באחת השיחות עם חברי מהאתר הוא שאל אותי במפתיע:

הוא: אם היית יכולה להעביר את עצמך למקום אחר

       לאן היית משגרת את עצמך

      (בידיעה שאת יכולה גם לחזור באותה צורה:) ?

אני: כמודל ציור לליאונרדו דה וינצ'י.

הוא: לא ציפיתי..

       כנראה שאת באמת נראית לא רע (בלשון המעטה).

אני: אך לא שופעת כנשים באותה תקופה.

      למעט היהלום שבכתר.

      אני חושבת שדה וינצ'י היה מסתפק בזה:-)

     למה ציפית?

הוא: הפתעת  אותי כי חשבתי שתעבירי את עצמך

       לאיזה מקום פסטורלי בארץ אחרת או משהו כזה.

       תגובתך מראה על בטחון עצמי רב :-)

       וטוב שכך..

אני: לא יודעת אם בטחון עצמי רב

      אבל, זה סוג של פנטזיה..

אודה ואתוודה שהופתעתי משאלתו יחד עם זאת, התשובה שלי הייתה אינטואיטיבית ומיידית.

נראה לי שבמעמקי נפשי הייתי רוצה שיציירו אותי.

מי יודע אולי עוד ארצה שזה יקרה..