בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ,

בְּגַנִּי הַמֻּצְנָע – בְּלִבִּי.

הִשְׂתָּרְגוּ פֹּארוֹתֶיךָ

וְעָמְקוּ שָׁרָשֶׁיךָ בִּי.

וּמִשַּׁחַר עַד לַיְלָה

לֹא יִשְׁקֹט, לֹא יַרְגִּיעַ הַגָּן –

זֶה אַתָּה בּוֹ, אַתָּה בּוֹ

בְּאַלְפֵי צִפֳּרֶיךָ רָן.

י"ב ניסן, תר"ץ