29-10-10 מצפה משואה לבית גוברין.

קושי – לא מזיעים.

מרחק – 11 קילומטר.

זמן – 5 שעות ברוטו.

יצאנו לדרך !

שלומי , דורון, אסף ועבדכם הנאמן.

הקטע הראשון נבחר עקב הקלות והקרבה . רק אחד עשר קילומטר בתוואי הליכה נוח ומישורי. פחות משעה נסיעה לנקודת ההתחלה.  מזג האוויר הכריע את ההחלטה לנדוד מעט דרומה, היות ובמרכז צפוי היה גשם. בשמונה בבוקר יצאנו  לבית גוברין – השמטנו רכב בתחנת הדלק, שבכניסה לקיבוץ והתכנסנו במצפה משואה לקפה ראשון מבושל על גזיה.

מצפה משואה מתנוסס על גבעה גבוהה ומיוערת ממערב לכביש המוביל מבית שמש לבית גוברין. במקום יש חניון מסודר עם מגדל תצפית פנוראמית לכל ארבע רוחות השמיים. בצפון רואים את הרי ירושלים, במזרח את חברון, במערב את השפלה ומישור החוף הדרומי. בדרום –  גבעות בית גוברין, תל מרשה וחבל לכיש.

הדרך מוכרת ומסומנת היטב, בעבר הלכתי על חלק ממנה.  

כיוון התנועה הכללי – דרומה על קו הרכס. לאחר עשרים דקות של הליכה בשטח סבוך מיוער, נפתחה לפנינו רמת אבישור.  מרחבים של חום צהוב. צבעי סוף הקיץ וחורף שעוד לא התחיל.

פאוואר-ריינג'רס רכובים על אופניים של מליון דולר עקפו אותנו בדרכם דרומה. מסתבר שהשביל פופולארי מאד בקרב קהילת רוכבי השטח שדוהרים עליו כמעט בכל תוואי. (לא כל השביל עביר לאופניים).

הגשם תופס אותנו לאחר חצי שעה של הליכה. ליתר דיוק, גישמון ראשון, שניקה את האוויר והרביץ את האבק לאדמה. לא היה בדיוק איפה להסתתר אז נזכרנו בימים רחוקים צבאיים וממשיכים ללכת עד חירבת צ'ורה. בינתיים הגשם הפך לטפטוף ופסק.

בחירבת צ'ורה עצרנו להפסקה .

על כוס קפה התקיימה האסיפה הכללית הראשונה !

חולק תפקידים והתקבלו החלטות מסודרות שנרשמו בפרוטוקול !

- אושרר מינויו של שלומי למנכ"ל וליושב ראש קבוצת השביל.

 - אחאב - מונה לאחראי על הקפה והוויסקי שבדרך.

- אסף, הצעיר שבחבורה אינו שותה ואינו מעשן וככל הידוע לא יוצא עם בחורות. לפיכך מונה באופן טבעי לתפקיד המבוגר האחראי.

- דורון ,  קיבל את תפקיד ארכיונאי השביל - 

בכל קטע נחפש ונאתר חפץ ייחודי מהשטח, שיצולם, יקוטלג ויוצג לראווה במוזיאון שביל ישראל. מישכנו הזמני של המוזיאון – במחסן של דורון.

הדרמנו  בצעדה קלה ונעימה שהביאה אותנו לתל גודד. האתר מכיל מערות קבורה ומסתור קדומות, מחילות, מבנים עתיקים ובורות מים. יש המזהים את המקום כ"מורשת גת" עיר תנכית. מיכה הנביא נולד פה?

 "דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי, בִּימֵי יוֹתָם, אָחָז, יְחִזְקִיָּה, מַלְכֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם "מיכה פרק א', א. 

עד שתתברר סוגיה זו,  יש זמן לעוד קפה.

חלקו האחרון של הקטע, התאפיין בקולינריות שטח זללנית וגרגרנית. פסענו בין בוסתנים נטושים אך פוריים. חרובים, סברס, ושקדים (חלקם מרים נורא, איכסה).

צב יבשה קטן אירח לנו לחברה.

לידו נמצא החפץ המיוחל – קרן אייל שנשארה בשטח.

שבעים, שמחים וטובי לב הגענו לנקודת הסיום שבתחנת הדלק בכניסה לבית גוברין.

:)

לקטע השביל הבא:)