פאתט. כל-כך הרבה פעמים אני אומרת את המילה הזאת, לגבי עצמי (הנה, אפילו פה יש דוגמה או שתיים). מקדימה מכה מבפנים לביקורת מבחוץ.

אומרת בלעג, בביקורתיות, בפיכחון. לפעמים עם חיוך.

פתאום הבחנתי במכנה המשותף למקרים בהם אני נותנת לעצמי את הכינוי החביב הזה:

כשאני מרגישה. 

אופס.

אני מחכה לטלפון ממישהו בחוסר סבלנות ובעודף מודעות - פאתט

אני רוצה יותר ממה שבטוח אקבל - פאתט

מחטטת בפייסבוק של האקס - פאתט

נמסה ממחמאה - פאתט

מתחממת באורה של הצלחה מקצועית "לא נכונה" - פאתט

להרגיש משהו חוץ מ"לא מזיז לי" = פאתט.

קצת עצוב. חשבתי שאני כבר במקום אחר. אבל הילדה הקטנה עם השוט לא יכולה להתאפק לפעמים.

לעתים קרובות, אפילו. כמה מפחיד להרגיש. להיכשל. להתמכר. לכאוב. לרצות לאהוב.