כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    עצוב, עצוב מאוד

    8 תגובות   יום שבת, 10/11/07, 22:57

    אתמול יצאנו, אשתי ואני לסיבוב בעיר, פגישה שבועית, סתם בשביל הכייף. נסענו במכונית ברחבי העיר, דיברנו על תוכניות לעתיד ועל השבוע שעבר, שמענו קצת מוזיקה ובכל זאת הייתה תחושה מוזרה.

    כמעט בכל קרן רחוב, ישבה קבוצת נערים. הם נראו ילדים טובים, אמנם היו לחלק מהם סיגריות בוערות, ואפילו הצלחתי לראות תוך כדי נהיגה כמה בקבוקים, לא של מים. הם ישבו בשקט, דיברו בשקט. ילדים טובים.

    התמונה הזו חזרה על עצמה כמה פעמים בצמתים וברחובות הבאים.

    התמונות האלו הזכירו לי מאוחר יותר סצנות מסרטי עתיד בדיוניים. קבוצות של אנשים מנותקים חיים בשולי החברה ללא כוחות, מסתובבים בבלויי סחבות.  

    הילדים ברחובות, נראו לי ילדים חברותיים, קבוצות של 6-10 ילדים ביחד תומכים ונתמכים בכוחות היחד של הקבוצה. הילדים האלו הזכירו לי ילדים אחרים, שעליהם  אני רוצה לכתוב.  

    אני חושב על ילדים אחרים, אלו שאני רואה בכיתה, בדרך כלל יושבים בצד, לא כל כך שייכים, לא כל כך משתתפים לא כל כך משותפים. ילדים שבשבילם בית הספר הוא הזדמנות לצאת מהבית, לפגוש ולהאמין שהם שייכים, שייכים למשהו מחוץ למשפחה האישית שלהם.

    אל הילדים האלו, אני מנסה להגיע, לא תמיד בהצלחה.  

    עכשיו בשביתה אני מוצא את עצמי חושב עליהם לא מעט. מה הם עושים עכשיו, האם ההורים שלהם נמצאים איתם, האם יש להם חברים או בני משפחה שיארחו להם חברה. מה הם עושים בין קירות החדר או הבית, מישהו דואג להם ?

    עצוב, עצוב לי מאוד כשאני נזכר בהם. לפני שבועיים פורסמה ידיעה, על גידול במספר הפניות לער"ן בתקופה האחרונה. ידיעה שאימתה לי את חששותי.

    בשביל הילדים האלו,  שגם בימים רגילים החיים החברתיים לא כל כך קלים, אני חושב שהימים האלו הם קשים במיוחד.

    ההורים, הורים לא תמיד פנויים, לא תמיד מצליחים לראות את המצוקה של הילדים. במיוחד ילדים מופנמים שאינם מרבים לספר את מחשבותיהם.

     הורים צריכים לשים לב להתנהגויות שונות. ההורים הם אלו, שאמורים להכיר ולדעת את נפש ילדיהם. 

    חשבתי שגם ל"נערי האוצר" גם לשרי הממשלה ובראשם ראש הממשלה יש גבולות לציניות, יש מצפון, יש חשיבה נטולת אינטרסים לפחות כאשר מדובר בילדים, בבית הספר, בחינוך. גם אלו ה"מתפרנסים" מטובת הילד, שבדרך כלל מטפלים ומודעים לבעיות חברתיות והנזקים המצטברים, נאלמו דום, שתיקה רועמת.

    למעלה מחודש של שביתה והמדינה לא מצאה לנכון לחפש במרץ פתרונות. גם פה, כמו בנושאים רבים המורים ובית הספר יצטרכו לטפל, כי אין מי שיטפל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/07 14:27:

      אם היית באמת מזדהה עם הילדים הללו, היית מבין שלחלק גדול מהם, הימים הללו של לא ללכת לכתה הם ברכה. לילדים אלו בית הספר אינו: "שבשבילם בית הספר הוא הזדמנות לצאת מהבית, לפגוש ולהאמין שהם שייכים, שייכים למשהו מחוץ למשפחה האישית שלהם. " אלה משימה יום יומית, התמודדות קשה יום יומית. רוב המורים אינם שם בשבילם, לעזור להם. איך אמרה לי ילדה אחת: אני הולכת לשרותים לבכות, ושלא יראו שאני לא בחברה.

       

      אבל רוב המורים אינם מבינים זאת, לעיתים מכריחים אותם לצאת להפסקה, לא להשאר בכתה, שם הם רואים את האחרים חבורות חבורות, והם לבד לא יודעים מה לעשות עם עצמם.

