את טאבולה, המסעדה האיטלקית בהרצליה, אנו מכירים כמעט מיום היווסדה. אכלנו שם לא אחת בתחילת דרכה כי אהבנו את האוכל שהוגש שם, אז, אי שם בשנות התשעים של המאה הקודמת (נשמע כמו לפני מליון שנים). אך יום אחד השתנו שם דברים ואנו הצבענו ברגליים.

בשנים האחרונות שמעתי דברים טובים על המסעדה, ואלה עוררו את סקרנותי.

וכך, אתמול בצהריים הלכנו לאכול ארוחת צהריים בטאבולה.

אגב, ביום שישי בצהריים מוגשת בטאבולה ארוחה עסקית עד השעה 17:00. בטאבולה מציעים כמה ארוחות עסקיות, במחירים שונים.

בביקורנו שם אתמול מצאנו מסעדה שעברה מתיחת פנים מדהימה, וזו עשתה לה רק טוב. עיצוב המקום, המפות הלבנות שעל השולחנות, הכסאות המרופדים הנוחים, כל אלה הפכו את השהיה במסעדה נעימה ונינוחה.

התפריטים הציעו מנות מפתות רבות ואחרי קריאת התפריט בחרנו בשתי ארוחות עסקיות: אחת במחיר 85 ש"ח, השניה במחיר 95 ש"ח. כל ארוחה כללה מנה ראשונה, עיקרית וקינוח מתוך המבחר שהוצע, והיה מבחר, לא כולל שתיה.

בחרנו למנות ראשונות: גלילות חצילים במילוי ירקות בכיסוי רוטב נפוליטנה וגבינת מוצרלה, האחד, וקרפאצ'ו סלומון, השני.

למנות עיקריות בחרנו אוסובוקו, האחד וריזוטו עם פירות ים וירקות שורש, השני.

לקינוח בחרנו סמיפרדו שקדים וטירמיסו.

החלטנו ללוות את הסעודה ביין בכוסות: גוורצטרמינר ושרדונה של יקבי רמת הגולן וקברנה סוביניון מסדרת וולקאנו של יקב הר אודם.

הערה: יכולנו לבחור ביין הבית שמחירו 15 ו -19 ש"ח לכוס (לבן, אדום).

כאן המקום לציין, בשמחה, שמבחר היינות היה מגוון וכלל יינות ישראל איכותיים רבים. ראוי לציון מיוחד המבחר הגדול של יין המוצע בכוסות. היינות, כך נראה, נבחרו בקפידה ועל ידי אדם הבקיא ביין.

ובאשר לאוכל:

גלילות החצילים היו טעימות ועשויות היטב.

קרפאצ'ו סלומון – מנה יפה המזמינה לאכול. הצלחת כוסתה בפרוסות סלמון שקושטו בפסי חומץ בלסמי ובמרכז הצלחת הוערם סלט עלי בייבי.

אלא, שהמנה היתה מלוחה מדי, טעם חומץ הבלסמי היה דומיננטי ובסלט שעליו היו טריים ביותר לא חסכו בשמן זית. קצת יותר מדי.

באחרונה, אני נתקלת לא אחת במנות שמליחותן מוגזמת, מליחות המעיבה על ההנאה מהאוכל. להבנתי בשימוש במלח ים (אטלנטי או אחר, הכל על פי צווי האופנה) לא נלקחת בחשבון מליחותו הרבה של המלח. זה לא רק במסעדה זו כמעט בכל מסעדה שאכלתי בה באחרונה הדבר עלה. המליחות בולטת כמובן במנות כמו סלטי עלים למיניהם. לתשומת לב השפים.

יש לציין שהמלצר, שהעליתי בפניו את הנושא, הציע מיד להחליף את המנה. סרבתי בנימוק שכבר אכלתי כדי מחציתה.

האוסובוקו שאכל בו זוגי (טעמתי. רציתי גם לדעת איפה עומד האוסובוקו שאני מכינה בבית ביחס למנה שבישל השף) היתה מנה עשוייה היטב, מוגשת ברוחב לב, וטעימה להפליא. המנה הוגשה על מצע פירה תפוחי אדמה אך הוצעו חלופות: אורז או סלט. ההצעה מצאה חן בעיני; ראשית משום הפתיחות ושנית משום ההבנה. ישנם אנשים, שמסיבות בריאות מנועים מלאכול תפוחי אדמה, בשל ערכם הגליקמי הגבוה. כל הכבוד למסעדת טאבולה על ההתנהלות בנושא!

ריזוטו פירות הים: משהוגשה המנה לשולחן עלה חיוך גדול על פני. אסתטיקה ועיצוב מאוד מדברים אלי. קוביות זעירות של גזר, במינון נכון, קישטו את האורז בנקודות צבע כתומות, שהיוו ניגוד לצבעי המולים, והוסיפו עוד גוון לצבעם הוורוד של השרימפסים והלבן של הקלמארי.

הריזוטו היה טעים ביותר.פירות הים היו עשויים היטב. (לי יש את מבחן הקלמארי: האם הקלמארי נמתח כמו מסטיק או לא). אך לא במקרה זה. הקלאמי כמו גם המולים והשרימפים היו מצויינים.

אלא שבעיה אחרת העיבה על ההנאה מהריזוטו: האורז היה מבושל יתר על המידה. אני מניחה שהשף יודע להכין ריזוטו אל-דנטה כמו שצריך ושהפעם התפספס לו..(למדתי באיטליה שלא רק פסטה, גם ריזוטו מבשלים אל-דנטה.)

המנות האחרונות שאכלנו היו בסדר אבל לא מלהיבות.

קינחנו את ארוחה באספרסו קצר שהיה מצויין!

לסיכום: מסעדת טאבולה היא מקום יפה לסעוד בו, האוירה בה נעימה, השירות טוב. האוכל טוב ויש בה מבחר של יינות איכות ישראליים.