כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גאווה ודעה קדומה לה

    0

    יש חברויות ..לכל החיים

    13 תגובות   יום רביעי, 6/4/11, 13:27

    יש חברויות שמחזיקות מעמד שנים לגבי שנים. גם ללא קשר פיזי.גם למרחקים. גם ללא שיחות נפש.

    רק "מזל טוב" ו"חג שמח". רק שיחת טלפון פעם בשנה.

    לא נפגשנו 18 שנים. מאז ..יום לפני הגיוס שלי.

    הכרנו כמה ימים לפני שחגגתי את יומולדתי ה-16 .הזמנתי רק בנות. תום בוי שמנסה להתחבר לבנות.

    ולהיות אחת מכולן. ואז כל הבנות דיברו עליו. הוא היה החתיך התורן . שנתיים מעליי.

    ואז מישהי מהן ניגשה אליו והזמינה אותו. נראה לי שלא ידעתי איפה לקבור את עצמי. לדבר על עצמי אף פעם לא ידעתי.

    מפה לשם, הוא הגיע. היינו 6 בנות ובן אחד. וכל אחת מנסה להראות לו כמה היא שווה כדי שהוא ייצא איתה.

    ואני, חוגגת ושותקת. שותקת ושותה קולה. בתקופה ההיא אלכוהול טרם נכנס למודעות.אצל ילדים לפחות.

    ועם הזמן, הפכנו לידידים הכי טובים. החברות שלו עברו דרכי. את האישור הוא קיבל ממני.

    את הייעוץ גם.

    עד הצבא הוא היה "החברה הכי טובה שלי". הוא היה זה שסיפרתי לי את הסודות,חלקתי את החוויות הראשונות.

    ואז אני עברתי לעיר אחרת. הוא התגייס. המשכנו להפגש פעם בכמה זמן.

    בינתיים הוא הספיק לצאת עם מלכות היופי ולשרת את המדינה .

    כשהיה קופץ אליי, חייל רעב, הייתי דואגת לו למלאווח עם ביצה. זה המקסימום שלי שידעתי להכין.

    האמת, כל החיים, היה שם סוג של חברות חד פעמית, סוג של אהבה שלא קשורה לזה שאני אשה והוא גבר.

    חברים, שכל מה שהם רוצים זה לנהל שיחות, להתכרבל אחד עם השנייה, לקחת פסק זמן ..ולהמשיך הלאה.

    ואז שלושה ימים לפני הגיוס שלי, ירדנו לאילת. בטרמפים. הוא על מדים. אני טרם.

    טיילנו, צחקנו,דיברנו.

    העברנו את הלילה באיזה בסיס מוזנח בדרום.

    חוויה חד פעמית. ואז הוא גילה לי שבעצם, שמר עליי כל השנים האלה... לעצמו.

    ברגע של התקרבות פיזית הראשונה , מיד אחרי הנשיקה הראשונה..הייתה אזעקה פתאומית.

    הבסיס קם על הרגליים. גם החייל ...

    למחרת חזרתי הביתה. יום לפני הגיוס.

    הקשר התנתק. במיוחד כשאמא שלי הודיע לו בקול רם ושמח במיוחד בטלפון שסוף שוף יש לי חבר.

    עברו 18 שנים. הוא חיי במדינה אחרת. נשוי פלוס שניים.

    קצת השתנה. לא בהכרח לרעה. כמה קילוגרמים טובים התאספו למשקלו.

    אבל אותו חייכן.

    הגיע לארץ לביקור משפחתי.

    בדק מראש שבעלי בבית כדי שיוכל לבקר אותי ולהכיר אותו.

    הכיר את הילדים שלי. אכל ארוחת ערב. סיפר כמה בדיחות עליי ועליו בימים ההם.

    על כמה הייתי תמיד שונה מאחרות.

    בלתי צפויה.

    ובסוף הפגישה, הוא אמר לי משפט:

    "אני שמח בשבילך שאת נמצאת איפה שאת נמצאת. אני יודע כעת שאת בידיים טובות".

