חלק ג וורטאג... ו שניים שלושה סיפורים
אשמח לשתף אותכם כעת בכמה סיפורי "וורטאג" מעניינים אשר ארעו במסגרת חוגי בית שנכחתי בהם. המפגשים הללו הוכיחו לי עד כמה מפתיע מסקרן ועמוק כוחם של הציורים בשילוב עם כתבי היד. בתחום הסימבוליקה של הכתב, האות ל' מסמלת ( גם בהיבט הארכיטיפי ) את דמות האב. ניתן ללמוד מעיצובה על טיב הקשר של הכותב לדמות. התיקון והשבירה של ה ל' כיוונו לשבר כלשהו, אם כי סימן זה לא היה מספיק דיו לקביעה פרשנית כלשהי. ישנן פרשנויות גרפולוגיות שונות לשולי ימין רחבים. במקרה זה הייתה לי תחושה חזקה כאילו האישה נסה במרוצת אמוק מחלקו הימני של הדף. החלק הימני של הדף מבטא את ההיבט הפנימי של הכותב: בית, משפחה, עבר, מסורת. לעיתים הוא משקף גוון רגשי- זיקתי לדמות האם הארכיטיפית. ובכן, שאלתי את עצמי מפני מה בורחת הכותבת שלנו ? חזרתי להתבונן "בוורטאג" והסתכלתי במשבצת מספר 4. הגירוי במשבצת מסמן את נקודת הכובד בחיו של הכותב - קונפילקט פנימי, פרידה, עזיבה, מוות וכן הלאה. והנה, באופן מפתיע, צוייר משולש זקוף אשר בכל אחד מקצוותיו הונח ריבוע מושחר. האם גם כאן, חשבתי לעצמי, כובשת הסיבוליקה את מרחב התמונה. מה משמעותם של שלושת ריבועי הכובד השחורים ומהם מייצגים? התשובה נרמזה לי במשבצת 6. הגירוי במשבצת 6 מסמל תיבנות, מסגרת, בית וכדומה. בציור עצמו, המסגרת פתוחה למידי ולתוך מרכזה הוכנס המשולש המושחר ממסגרת 4. האם העתקה הזו מכוונת לכך שחווית המוות התרחשה בתוך הבית? האם שלושת קודקודי המשולש הם מסמנים משפחתיים: אבא , אמא, בת ? אם כך, חשבתי לעצמי, אפשר להבין כעת שאין זה מקרי שהכותבת סימנה את משבצת 6 כמשבצת שהיא הכי פחות אוהבת. לא שיתפתי כמובן את הנוכחים בעניין. רמזתי רמיזה עדינה וביקשתי לדון בכך באופן אישי. בסוף הערב ניגשו אלי השניים. הם הציגו את עצמם וסיפרו לי על עיסוקם- הגבר עורך דין פלילי והאישה דוקטור למשפטים. ובכן שאלתי בהמשך השיחה,- מה בנוגע לאבא, כיצד הוא נפטר ולמה השבר עדין לא אוחה? האישה התקשתה לדבר ומבטה הוסט לצדדים אולם בן זוגה נפנה אלי וסיפר לי את הדברים בשמה: אביה אמר, נפטר כשהייתה ילדה. הקשר בינהם היה חזק מאוד ומותו "פירק" את התא המשפחתי והעיב על ילדותה. עד היום אמר, היא מתקשה לדבר על כך.... ידענו שאתה יודע אבל היינו חייבים לספר לך את הפרטים באופן אישי...... לצד סיפורים עצובים שכאלה, ישנם , סיפורי "וורטאג" אחרים המתמזגים בנפלאות החיים ומזמנים את השפע והפריון פנימה : לפני כשנתיים הוזמנתי לערב נשים בצימר קסום בצפון. האווירה הייתה נפלאה. דיברנו על כתבי היד והציורים ובשלב מסויים קיבלתי לידי את "הוורטאג" של אחת הנשים. הופתעתי מאוד שכן במשבצת מספר שבע צויירה תמונה שטרם ראיתי