       

      בבית הם יודעים מה לעשות עם עצמם, הם נמצאים בשיגרה שלהם. רק למורים ואנשי חינוך אחרים יש להם מעין מיטת סדום: כך צריך להתנהג בן טיפש עשרה, הם לא מבינים שיש מיגוון, ולא התנהגות אחת. אותם ילדים שאתה מתאר לעיתים נלחצים על ידי המערכת שמנסה להתאים אותם למיטת הסדום הזאת.

       

      מפריע לי שאתה כותב כאילו בעיות הילדים כולה של המורים. אתה כותב במין שחור ולבן, המורים טובים ודואגים לילדים, ועל ההורים לשמוע בעצתם. אז תן לי לומר לך: אין מי שמכיר את בנותי יותר טוב ממני! והיסורים שעברתי בגלל מורים שלא הקשיבו לי וחשבו שהם יודעים טוב ממני גרמו לי להוצאת: כסף רב, זמן, והרבה הרבה טיפול בבנות שלי.

       

      ועכשיו כנס לכאן: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=TheRosens

       

      ותענה שם מה שיש לך להגיד, כי חוץ מדאגה ללילדים, ולהאשים את כל האחרים אינך עונה כאן מדוע רן ארז לא דואג לילדים.

       

      צטט: snir203 2007-11-13 19:55:27

      אני יכול להגיד לך שבנסיונות שלי לדבר עם מורים הם העדיפו להעביר אחריות למישהו אחר. רק השבוע הסכימה תלמידת י"ב  לדבר לתקשורת. התקשורת מדווחת על ארועים ואם אין מי שידבר אי אפשר לכתוב אייטם

      שניר,

      הנה קישורית של מורים. הם מדברים על כל מה שמעניין ומטריד אותם.

      זו היא תקשורת חליפית.

      אתה מוזמן להיכנס, לדבר ולשמוע.

       

      http://www.2all.co.il/web/Sites/morimbeshvita/FORUM1.asp

       

      יכול להיות שיש גם מורים החוששים לדבר, הגיוני וטבעי ולא רצוי.

        13/11/07 19:55:
      אני יכול להגיד לך שבנסיונות שלי לדבר עם מורים הם העדיפו להעביר אחריות למישהו אחר. רק השבוע הסכימה תלמידת י"ב  לדבר לתקשורת. התקשורת מדווחת על ארועים ואם אין מי שידבר אי אפשר לכתוב אייטם

      שניר היי,

      שכר המורים, מזמן אינו העניין המרכזי של השביתה. בנושא השכר תמצא פשרה לכאן או לכאן, אבל המשבר בחינוך הוא תוצאה של מדיניות מתמשכת של הזנחה.

      זהו הנושא העיקרי של השביתה, נכון לעכשיו.

       

      בנוגע לתקשורת, בהתחלת השביתה הייתה התעלמות וחוסר רציניות בטיפול,ההתייחסות הייתה שיטחית ולא עניינית.

      אמנם, בהמשך התגייסה התקשורת והטיפול בשבוע וחצי האחרון די משביע רצון.

      הייתי מצפה מתקשורת רצינית לבצע תחקירים יותר מעמיקים.

       

      המורים מצאו דרכים חליפיות להעביר את מצוקתם, דרך האינטרנט. אין פה יד מכוונת, כל מורה פועל באופן עצמאית, לספר ולדווח כמיטב יכולתו.

        13/11/07 16:15:

      אבקש להגיב בשם התקשורת:

      1. אנחנו מסקרים בדרך כלל "חדשות", אלא שהשביתה לא חדשה ואין בה כמעט התחדשויות.

      2. מהכרת ההתרחשויות אנחנו יודעים שבסוף השביתה תסתיים בלי תוצאות משמעותיות לחינוך.

      3. הניהול התקשורתי של ארגון המורים הוא שערורייתי.

      4. אם אנשים ישכילו הם יבינו שהתקשורת ממלאת להם את המוח בהרבה כלום.

      5. המורים בוכים על המשכורות שלהם, אבל אתם חושבים שהמשכורות שלנו יותר גבוהות?

       

       

      את התקשורת, גם בהתחלה היה קשה לסחוף ולעניין

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=191776

        11/11/07 22:21:
      פשוט לא יאומן,אפילו התקשורת התעייפה,נדמה כאילו לא באמת איכפת לאף אחד שהילדים האלה לא לומדים.
      פוסט יפה וחשוב, אתה צודק. מה קורה לילדים עכשיו?