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/11 02:26:
      אני מרגיש קצת רדוד ליד הבחור שבסיפור- זה אני הפרימיטיבי, או שמא אני כנה באופן נאיבי. http://www.youtube.com/watch?v=Dd_SDrW99NM
        11/4/11 00:08:
      חברויות כאלה הן אוצר חיים נפלא ! איזה כיף !
        10/4/11 16:42:
      סיפור נפלא , מזכיר לי אותי , גם לי היו הרבה חברות שנישארו כאלה גם אחרי שהתחתנתי. ד"א כולן הגיעו לחתונה שלי ונתנו אישור סופי לנבחרת הסופית, וזה ממש נפלא שאין מישקעים
        9/4/11 15:28:
      סיפור יפה מהחיים. היה לי נעים לקרוא, בדרך שכתבת אותו. לבי נצבט עם האזעקה הפתאומית.. כל כך מוחשי, לצערי. ובעצם, גם אני ציפיתי לסיום אחר.. אבל סיום כמו שרציתי יש רק באגדות... שבת שלום!
        9/4/11 15:07:

      הדבר השני הכי חשוב בחיים אחרי המשפחה

      זה החברים !

      למרות שהמשפחה זה ה"תא" הכי בסיסי שקיים כיום בחיים...

      גם ה"תא" הזה... טוב ומאושר ככל שיהיה... - זקוק ל"תמיכה" מבחוץ

      חברים טובים באמת - זו ה"תמיכה" הכי טובה שיש...

      .

      אני לגמריי בדעה של איה

      להיות מאושרת בתוך התא המשפחתי

      ושגם יהיו לך חברים "אמיתיים"....

      אם גם בעלך מעריך אותו - זה ה"שלב האולטימטיבי"...

      מצב נדיר - אבל קיים לעיתים רחוקות...

      וההמשך הכי טוב לסיטואציה הזו... הינו מצב בו פעם בשנה או אפילו בשנתיים שלוש... תהיו בקשר שבו אתם שניכם יודעים ששניכם במצב טוב

      כל אחד במקום בו הוא נמצא...

        8/4/11 20:12:

      צטט: איה שדה 2011-04-07 15:33:37

      המעניין הוא שכל המגיבים לפני, גברים, אמרו שציפו לסוף אחר, ל"הפי אנד", ואילו אני חושבת שהסיפור שהיה לך עם החבר הזה זה מה שכל אישה הייתה מאחלת לעצמה. זכית :).

       

      אכין מאמינה בחיבור נפשי.

        8/4/11 20:11:

      צטט: 77777777 2011-04-07 13:38:49

      השכלת לבחור חבריך :)

       

      אני מקווה.

      ועדיין לומדת..לבחור נכון

        8/4/11 20:10:

      צטט: שיאצו ((--: 2011-04-07 01:12:12

      אכן, יש "דרישה" להמשך בסיפור הזה. כל התוכן מוליך לציפיה, למשהו אחר, דרמטי אולי.. כי התוכן מסקרן ויוצר מתח. אבל העם יכול לרצות - את הכותבת !!                                      תמים

       

      העם רוצה גם תוכניות ריאליטי.

      העם מקבל.

      היתר סובלים.כמוני כמוך.

        7/4/11 15:33:
      המעניין הוא שכל המגיבים לפני, גברים, אמרו שציפו לסוף אחר, ל"הפי אנד", ואילו אני חושבת שהסיפור שהיה לך עם החבר הזה זה מה שכל אישה הייתה מאחלת לעצמה. זכית :).
        7/4/11 13:38:
      השכלת לבחור חבריך :)
        7/4/11 01:12:

      אכן, יש "דרישה" להמשך בסיפור הזה. כל התוכן מוליך לציפיה, למשהו אחר, דרמטי אולי.. כי התוכן מסקרן ויוצר מתח. אבל העם יכול לרצות - את הכותבת !!                                      תמים

        6/4/11 14:49:
      האמת..שאין המשך החיים הם המשך
        6/4/11 14:22:

      מה הולך כאן? ציפיתי לתפנית, להאפי-אנד, להתלהטות יצרים ומה נהיה? חסרה הכיתובית:
      TO BE CONTINUED

      פרופיל

      *אריקסון*
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין