מה שהכי מסוכן

זה שהמילים,

אלו שהיו שם תמיד עבורה

כמו שמיכת פוך,

שהגנו בדקות הכי חונקות,

שהיו הכי חושקות

מחממות

אדומות,

התחדדו כל כך

והפכו סכינים,

מתנפצות בפנים

ומושכות אותה החוצה

ממתקן השכרת הסרטים

בו חיה חיים הזויים ושרוטים...

ובחוץ

אין רמז לבאות,

תכנית גמילה

מארץ המראות,

זה קשה, יפה שלי,

הרעידות האלה בכל הגוף,

אף פעם לא הבטחתי

שתמיד תישתי כאן צוף...

תנסי להפנים,

הזמנים הם שונים,

השמלה הנוצצת

לא משתלבת בנוף,

תנסי לשניה לא לדהור אל הסוף,

הדמעות יהפכו אותך

נקיה ושקופה

גם עם הקמטים

את בשבילי הכי יפה,

תישחי כאילו את בבריכה מחוממת

תמצאי בתוכך את השותפה המושלמת

ואני אעזור לך

לחבק את עצמך

אוריד את הקהל מהבמה במקומך

ואהיה עסוקה

בלתת לך נשיקה

לעטוף אותך בחום,

אחשוף אותך בזהירות

לכל רסיס של תום,

אשמור עליך כל הדרך

לעולם של הגדולים

מרוע,

מביקורת

והכי ...

מהמילים!