האות ז': זרע, תזוזה , יוזמה והזנה

האות ז' קשורה מבחינה מסורתית למזל תאומים, מזל הקשור לחזה בגוף האדם.

צורתה המסורתית היא כשמה, ככלי זין (חרב, גרזן, פטיש וכו'), עפ"י ספרו של זמיר כהן-"הצופן".

בשל אופייה המלחמתי (בפורטל אלטרנטיבלי מצוין בפרוש שאות זאת קשורה לכוח, לעוצמה, לקרבות ולניצחונות בשל צורתה המסורתית, יותר מזה, מצוינת שם בפרוש התכונה של להיות עשוי ללא חת וללא פחד להתייצב בפני סכנות, מן הסתם בשל האופי המלחמתי הזה) קשורה היא לתזוזה וליוזמה (כיוון שבמלחמה חשוב מאוד ליזום ולהיות בתזוזה כל הזמן).

בכלל זמן מתחיל באות ז' כיוון שהוא זז תמיד.

התכונות ערנות, קלילות, סתגלנות, לוגיקה וכו' של מזל תאומים עוזרות לתזוזה וליוזמה הנ"ל וכנראה זהו הקשר המסורתי ביניהם.

העובדה שהמילה הראשונה בתורה בה מופיעה האות ז' בראשה היא זרע נותנת משנה תוקף לנאמר לעיל.

הזרע הוא המצב הראשוני של כל גוף החי ואילו היוזמה היא המצב הראשוני של כל פעולה.  

יוצא שמבחינת הפעולה והעשייה היוזמה היא הזרע ה"זורח" על אף היותו זעיר (מכאן גם המסקנה לחיים שהיא לא לזלזל בזעיר, גם לזעיר יש מקום בחיים בנוסף לעובדה שעם הזמן הוא עוד גדול יהיה, זה נכון לא רק מבחינה עסקית למשל אלא גם בדברים הרבה יותר פשוטים כמו מילה אחת (כמות ממש זעירה של מילים) אך טובה שגורמת לשמחה גדולה מאוד למקבל אותה ולנותן אותה גם יחד כך שהמילה הטובה הנ"ל אומנם זעירה כזרע אך זורחת ועוזרת מאוד).

התזוזה של הזמן מעבדת את היוזמה לפעולה ולעשייה ואת הזרע לידי גוף חי.

העיבוד (בין של היוזמה לפעולה ולעשייה ובין של הזרע לידי גוף חי) כולל תקשורת עם הסביבה (הקרובה) בדרך כלל.

מן הסתם מזל תאומים קשור לתקשורת ולסביבה הקרובה גם יחד.

יוצא שלא לחינם קשורים הם האות ז' ומזל תאומים.

הקשר ביניהם מייעל באופן הדדי את שתי מהויותיהם ומביא לצמיחה אישית אופטימאלית.

בכדי להיות טוב ביוזמה כל הזמן רצוי ביותר להיות ערני, קליל, סתגלן, תקשורתי (במיוחד עם הסביבה הקרובה), כמובן שלוגיקה שהיא כבדה יחסית בשילוב עם הקלילות התאומית לא תזיק בכלל...וכמובן להיפך...

הנומרולוג טיראן יהודה לב הארי מפורטל "אמא אדמה" מייחס לאות זאת יכולת תקשורתית ומילולית מעולה ביותר, סקרנות, צורך בתנועה, יכולת קליטה מצוינת כאשר כל התכונות הנ"ל הן תכונות של מזל תאומים.

עוד הוא מייחס לאות זאת אנרגטיות בהתאם ליוזמה ולתזוזה הנ"ל.

בנוסף הוא מייחס לה אינטואיטיביות (כולל הסתמכות עליה כתחושה פנימית) אך תכונה זאת לעניות דעתי מתפתחת עם הזמן כיוון שתכונה זאת היא של מזל קשת במקור ופיתוחה בא בכדי לאזן את התכונות של מזל תאומים המצוי בדיוק מול מזל קשת וזאת בכדי שהתקשורת תהיה לא רק עם הסביבה אלא גם עם עצמך.

