כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ממטבחו של ארטישוק ירושלמי: בלוג לא מחייב ועוד פחות מתחייב

    500 גר' נשמה
    500 גר' אישיות

    מקציפים נשמה ואישיות 10 דק' על מהירות גבוהה לקבלת קצף אוורירי, יציב ומבריק.

    בקערה נפרדת ממיסים יחד על להבה נמוכה (תוך כדי עירבוב):
    1/2 כוס אמא
    1/2 כוס אבא
    1 אח
    1 אחות
    1 כוס בעל (רק מהסוג המשובח)
    3/4 כוס אהבה
    כף מחשבות
    1 כפית של תמצית רעיונות
    מצננים את התערובת

    מנפים יחד:
    20 גר' הגנות ופחדים
    100 גר' אומץ
    1 שקית של דחפים ומוטיבציות
    2 שקיות (מהקטנות) של תמימות

    מערבבים לתוך הקציפה את כל החומרים, בעדינות (שלא תתפרק) לקבלת תערובת אחידה.
    למי שאוהב - אפשר להכניס קורט כאב.

    על תבנית גדולה עם נייר אפיה יוצקים כדורים במרווחים של כמה ימים.
    מכניסים לתנור שחומם מראש בחום של 180 מעלות, ל-15-20 דקות.

    מוציאים, מצננים, לעיטור מפזרים מעט אבקת מצב-רוח ומגישים.

    בתיאבון!

    0

    סלק ותירס - In, גזר ותפוחי אדמה - Out

    4 תגובות   יום רביעי, 6/4/11, 14:03

    הכותרת של הפוסט הזה לקוחה מאחד המאמרים של אתר onlife - למי שלא מכיר זה סוג של "לאשה" תחת חסות "הארץ" - מה שהופך את האתר כאילו ליותר על רמה / אמין / מותר לנשים שמתקשות עם תדמית מגזין לאישה או מנטה וכולי. אני באופן אישי מעדיפה לקרוא לאישה כי זה הדבר האמיתי ולא את onlife, כמו שאני מעדיפה לשתות קולה ולעולם לא דיאט, כי אני שותה קולה לעתים מאוד רחוקות אבל אם כבר אז אני מעדיפה את הדבר האמיתי, מה שמחבר אותי לנושא לשלמו התכנסתי כאן ושלשמו אני מוותרת ככל הנראה על מנוחת הצהרים שאני דוקא דיי זקוקה לה היום אבל שוין, ננוח בקבר.

     

    הסיבה שבחרתי את הכותרת הזו היא שהיא מייצגת באופן מסויים נושא שמטריד אותי ואתמול במהלך הנסיעה פיצחתי את העניין והצלחתי לנסח לעצמי את הסוגיה. מה שמטריד אותי הוא כל נושא המזון הבריא, האכילה הבריאה, מה מותר ומה אסור וכולי.

     

    זה החל מכך שנמאס לי שכל הזמן אומרים לי וכותבים שאסור ומותר לאכול דברים. אני מרגישה שהכל יצא מפרופורציות. למה תפוח אדמה וגזר out אצלי כאן במושב הקטן בגלל בעית ההשמנה בארצות הברית?! לפני שבועיים שלוש הגעתי למסקנה שאני רוצה להנות מהחיים ושנמאס לי שכל הזמן כותבים לי ומוכרים לי ומסבירים לי ומעירים לי מה מותר או אסור לי לאכול ומספרים שלי ששמעו ומישהי אמרה ושהיה כתוב ש. אני לא אדם רזה, אני גם לא שמנה. אני חושבת שאני בריאה, אולי צינון או אלרגיה עונתית מפירים את השלווה פעם פעמיים בשנה. יש כאבי גב תחתון כראוי לאדם שנשא תיאומים ולא דואג להתאמן, ויש איזה כאב מטריד בקרסול, אבל לא משהו שיפתר על ידי אנטיאוקסידנטים וויטמין B. 

     

    לאחר שהבנתי שנמאס לי מכל הציווים הללו, שנמסרים אלי מפרסומות של יוגורט, מצגות באי-מייל, ועד כתבות בעיתון, אמרתי לעצמי - אולי את מרשה לעצמך לחשוב כך משום שאת אדם בריא? אולי אם חלילה היית חולה הדברים היו נראים אחרת?

     

    ואתמול בזמן הנהיגה חשבתי לעצמי שלא. שאדם העסוק במזונות בריאים הוא על פי רוב אדם חרד. שחי תחת מסכת של איסורים וציווים. אדם שאינו עסוק בכך הוא אדם מבסוט. והמחשבה המשיכה - בכל מקרה נמות - אז עדיף לחיות מבסוטים מאשר חרדים, לא? ויותר מזה, ידוע ומוכך שחרדה מזיקה לבריאות במגוון רחב של מישורים וידוע ומוכך שמבסוטיות תורמת לבריאות. אז מראש עדיף לחיות מבסוטים ולאכול טוב. הרי מה אדם רוצה בשורה התחתונה - לחיות מבסוט, לא? 

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      צודקת! מאז שאני אוכלת מה שבא לי פחות או יותר (שום דיאטה. אבל לא אוכלת כשלא רעבה) - טוב לי בבטן ובכלל...
        17/3/13 20:57:
      הכל טוב ויפה מלבד המשפט השיפוטי - "אדם העסוק במזונות בריאים הוא על פי רוב אדם חרד. שחי תחת מסכת של איסורים וציווים". כל אדם מרכז לעצמו קבוצה של מאכלים שאותם הוא מעדיף. ההעדפה הזו נתונה לשינויים ולהשפעות של הסביבה, התרבות, האופנה, טעם אישי וכמובן מודעות בריאותית. מדי פעם, אנשים נאלצים או מעדיפים לשנות את התפריט שלהם, זה לאו דווקא הופך אותם לחרדתיים וגם לא צריך להתעסק עם זה כל הזמן. מוצאים תחליף, מתרגלים וזהו. מה גם שהחיפוש אחר תחליפים הוא מעניין וכיפי. אם לא מתאים לך, את לא חייבת אבל מיותר להכפיש אנשים שמנסים לעשות שינוי בחייהם.
        7/4/11 13:37:
      "תה עושה סחרחורת ולבן עושה לי רע, ורגל תרנגולת מעוררת בי בחילה. אני נמנע מלאכול דברים שיש בהם מן הנזק. וזה כולל עוגות תמרים ביצים, זיתים ושסק. לא נוגע בכוסות שלא רחצו אותן, וצלחות דביקות שלא ניגבו אותן. נזהר מאוד, וישנה סיבה לי, כי בכל מקום בלי נקיון יש חיידק פוטנציאלי. " (דני סנדרסון כמובן) שנהיה בריאים ונחייך כל הדרך אל הקבר.
        6/4/11 15:12:

      התשובה כנראה מורכבת. יש כמה אמיתות עקרוניות של תזונה נכונה שהם די מוסכמות. הבעיה שהן טובעות ברעש של אינטרסים שיווקיים, אופנות פסאודו-מדעיות מזדמנות, וגם סתם חרדות והיסטריות (כמו למשל האנטי-גלוטן או האנטי-חלב פרה שהולכים חזק עכשיו - אלפי שנים האנושות מתקיימת על קמח גלוטן וחלב פרה, מה קרה פתאום?). ובכל מקרה הכל תלוי בגיל, במינון ובאדם הספציפי.

      אבל את המוטו שלך - עדיף לחיות מבסוטים מאשר חרדים - מאמץ בשתי ידיים! 

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל