
ראיתי אותו עכשיו שוב. במקרה. חשבתי שזה נגמר לי, שזה מאחוריי, שהוא יצא לי ממחזור הדם. הוא לא. עברו כבר ארבעה חודשים, במהלכן היכרתי בחורים אחרים, שימחתי, איכזבתי, הרגשתי, ריגשתי, התרגשתי, שכחתי. אבל בכל פעם שאני רואה אותו אני מחסירה פעימה ונעשה לי עצוב. הגוף שלי נדרך והלב שלי דוהר - מודיע לכל העולם על מצוקה מה יהיה...?!?!?! |
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק כשאני חושבת ששחררתי, שזה מאחוריי, שהנחתי לזה
בדיוק אז אני פוגשת אותו
העיר הזאת קטנה...אין כל כך לאן לברוח
אבל אני חושבת שאאסוף את צרור העצות כאן ואנסה ליישם אותן
ובאמת אתכוון לזה - ניסוי שיכול להיות מעניין
תודה (-:
חויה מוכרת סוג של חיות :)
המסקנה שאליה הגעתי אז הייתה
שהתאהבות זה כימיה, סם כמו כל סם מוחשי אחר :)
הזמן עושה את העבודה, החזיקי מעמד
תאמיני שמגיע לך משהו יותר טוב, יותר מתאים
שחררי, קשה אבל אפשרי, בהצלחה :)
הגיע גם הגיע החיבוק שלך מתוקה
אוף, אם רק צרת רבים יכולה הייתה להציע סוג של נחמה...
תודה מותק
אח.... הפרעות בקצב לב זה התחום שלי.
הפיתרון הכי בנאלי - לעבור למישהו אחר. אפילו לתקופה קצרה.
בלי להתחייב. בלי לצפות לפרפרים בבטן או פרחים בלב :)
זה יעשה את כל ההבדל בפעם הבאה שתתקלי בו.
אופסי...
מפרגנת לך גם את ה-ק' של הסוף.
נעמונת,
אני תוהה האם זה יגיע ע-ד אלייך...... אבל מנסה anyway:
חיבווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווק גדול גדול.
כל כך מוכר שזה כואב
גם לי זה קרה. דווקא הפגישות הרנדומליות האלו... שתופסות אותך ברגע הכי לא צפוי, לא מוכן, הכי כואבות.
אחרי כחודשיים שלא ראיתי אותו פגשתי אותו במקרה. הכל חזר אלי. וכאילו לא עברתי שום תהליך ולא התגברתי .
הצער הוא שאי אפשר להתחסן נגד זה (חוץ מלעבור למדינה אחרת.. )
אין לי מילות עידוד או נחמה של ממש (אם היו לי.. אולי הייתה משכילה להפעיל אותן על עצמי.. )
רק מציעה את תחושת האמפטיה ושותפות הגורל.
נטע
הבעיה עם הד(ג)ברים האלה היא שדווקא אלה שמכאיבים לי הם אלה ש"סומנו" בהתחלה כ"שווים את זה"...בסוף אפסיק להאמין לעצמי ...
לא קוסמית, פשוט גישה חכמה. לא איבדת את מה שכל הצינים שכחו, זה טוב. בסוף זה יצא על מישו שווה ואז תשכחי את כל הקודמים
את צודקת מותק
אני חוטאת במחלת שליטה,
אם באמת נלמד לשחרר ולחיות את הרגשות - אולי אז זה ינקה אותנו
נשיקות
אל תתנגדי, אל תלקי את עצמך
קבלי את פיק הברכיים הזה באהבה
נסי ליהנות מההתרגשות
והמשיכי הלאה...
כן, כן, ברור.
רק ש...אין לי כוח למנהרות הזמן האלה
שבוע מקסים לך
תשמע....אתה חמוד!
אפילו חייכתי
שבוע מקסים
תתפלאי עד כמה מהר הוא יכול לעבור...
ברגע שמתנערים ומחליטים לנצל כל רגע, למרות הקושי, הוא טס.
אני בטוח בקרוב שהגבר הנכון שימלא את חייך ישים קץ למלחמות בין השכל הישר ולבין הרגש.
כל כך קל לנו להחסיר פעימה במבט שמחזיר אותנו לאותם רגעים מיוחדים, אנו נהיה חלשים לרגע קט בלבד. נמלא כוחות וניישר מבט קדימה אל האהבה שמחכה מעבר לפינה.
שיהיה לך שבוע נפלא, רפאל.
אוףףףףףףףףףףףףף.....
זמן, זמן, זמן...
כן, אופטימיות קוסמית
תשמחי שאת יודעת לאהוב ככה.
זו מתנה שתוערך במיוחד כשיגיע הפרטנר הנכון.
משפט הקסם : גם זה יעבור