה.


    שבועיים לאחר מכן, שבתי הביתה מוקדם מהרגיל. בדרך כלל שרית מגיע לפני, ומרוקנת את הדואר, אולם היום הגעתי ראשון, ובתיבה חיכו לי שתי מעטפות שמנות. האחת צהבהבה עם סמל האוניברסיטה,עם שמי מודפס עליה באותיות חגיגיות. השניה, לבנה ומסמורטטת, לא נשאה כל כיתוב, ואף לא בול. כנראה שהונחה פה לא על ידי הדוור.


    פתחתי קודם את המעטפה הצהובה של האוניברסיטה.

    הוועדה האקדמית של הפקולטה למתימטיקה שמחה להודיעך כי
    עבודת הדוקטוראט שלך בנושא
    "ניתוח הסתברויות ואלגוריתמים לשיפור סיכווי זכייה בהימורים",
    נדונה בוועדה בפני הרכב של מומחים, וזכתה לציון 98.
    לפיכך, אושר לך תואר "דוקטור לפילוסופיה" בהצטיינות יתרה.
    הזמנה לטקס הענקת התואר תשלח לך בקרוב.


    רעדתי מהתרגשות. חמש שנים מחיי השקעתי בעבודה זאת. חקרתי את הרולטה, פתחתי עשרות חפיסות של קלפים, שקלתי קוביות, ערמות של נייר הושלכו לסל הפסולת. ובסוף זה הגיע.


    בתוך המעטפה היה פתק קטן נוסף, בכתב יד נשי –


    ידוע לך שהיית צריך להגיש ארבעה עותקים, והגשת רק שלושה. טוב, טיפלתי בעניין.

    אתה חייב לי, שוב.

    שלך. ג. 


    מתוקה (צריך לקפוץ לביקור איזה לילה).


    לאחר שנרגעתי מעט, פתחתי את המעטפה הלבנה, המסמורטטת. חבילת שטרות, נייר מקומט וטקסט קצר, בכתב יד ילדותי ומפוזר –

     

    רציתי לרצוח אותך כשמצאתי את החוברת, אבל למזלך יש לי קצת כבוד לחנונים. לקח לי קצת זמן להבין, ללמוד ולתכנן. השבוע חזרתי ממונטה קרלו, אחרי שרוקנתי שם כמה בתי קזינו. שיחקת אותה, לפלף.


    ונדמה לי שמגיע לך על הרנו הדפוקה עוד איזה שלוש אלף(כך במקור!) שקל. מצורף. 


    את המלגה לפוסט דוקטוראט שלי באוניברסיטת ייל מימן אלברט. גם את הדירה על הפארק, וגם את החתונה עם שרית.


    את ג. השארתי בארץ. אבל היא כתבה לי שאלברט חמוד, בעיקר כשהיא מכריחה אותו להתגלח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/9/11 07:52:
      לא יודעת איך זה שלא פגשתי בסיפור מזמן. בכל אופן הסיפור נפלא ואיתו עשית לי את הבוקר!!! תודה
        29/6/11 11:16:
      גדול!!!!
        29/4/11 18:47:
      יאללה! למי אתה מנסה למכור את הסיפור הזה?! סע סע !!! ותוריד את הפרווה מהדשבו! אהבתי (-:
        17/4/11 20:36:

      מקסים, מאוד נהניתי לקרוא,

      לא היה לי זמן לקרוא כשפירסמת כי הייתי צריך למכור את המזדה 6 של אבי ז"ל לאיזה סוחר מכוניות שהוריד לי איזה שליש ממחיר המחירון כך שמאוד התחברתי לסיפור צוחק

        16/4/11 10:04:
      שוט מתפתל באויר ובסוף צליפה ...ועם חיוך....איזה מזל שהכרנו.
        15/4/11 19:48:
      נהנתי לקרוא... פנינים!!! רוני (-:{
        14/4/11 15:20:
      התענגתי מכל מילה... אחלה ספור. כתיבה סוחפת.
        12/4/11 19:51:
      כתיבה משובחת.
        8/4/11 13:16:
      ההההההההה :)....הסיפור ניצח אפילו את מטלות הבית...שיחכו....פה יותר מעניין.
        6/4/11 22:16:
      גדולללללללללללל יופי של סיפור הבאת
        6/4/11 22:11:

      ואני זכיתי בתגובתך הנפלאה, תודה, וסוף שבוע נפלא. בידידות, א.

