בין ליל הסדר ויום העצמאות

 נכתב שבוע לפני ליל הסדר...

ומבקש למצוא רעיונות לקיבוע הרעיון הציוני בתודעה היהודית - ישראלית.

כיצד נבטא את הציונות במנהגי חג העצמאות  באופן שיחנכו אותנו לחוות ולזכור.

המאמר קצר זה "נע" בין מספר רב של עניינים אשר כל אחד מהם מצריך מאמר בפני עצמו.

מאז ומתמיד הייתה דרך הביטוי של "היהדות" שילוב בין חוויה, שכלתנות ומעשיות. השיא של שילוב זה לעניות דעתי הינו חג הפסח וליל הסדר בפרט. מנהגי החג מכריחים את כולנו להתכנסות יחד, לחוויה משותפת של עברנו ללימוד המשמעויות השונות הרלוונטיות גם כיום ובאופן טבעי לחלוטין לדיונים שכלתניים אודות העם, החברה, החובות שלנו, הזכויות שלנו ועוד ועוד.

אני רוצה למצוא מנהגים דומים לכבוד יום העצמאות, מנהגים אשר יכנסו אותנו יחד ויהפכו את חג העצמאות לחוויה ציונית מעצימה עם מבט לעתיד טוב יותר וחברה ישראלית ערכית יותר.

אשמח לתגובות והצעות בעניין.

היכולת להפוך את החיים לתנועה בין זיכרון העבר ומבט לעתיד מעניקים ליהדות ולעם ישראל את הכוח לשרוד בפסגה האנושית אלפי שנים, מעניקים את הכוח להמשיך להתקיים ולהצליח ליצור ולבנות ולשמור על הגחלת כאש ענקית.

תמיד מקפידים על כבוד וזיכרון העבר תוך החייאתו בחיים העכשוויים ומבט לעתיד טוב יותר ותיקון העולם.

סיפורי האבות עולים מתוך פרשיות השבוע ומקבלים ממשות בחיינו, אנו מבארים את הכתובים בכלים מודרניים ומסבירים את המודרניות בקטגוריות עתיקות מתוך המסורת שלנו - מדהים.

בכדי להעניק לציונות היהודית את הכוחות הנדרשים לקיום מופלא ובניית חברת מופת מתוקנת, מוכרח להיות תהליך חינוכי מתמשך ובלתי נגמר של חשיבה עתידנית של עיסוק כיצד פועלת הציונות בעתיד, בעתיד, בעתיד, לאן אנו שואפים להגיע ומה החזון האוטופי שלנו ביחס לחברה הישראלית במדינה הציונית יהודית.

לימוד של מעשי האבות של הוגי הדעות ושל מעשי מייסדי המדינה אינו ציונות לימוד כזה הוא בסך הכול שיעור היסטוריה, ייתכן וזהו שיעור היסטוריה חשוב אבל זה בסך הכול שיעור היסטוריה.

בעיני מיותר לציין לימוד היסטוריה הינו כלי חשוב ביותר ומקצוע ראשי בבניית קומתו של האדם אבל יש פער בין לימוד ההיסטוריה לבין "ציונות". (אגב שמעתי שהרב קוק הקפיד לכתוב הסתוריה)

אנחנו צריכים למצוא את הדרכים ליצירת תהליך חינוכי (כאמור תהליך מתמשך ובלתי נגמר) של חשיבה באופן כזה שהציונות ממשיכה להתקיים גם כיום שמעשיהם של מייסדי המדינה רלוונטיים ומתקיימים בחיינו העכשוויים בכל רגע נתון.

מוכרחים אנחנו להבין כי ציונות משמעה עשייה בפועל של חברה ישראלית טובה יותר, איתנה יותר וערכית יותר.

עלינו למצוא את הדרכים להעביר את המסר הזה.

חשבתי על כיוון מסוים

בדומה לליל הסדר בו אנו משלבים מנהגים ומעשים רבים המקבעים בתודעתנו את החשיבה היהודית את הזכרון ואת החיות של הזיכרון כאן ועכשיו, בדומה לליל הסדר המוביל אותנו לחשביה ודיון בשילוב מעשים וחוויה כפי שהוזכר למעלה.

בדומה לליל הסדר עלינו למצוא אלמנטים ומנהגים ביחס לחג העצמאות.

מנהגים אשר יזכירו את העבר, את הערכים עליהם אנחנו קיימים, מנהגים אשר יחנכו אותנו להבנה הבאה לידי ביטוי בחיים שציונות איננה שיעור היסטוריה -  ציונות היא תנועה קיימת השואפת לעתיד טוב יותר וחברה ערכית יותר ובעיקר פועלת להגשמת החזון של עצמה בעזרת כל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל השותפים לאותו רעיון גדול שהם עצמם חלק ממנו ומרכיבים את הרעיון בעצם היותם.

התיישבות, קליטת עלייה, בטחון - אלו הערכים ה"קלאסיים" של הציונות

יצירת חברה ערכית, סדר יום תרבותי יהודי ערכי, כבוד האדם, כבוד לשותפים לדרך, שוויון הזדמנויות, חמשת הממים, - ערכים אלו וערכים נוספים מבטאים ומקיימים את הציונות.