גם באתר "מאמרים" מיוחסים לאות ז' תכונות של מזל תאומים כמו: אהבת תקשורת ותנועה, רצון לדעת הכול ולקרוא על הכול אך עם זאת ללא העמקה יתרה כך שיחפש דברים אחרים ברגע שאיבד עניין, בעל לשון חדה.

בנוסף מייחסים באתר זה ("מאמרים") גם את אהבת המלחמה הפיסית/גופנית, בהתאם לצורתה הנ"ל.

יתר על כן מייחסים באתר זה לאות זאת רגישות, אבחנה בין אמת לשקר והתפלספות אך ליתר דיוק אלה תכונות שהוא צריך לפתח כיוון שקשורות לצד האינטואיטיבי של מזל קשת לעיל שנמצא מול מזל תאומים והמאזן אותו.

ב"פורטל המיסטיקה הישראלי" כתוב שבעל אות זאת זקוק לאינטואיציה הזאת בכדי שתעזור לו להחליט החלטות קשות (הכרוכות בכאב רגשי מסוים) שתעזורנה לו בזרימה עם החיים (אחרת הצד המלחמתי שבאות זאת יחסום את הזרימה הנ"ל).

באתר "זוהר הקבלה" גם מייחסים לאות זאת את התכונות של מזל תאומים שהן: אינטליגנציה גבוהה, חשיבה מהירה, יכולת תפיסה טובה, קלילות בדיבור, תקשורת מצוינת, אהבת תנועה.

עוד מצוין באתר זה הפן המעכב של מזל תאומים המתבטא בדו פרצופיות, קלילות בדיבור אשר לא תמיד יש לו מן האמת, חוסר נאמנות, על כן יש לאזן אותו עם מזל קשת שממולו הידוע כמזל האמת, אשר יזכה (מסקנה אישית אך כל התכונות הנ"ל (כולל תכונת המסקנה) רשומות באתר זה) גם ביכולת קליטה לסיטואציות על חושיות (וגם דמיון פורה).

בנוסף באתר זה ("זוהר הקבלה") מצוינות התכונות של האות עצמה (אלה הקשורות ליוזמה ולתזוזה) שהן: דינאמיות, החלטיות, אינדיווידואליות, אהבת יצרים (כיוון שקשורים לראשוניות כמו היוזמה) ובפן המעכב כמובן הסתברות גבוהה לגירושין (בשל האופי המלחמתי הנ"ל וכמובן בררנות הנובעת מעודף יוזמה) דבר המצריך איזון פנימי (כפי שנראה בהמשך) אשר יזכה (מסקנה אישית אך כל התכונות הנ"ל רשומות באתר זה) ביכולת פעולה שיטתית.

שבט זבולון היה ידוע כיוזם מסחר (מסחר קשור למזל תאומים כיוון שמסחר דורש תקשורת תוך כדי הבנת נקודת המבט של האחר ומזל תאומים הוא האלוף בזה בהיותו מזל התקשורת והתדמית) ימי (ים מסמל רוחניות כנראה בהיותו שופע במים (אפילו שפע ומים בנפרד מסמלים רוחניות), המספר שבע (של אות זאת) גם בעל הקשר רוחני הן בשל היותו קשור ליום השביעי והן בהיותו קשור לשפע כיוון שהאותיות ב' ו-פ' הן אותיות מתחלפות (בהיותן אותיות השפתיים ב.ו.מ.פ) כך שהזיקה ביניהן חזקה ביותר, דרך אגב מצוין בפורטל "אלטרנטיבלי" בהקשר זה את היציאה מגדר הרגיל (ציון לשפע הנ"ל) עד כדי הקרבה למען האהוב).

חשוב כמובן לזרום ו"לזרוק" את לחמך על פני המים, ממש אין זאת זריה של חול בעיניים, חשוב מאוד לא לזעום (וכמובן לא לזמום (מזימות), "לזנות" או להיות זדוני עד זוב דם) אם לא הצליח אלא להמשיך וליזום עד שיצליח, ממש לא לזנוח ולזמן את ההצלחה בכדי שתבוא, תמיד להזדקף ולהזדקר כנגד החיים, לא להיות זחוח (זחוח מעורר מלחמתיות בשל גאוותו).

