שִׁירָה
מַצְהִיר בִּשְׁבוּעָה
בִּפְנֵי דָּרֵי אֲרָצוֹת שֶׁל מַטָּה
וְשׁוֹכְנֵי עוֹלָמוֹת שֶׁל מַעְלָה,
הָלַכְתִּי שֶׁבִי מֵרְצוֹנִי.
בִּכְשָׁפֶיהָ נִשְׁבֵּיתִי.
שֶׁלָּהּ אֲנִי.
נֶחָמָתִי בַּלֵּילוֹת
גְּאֻלָּתִי בַּיָּמִים
הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ
בִּימֵי הָאוֹר
וּבִימֵי צַלְמָוֶת,
תַּמְצִיתָהּ סַם חַיִּים.
אֵינִי מְבַקֵּשׁ שִׁחְרוּר
וְאַל נָא תַּצִּיעוּ כֹּפֶר
טוֹב חַיַּי עֲבוּתִים בָּהּ
מֵחַיֵּי הֶבֶל. © כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים 2011 |