בית הספר שלי חוגג 50 שנה לקיומו, במקום חגיגות ושואו ראוותני, החלטנו לגייס כסף ולתרום למען ארגון שנקרא:

"un techo para mi pais" הווי אומר גג למען ארצי.ארגון שפועל למען חסרי בית באמריקה הלטינית.

במהלך שנת הלימודים הקודמת עמלו וטרחו תלמידי בית הספר לערוך פעילויות שונות על מנת לגייס כסף זה, הארגון מאתר משפחות שחיות בבתים, אם אפשר לקרוא לזה בתים, מפח ודומיו ומאפשרת להם לעבור לבית מעץ, בית אשר גודלו 18מ"ר אבל עם גג, חלונות ודלת. עלותו של בית כזה הוא 1800$ גייסנו כסף עבור 10 בתים כאלה, בדצמבר נבנו על ידי תלמידי כתה י"א שלנו ,שנסעו מיד לאחר מכן להכשרה בארץ, הורים ומורים שני בתים.

ביום ראשון ושני 3-4/04 התכנסנו בבית הספר, הורים, מורים, תלמידים ותלמידים לשעבר ויצאנו לבנות את 8 הבתים הנותרים. אני יכולה לומר ללא כל היסוס כי זו אחת החויות המרגשות והחזקות שחויתי,  

ניהלתי בית ספר בשכונת מצוקה בארץ, אך תנאים שכאלה לא פגשתי מעולם, זה נותן פרספקטיבה שונה, ומעל לכל חשוב לתלמידים שלנו שלא מכירים תנאים כאלה ובכל שלבי איסוף הכסף לא הבינו על מה אנו מדברים, ועל מה מדברים נציגי הארגון עד לעימות עם המציאות הקשה.

בקוסטה ריקה אסור לבנות במרחק של 10 מטרים מנהר, על כן שכונות הפחונים קמות בשטח הזה.

מספר תמונות על מנת לנסות לשתף אנשים נוספים בחוייה ובעוצמתה

הגענו למקום

הבתים האלה הם המשובחים שיש במקום, נפלא לראות איך מתוך ובתוך המצוקה אפשר למצוא את היפה, לכולם פרחים ושתילים, קצת צבע באפור הסובב

הגענו לשטח עליו היינו אמורים לבנות את הבית של הקבוצה שלי, בנינו בית למשפחה בת 6 נפשות, האב פוטר מחוה בה עבד וגם גר עם משפחתו כעת נותר ללא קורת גג. משמאל אם המשפחה ולידה אחותה שגרה בפחון שבתמונה.

התחלנו לחפור את הבורות ליסודות עליהם נבנה את הבית, עבודה קשה, אך שכר נאה בצדה, סיפוק אדיר,

ארוחת הצהריים שלנו הובאה מבית הספר וחלקנו אותה עם כל המשפחות של כל 8 הבתים.

בסוף היום הראשון היתה לנו ולהם רצפה

למחרת התחלנו עם הקירות והגג, במקביל נבנו 7 בתים נוספים.

צביעה של הבית בחומר שימנע מהגשם לחדור (שמונה חודשים בשנה)

וזהו סיימנו לפני חנוכת הבית שלנו, ביקור בבתים של הקבוצות הנוספות, בדרך אליהם פגשנו את

הדיסוננס בין הנוף הפסטורלי, למציאות הקשה, ילדה קטנה משחקת בבית בובות, אנטנה של sky שאפשר יהיה להפיג את קושי הקיום

חזרנו, אם המשפחה גוזרת את הסרט ובדמעות מודה לנו, לה זה ארמון, לנו שותפות באפשרות להעניק לה ולילדיה קורת גג.

סיימנו בתמונה של כולנו עם המשפחה,

חזרנו הביתה - כל אחד לביתו החם והנוח, עליתי למשכבי גאה, בתלמידי בית הספר, הוריהם ומורים, גאה להיות חלק מהמהלך, אך עדיין מטרידה את מנוחתי המציאות הקשה.

הארגון הנ"ל הקים באמצעות תרומות ומתנדבים מליון בתים בקוסטה ריקה ומליונים באמל"ט.

יש אנשים שמגולגלים בתוך נייר עיתון ויש אנשים טובים בדרך.