כמותה. בתמונה הופיעה אישה בהיריון מתקדם כשלצידה שורבט תינוק קטן. ציור מיוחד אומנם אבל לא כזה שסותר את מהות הגירוי המבטא- רגישות, סינטמנטליות, רוך, מיניות ויצריות. וכך זה נראה:  הייתי חייב לשאול אותה אם היא לא חשבה אי פעם לשנות את תחום עיסוקה הנוכחי לדולה או מיילדת. "חשבתי על כך לא פעם" השיבה " ברור לי שזו חוויה שארצה מאוד להתנסות בה" לא שכחתי את הערב המקסים ההוא. כעבור מספר חודשים הוזמנתי בשנית על ידי הבנות לערב נוסף והפעם במשותף עם בני זוגם. הגעתי לראשון - לציון ושם פגשתי בשנית בבחורה שציירה את האישה בהריון. "אתה יודע", אמרה לי במבט מוצף אושר "כשציירתי את הציור ההוא חשבתי כל העת, כמו מנטרה ממושכת,על חברה שלי שמנסה להיכנס להריון כבר חמש שנים. התפללתי שיבוא השפע והפריון בכוח המחשבה והרישום". "זמן קצר לאחר מכן" המשיכה: "נודע לי שהיא נקלטה ומיד נזכרתי בבטן העגלגלה שבציור ובעיקר בכוחה של האמונה". שבועות אחדים לאחר מכן זומנתי לערב גיבוש עובדים במושב שבשפלה. אחת מהנשים שישבה בקהל ציירה לי באותה משבצת, משבצת מספר שבע, ציור של משקפיים. איזה קשר תהיתי, יכול להיות בין משבצת שמדברת על רגישות וסנטמנטליות לזגוגית של משקפיים? בהפסקת הקפה שוחחנו. שאלתי אותה על עניין המשקפיים בלי שסיפרתי לה דבר על משמעות המשבצת. "הבן שלי" התחילה לספר: "ירש את הגנטיקה הפגומה של אימא שלו ויאלץ ככל הנראה להרכיב משקפי צלינדר גבוהים כל חייו". מתוך תשובתה הבנתי לפתע בחדות ראייה של 6/6 את המשמעות הרגשית העמוקה שסימלו המשקפיים בחייה. משמעות שלעולם לא הייתי מגיע אליה לולא אותו סיפור. לפני כשנה הוזמנתי לערב גרפולוגיה באחד מיישובי גדרות שבדרום. התרחשו שם מספר דברים מעניינים אולם אני מבקש להתמקד דווקא בווטאג הבא שצייר לי בחור שנכח במקום.  במשבצת מספר 4, משבצת שהגירוי שבה משקף את נקודת הכובד בחיו של הנבדק, חוויות הקשורות לניתוק,פרידה ולעיתים למרבה צער גם במוות, צייר האיש לוח מטרה שבתוכו נעוץ חץ. החץ מודגש, וקצהו האחורי מושחר באופן אקוויוולנטי לגירוי שבציור. "פגיעה ישירה בלב" אמרתי. "כן" השיב. "אמי נפטרה באופן מפתיע מהתקף לב לפני כשנה". הרכנתי מבט, הסתכלתי במשבצת מספר שבע ויכולתי אולי לנחש את הסיבה להתקף. הביטו היטב בציור במשבצת מספר שתיים:  המשבצת מדברת על מעוף, חלומות גמישות, חופש ויצרתיות. הנבדק צייר פיגורה נשית. במרכז הפיגורה נמתחים שלושה גבעולים המתמירים מעלה לכדי תפרחת. ניכרת בציור מיניות רבה המשולבת ברכות רומנטית.אולם מה פשר הגבעולים החוצים את הדמות? מדוע אברי המין הנשיים צויירו באופן מוזר, כמעט מכני. אבל לפני שנפליג בפרשנות סבוכה נשתדל לפרוט על מיתרי "הוורטאג" נכונה... האיש הוא גיטריסט. |
