בבוקר

יש לנו טקס.

לירי אומרת לי

אבא, בוא נגיד שלום לעולם.

לוקח אותה על הידיים

הולכים לחלון

ומביטים.

להביט, זה יותר מלהסתכל

זה להתבונן לרגע יותר בתשומת לב

ואנו עוברים ביחד על דברים שרואים

ואומרים:

שלום לעצים

ששלום לציפורים

שששלום לעננים, לשמים

שלום לבתים הרחוקים

שלום לעולם

וככה היו כבר כמה וכמה ימים וטקסים.

כשאני שוכח - היא מזכירה לי

כשהיא שוכחת - אני מזכיר לה.

לירי תהיה בת 3 החודש. אני בן 43.

יש לנו גם טקס ערב לעיתים

אומרים שלום לירח, ולכוכבים.

כשאני קם מוקדם

ב 05:05 לדוגמא

אני קופץ רגע לבד למרפסת

לחלון

הולך אחרי ציוץ הציפורים שקורא לי

אומר שלום רגע לבד לעולם

ומתחיל את היום.

טקס בוקר. טקס ערב. שלום עולם.