נוֹנָה  (לסבתא שלי)

  אִם הָיִיתִי מְקִימָה אוֹתָךְ מֵעָפָר

  הָיִיתְ אוֹמֶרֶת לִי:

  לוּנָה, יָא אָמַאר*

  לָמָּה לָךְ כָּל הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה,

  לָמָּה לָךְ.

  שְׁבִי

  תֹּאכְלִי תַּבְשִׁיל תֵּמַנִי-מַאסְרִי אָסְלִי

  עִם זִרְעֵי הֵל וְעָלֵי כֻּסְבָּרָה, מִיָּדַיִם שֶׁאוֹהֲבוֹת

  אוֹתָךְ.   

  תְּנַקִּי לָךְ אֶת הַדָּם מֵהָרַעַשׁ.

  לָמָּה לָךְ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת עַל הַהָלְכוּ וְעַל הַבָּאוּ.

  לֹא פֶּלֶא שֶׁאַתְּ קוֹדַחַת כָּכָה, לוּנָה

  שֶׁאִישׁוֹנַיךְ שְׁחֹרִים

  לֹא פֶּלֶא שֶׁאַתְּ מְעַפְעֶפֶת בְּאֹפֶן מֻפְרָז. 

  אֲנִי בַּגִּיל שֶׁלָּךְ, חִילְוָו'ה* שֶׁלִּי

  כְּבָר נִשַּׁקְתִּי לַגּוֹרָל אֶת הַיָּדַיִם וְאֶת הָרַגְלַיִם

  שֶׁעָשָׂה לִי  מחֶדֶר וָחֵצִי שְׁמוֹנָה יְלָדִים וְכַלוֹת הָרוֹת,

  חֶדֶר וָחֵצִי שֶׁהִסְפִּיק לְשָׁלֹשׁ וְתִשְׁעִים

  שָׁנִים.

  בַּזְּמַן הַזֶּה, אָמַאר, בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרוֹת

  הַחַיִיים זָזִים לְכָל הָרוּחוֹת

  אֲנִי, שֶׁבָּאתִי מֵהַמֵּתִים, יוֹדַעַת שֶׁאֵין זְמַן אַחֵר.

  אֵין זְמַן אַחֵר.

  אֲבָל אַתְּ

  אַתְּ רַק עוֹקֶרֶת מֵהַשֹּׁרֶשׁ, לֹא קוֹבֶרֶת.

  לָמָּה כָּכָה אַתְּ?   

  אִם הָיִיתִי מְקִימָה אוֹתָךְ מִמּוֹתֵךְ

  הָיִיתִי נֶאֱנַחַת: נוֹנָה... נוֹנָה...

  מָה הַפֶּלֶא שֶׁגַּם אֶת הַמִּלִּים אֲנִי שׁוֹמֶטֶת

   מָה הַפֶּלֶא

   שֶׁבְּלַיְלָה כְּמוֹ זֶה,  עָלָה בְּיָדִי רַק לִכְתֹּב :

   אֵלֶּה הַגֶּנִים – 

   מִסָּבָתִי עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם.

   תְּחִלָּה, הָיְתָה יָפָה. 

  תְּחִלָּה הָיָה בָּהּ רָעָב.  וּשְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת,

  לֹא מִתְּשׁוּקָה. 

•                     *
•                      אמאר -  ירח (כינוי חיבה בערבית)
•                      חילוו'ה –יפה, מתוקה (בערבית)
•                      נונה – סבתא (ספרדית?)

                      מאסרי - מיצרי

                          לוני ר. אפריל 2011

קישור לגלריה שמוקדשת לנונה (לא גמורה)

http://cafe.themarker.com/gallery/441171/