על שולחן הסלון מונח הספר "מנחת יהודה".

לא, אל תפתחו את מוסף הספרות של "הארץ", לא תמצאוהו שם בין רבי המכר.

ועדיין, מכירותיו קבועות כבר עשרות שנים.

את "מנחת יהודה" כתב הרב יהודה פתיא. מאחרוני מקובלי בבל. 

לא בגדד. בבל*.

מיום שאבי הלך מן העולם, ניתק הקשר עם משפחתו. 

וכך, גדלתי בלי הגאווה הגדולה של היותי צאצאית ישירה לגלות ראשונה ונותרתי רק עם המורשת הסמי יקית סמי רומניה שלי. ומאחר ופשפשנית לא קטנה אני, כשגדלתי התחלתי לשאול שאלות ולבדוק ציציות ושורשים ועשיתי השלמות וגיליתי את החלק היהודי שבי. זה שמאות שנות גלות שמרו עליו בבבל מחד ובוולדנבורג וקישינב מצד שני. וגיליתי שסבתי, אם אבי, היא בת למשפחת פתיא המהוללת. ובזה תם הענין.

השבוע הזדמן לי להצטרף אל קבוצת אנשים הנפגשים אחת לשבוע ושרים פיוטים. וברשימת הפייטנים אני רואה שגם הרב יהודה עובדיה פתיא ישיר עימנו.

ואני חושבת לעצמי בלב "האם הוא שב מן המתים?"

וניגשתי ושאלתי והנה מסתבר שמדובר בנינו של הרב יהודה פתיא ההוא. והחלה שיחה על יהדות בבל ותשמישי קדושה משם ונזכרתי שהנה, סבתא הבריחה משם את מגילת אסתר העתיקה, שנקראה במשפחתה דורות רבים, והוזמנו, אני והמגילה, לבוא בפורים לקרוא בה בבית הכנסת.

ובגוף מלאן התרגשות.

חיבור לשורש.

חיבור למקום שממנו אני באה.

שבלעדיו אינני שלמה. לא באמת.

ויהודה עובדיה פתיא הוא רב, מקים בית הכנסת "מנחת יהודה" בירושלים.

אני חילונית מרמת אביב.  

בני דודים דרגה רביעית.

ביום חמישי, בפתיחת פסטיבל העוד בירושליים, שר הרב יהודה עובדיה פתיא עם ברי סחרוף במופע הפתיחה.

המרחק מצטמצם לרגע.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

*יהודי בגדד נבדלים משאר היהודים בעולם, כולל שאר היהודים העיראקים שאינם בגדדים. נבדלים מהם בהיותם הצאצאים הישירים של היהודים הראשונים. צאצאי הגלות הראשונה - גלות בבל.