       

      צטט: mzukan 2011-04-06 21:38:20

      סיפור מוצלחל כולם בו יוצאים זוכים, המספר זכה למכור את המכונית ולהרויח יותר ממה שציפה ,הכל בזכות הבנתו את נפש המהמר, אלברט המהמר זכה , בזכות חוברת הסברים שמצא ברנו, המספר זכה למימון המלגה , בתוספת שהעניק לו אלברט, ואלברט זכה בג.לאחר שהמספר התחתן עם ,שרית שיהיה לך שבוע טוב, בידידות רבה אשר

       

        6/4/11 21:38:
      סיפור מוצלחל כולם בו יוצאים זוכים, המספר זכה למכור את המכונית ולהרויח יותר ממה שציפה ,הכל בזכות הבנתו את נפש המהמר, אלברט המהמר זכה , בזכות חוברת הסברים שמצא ברנו, המספר זכה למימון המלגה , בתוספת שהעניק לו אלברט, ואלברט זכה בג.לאחר שהמספר התחתן עם ,שרית שיהיה לך שבוע טוב, בידידות רבה אשר
        6/4/11 02:11:
      נפלאות התבונה.
        6/4/11 02:04:
      אלברט החכם, למד, כי הנושא עניין אותו. בדיוק כמו שעושים אנו. אז למה כשילד משתעמם בשיעור קוראים לזה הפרעות קשב וממהרים לתת רטאלין? סוף טוב לכולם...
        5/4/11 21:14:
      מבוא לקורס במשא ומתן...! :-)
        5/4/11 19:13:
      מהמרים בע"מ :) מרתק! הרעיון והביצוע. מירה
        5/4/11 14:32:
      ספור נהדר, גם מחייך,גם מצחיק, וגם פתלתל. אלכסנדר תשואותי. לגבי התמונה, היא מצוינת.יכול להיות שזה אוסטין מוריס ? עשית לה המון כבוד.
        5/4/11 14:05:
      אהבתי..

      צטט: עדית... 2011-04-04 22:53:54

      יו!!! מאיפה אתה מקריץ את הסיפורים האלה!! ואת המכוניות האלה... ואת האלברטים האלה!!

       הזדהיתי עם תגובתה

      אהבתי

        5/4/11 09:39:
      מעולה...!! נהניתי,עדיין מחויכת.. כייף של סיפור,כתוב נפלא..
        5/4/11 09:11:

      לפלפים וחנונים אני הכי אוהבת ! (גם אם הם ישנים לפעמים עם גאטקס...), בעיקר כאלו שמצליחים לחבר מספרים (בשני וחמישי...), או לצפות הסתברויות (למשל מתי היצר גובר על ההגיון...), ועוד יותר ת'מומחים לתורת המשחקים (משחקים של גדולים...כאלו שיוצאים מהם עם כיסים שמנים במיוחד...), וג. מצאה חן בעיני מאד, היא לחלוטין יודעת מאיזה צד עדיף לגלח ת'זיפים ואיפה לשים את הקרם לחות... (היא לא שעתה בזמן הזה תעודת הסמכה בקוסמטיקה רפואית במקרה?)

      * נפלא הסיפור והצילום. ואתה.


      חייכת אותי על הבוקר צוחק

        5/4/11 08:07:
      :)
        4/4/11 22:53:
      יו!!! מאיפה אתה מקריץ את הסיפורים האלה!! ואת המכוניות האלה... ואת האלברטים האלה!!
        4/4/11 22:52:
      יופי של פגוש :-)
        4/4/11 22:39:

      למכונית קוראים "מוריס". עוד סוחר מכוניות..

       

      צטט: ada sha 2011-04-04 22:25:30

      לקרוא ולחייך... אדיר !!! וצילום פגוש המכונית... מהמם... רוצה כזאת :)

       

        4/4/11 22:25:
      לקרוא ולחייך... אדיר !!! וצילום פגוש המכונית... מהמם... רוצה כזאת :)
        4/4/11 22:19:
      סיפור מעולה נהניתי מאוד לקרוא אותו, תודה :-)
        4/4/11 21:46:
      רציתי לכתוב מצוין, אבל כבר כתבו. ו..מעניין,מסקרן,יופי,גם את זה כבר כתבו.. אז כתבתי בלב מלא .. ש......א ה ב ת י ! (וזה עוד לא כתבו...)
        4/4/11 21:23:
      איזה יופי......
        4/4/11 20:56:
      נהנתי.כתוב מעניין ומסקרן.
      :) תמיד חשבתי שרק אמיצים לומדים סטטיסטיקה
        4/4/11 20:18:
      יש עוד חוברת?...כתבת נהדר וגם את הצילום אהבתי :~))
        4/4/11 20:16:
      אלכסנדרהגדול... היום 'התגדלת'... בכמה קומות אצלי....:))) כל כך מקסים..כל כך מבדר...כל כך מצחיק..כל כך כתוב מעולה..כו כך יכולה להמשיך עוד ועוד... אני מעבירה ברשותך לפייסבוק.. אם יקראו יהנו כמוני אם לא,,, הפסד שלהם ביג טיים... מאד מאד מאד מאד מוצלח... היי,,, חשבת פעם לכתוב ספר? כי אני כ'קוראת פוטנציאלית'... ממש ארגיש טוב לקרוא אותך....
        4/4/11 20:13:
      יופי של סיפור!!מרתק!!
        4/4/11 20:07:
      חחחחחחחחחח סיפור חמוד רנו באמת לא משהו....
        4/4/11 20:04:
      סיפור טוב.
        4/4/11 20:03:

      מגניב

      מ צ ו י ן !

       

      תגובות אחרונות

      פרופיל

      אלכסנדר הגדול
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון