אז זהו שלא. כשאוהבים אותך באובססביות זו תחושה קשה. גם אם אתה רוצה לתת תחושה שהכל בסדר, ואתה אוהב, אתה שם, אין לך סיכוי לתת את התחושה הזאת כי זו לא הבעיה שלך. הבעיה היא של האדם האובססיבי. הוא זה שצריך לפתור את הבעיה, הוא זה שמגיע עם הפגיעות הקשה, הדבר היחיד שניתן לעשות זה להיות אמפטי ועם סבלנות. אני מניחה שיש גורמים לאהבה אובססבית (יש ספרים על זה) ויש הפרעות אישיותיות תלותיות, אבל לעיתים ישנם דברים קטנים שמפרים את האיזון שגורמים לאובססביות לצאת החוצה. בשיר הזה ששרתי היום, אנני לנוקס מדברת על הרצון הבלתי נגמר שלה בו! היא מדברת על זה כעל חולשה מתפרצת שהורסת אותה. אני מאוד מבינה אותה, מהצד השני. זה באמת הורס כשמישהו רוצה אותך עד אינסוף ללא גבול, זה פורץ את הגבולות וזה אפילו מרחיק. אז מתוך התחברות מלאה לצד השני, שרתי את השיר. אני ונגה, בתי ליהקנו בובות ברבי כמשולש רומנטי שיש בו צלע שלישית קנאית- והינה קליפ ביתי. נגה מפעילה אותם (בת 7 עוד מעט) ולכל מי שחושב שיש לו שליטה על בן זוגו, על אהובו שידע שלא, זו אחיזת עיניים. שיהיה שבוע טוב ותהנו.
|
איילהבן נון
בתגובה על סיפור קצת בדיוני
...אירית...
בתגובה על ותסדרי את המיטה!
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבה אובססיבית היא לא אהבה היא פשוט אובססיה כמו שציינת בעצמך
וזו כמובן בעיה של הצד האובססיבי
לצערי חוויותי את זה מקרוב... קשה מאוד לנתק את האדם האובססיבי כלפיך, ממך.
אלמוג מחשבים
ברוטוס: השירה שלך משתבחת, מירבי
נטוס: והקליפ עם הברביות הברקה, שאפו לנגה
..
חבל שלא יצא לי להכיר את נגה....
גם הייתי מחליף איתה ברבייות...
וגם משחק איתה ברבייות...
מעניין אם היית מרנא בנו ? בי ובה... כשהיינו משחקים, מתפוצצים מצחוק... ולא מגלים לך למה צחקנו...