החיים בארגון הגדול
חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.
פוסטים פופולאריים
-
הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום
18/7/08 | 1548 צפיות
-
הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
26/1/11 | 1396 צפיות
-
הפוסט השישים וארבעה: ?Will you
17/2/09 | 1089 צפיות
-
הפוסט השישים ושלושה - בסוף זה בא
7/1/09 | 983 צפיות
-
הפוסט הארבעים וחמישה: הדרך ארוכה. אני רואה אותה, היא שם.
11/2/08 | 2684 צפיות
-
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
3/2/12 | 2136 צפיות
פוסטים אחרונים
0
הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
בתוך ליבי וריאותיי, זַרם חמצן נקי, חמצן מעיר הקודש, אוויר הרים נקי. פתאום נסדק התווך, המרחב הפך מחניק, הניתוק מאוויר הקודש, העכיר את נשימתי.
בתפילה עיני נשאתי, אל עבר ההרים. שעת רצון ביקשתי: "בואו לעזרי". לחשו לי הם: "נבוא", אך בליבם ספק. האם בנשמתו, מוכן הוא לוותר?
בכל ליבי ביקשתי, אוויר צלול כיין. ובתוכי הצהרתי: "אוותר גם על עצמי". אז אל ריאותיי, זרם אוויר כמו יין. ולעברם פסעתי, לנוח בצילם.
זה קרה כשהתמכרתי, אז פסקה ההנשמה. בקול סדוק פיללתי: "הפיחו ריאותיי". בת-קול משם לחשה לי: "זה לא ממש אתה". "זאת רק הסיטואציה" ואלו הם חיי. |
תגובות אחרונות
-
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
-
אלו-נה
בתגובה על הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
-
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
-
.Shlomit
בתגובה על הפוסט השבעים ושמונה - כביש שש צפון
-
שירי'ס
בתגובה על הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"מלחמות החיים לא תמיד מבקשות
את האיש החזק וכתפיו הנוקשות.
אם יתמיד, אז תמיד - ינצח בכל,
רק אותו האדם החושב כי יכול" - ג'וזף רודיארד קיפלינג.
הכי חשוב - אל תוותר על עצמך, גם אם אתה זקוק לעזרה.
ג'ו
קראתי שוב.
בירושלים אני מרגישה כמו בחו"ל.
יש בי הרבה כבוד לעיר הקודש.
אני מבקרת מדי פעם.
ממליצה על סיור במוזיאון המחודש.
תענוג.
שאני אנשיר דמעה ממך!!! זו בהחלט מחמאה.
תודה רבה לך.
אכן היא מלכה.
שלום לי, ושלום לכל סובבי, הישנים והחדשים.
ובקשר לכתיבה - כנראה שאאמץ את המלצתך.
זה תמיד נכון.
ולכולם.
ועכשיו!!!
במיוחד במקומות הגבוהים.
המקומות שמהם רואים את כל העיר.
ירושליים תהיה חלק מנשמתי - לעד!!
על זה אי אפשר להתווכח.
זאת עובדה!
אם כך, אז אחכה.
עד שהוא יבוא.
בסבלנות.
שאין.
הי פיצקית.
אם את אומרת - אני עושה!
במקום שבו אני גר, בשביל לנקות באמת!!! לפסח - אני חייב מנקה.
במקום שבו אני נימצא - לא בטוח שגם חברת ניקיון תעזור.
אבל.... אני לא נכנע!
תודה.
אורה תודה רבה.
ג'ו, תעשה "ניתוח/טיפול" לבפנוכו...
תוציא את כל הג'יפה,
תעשה ספונג'ה לנשמה,
תפנה ותנקה את כל הרגשות המיותרים (פסח לא?)
תכניס אוויר חדש לריאות,
עמוק,
עד הסוף,
בלי להכנע לחוסר אוויר..
ג'ו ...
ריגשת אותי מאוד בשיר
וכן גם בכתוב..
מ ק ס י ם !!
מירושלים באהבה !