0
בלב תל אביב, בלב תאונה סואנת של המון אדם והמון מכוניות צופרות- מעוצבנות, יושב לו אדם, פרוש מן הכלל כמוהו פרושים בכל רחבי העיר, משל היה חלק מהנוף הכללי זה החיצוני זה הפנימי...
שנים, והתרגלנו כל כך
בלב / יעל פריאל
בלב נחשול מסתער של מכוניות צופרות על אי - תנועה מבטון
יושב לו אדם מקופל ושר לו את שירו - שיר לחמו.
עוברי אורח אצים חולפים לו מזה ומזה על פניו והוא בשפיפותו. עד שעובר זה העוצר, ומניח מטבע ואף לו אצה דרכו, כאילו יודע שבמטבע קטנה זו שילם להשקיט רק קצה קצהו של מצפון של רגש של אדם המפכה עודו, באין -רואה במחשכים
|