ממש לא להיות כזמרי (לא זה שהשתעבד ליצרו עם כזבי בת צור המדיינית ומן הסתם גם לא מלך ישראל שזכה במלכות של ז' ימים בלבד).

התזוזה והיוזמה של אות זאת מתבטאות במילים רבות בהן היא מתחילה (או לפחות נמצאת):

הזכר הוא בעל אופי יוזם ומלחמתי יחסית לנקבה ולכן זכה להתחיל באות זאת (עפ"י פורטל אלטרנטיבלי האות ז' היא הזכר המשפיע ואילו האות ח' שאחריה היא הנקבה המקבלת והקולטת, בנוסף עפ"י האתר "באש הקבלה" אות זאת מעוררת אסוציאציות של זכרות ושל איבר המין הזכרי).

כנ"ל הזיכרון הדורש מעין מלחמה מוחית-שכלית בכדי לשמרו. 

הזבוב הינו חרק שממש מתמחה בתזוזה וכמו כן הציפור ששמה זרזיר (האלופה בזריזותה בהיותה המהירה בציפורי אירופה אשר מהירותה מגיעה לכדי 80 קמ"ש, כפי שכתוב במשלי ל לא:"זרזיר מתנים או תיש" במובן של בעל מתנים והוא זריז ומהיר מאוד (עפ"י אתר "המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית")).

זרזיף הוא גשם "זבובי" (חלש אך טורדני),"כרביבים זרזיף ארץ" (תהילים עב ו) עפ"י אתר "המילון".

זמר (שבין היתר הוא גם זבד) היא מעין תזוזה מוסיקלית.

זמזום הוא קול תזוזתי המזכיר קול של זבוב.

מזימה (השורש ז.מ.מ) היא מעין יוזמה שלילית, זוהמה נפשית.

זקנה היא תקופה שבאה עם הזמן ודרכה אתה רואה את כול רצף הזמן של החיים (לא לחינם הן הזמן והן הזקנה קשורים לכוכב הלכת שבתאי).

זלילה היא אכילה נמרצת עד כדי מלחמה כנגד קיבולת הגוף.

זליגה יכולה אף היא להיות בעלת אופי מלחמתי בהיותה מאופיינת ברצון לזכות במה שלא לי (זולג יכול בקלות להיות גוזל (דרך אגב גוזל של ציפור "גוזל" מהוריו אנרגיות, מזון וכו', דרך אגב כל שורשי הפועל ג.ז מתבטא הצד הלוחמני של אות זאת ע"י שימוש במעין כלי זין...)).

זרד שהינו מעין ה"זבל" שבצומח הינו בעל צד "לוחמני" בהיותו גורם נזקים (דליק, עלול לפצוע וכו').

דרך אגב גם הזבל בהחלט יכול להיות מקור הזנה טוב מאוד (הדשן לצומח ואף זפת לדומם (לסלילת כבישים)).

זיעה מן הסתם קשורה במאמץ אשר קשור בתזוזה ובמידה מסוימת גם בעל אופי מלחמתי (לא לחינם המילה הנרדפת לזז היא זע).

זיז הינו חלק הבולט בהר ככלי זין ולכן צריך להילחם ולזוז כל הזמן בכדי להיאחז בו.

דרך אגב נאמר בבבא בתרא ס א:"אין מוציאין זיזים וגזוזטראות לרשות הרבים", כנראה כיוון בולטים שכאלה גורמים למלחמות שברוח כיוון שמבליטים את האגו (קנאה כנגד גאווה וכו'), לא לחינם על כן כתוב במשנה אוהלות יד ט:"זיז שעל גבי הפתח (כל פתח, כפי שכתוב:"שעל גבי החלון, רום אצבעיים; ושעל גבי מלוא מקדח, כל שהוא"), מביא את הטומאה בפותח טפח" כך שמביא ליוזמה זרעית של טומאה אשר בקלות יכולות להתפתח למלחמות אגו כפי שצוין לעיל (כנראה בגזוזטראות עניין זה בולט יותר).

דרך אגב זיז הוא גם עוף טהור וזך ומתקשר גם לחלב ולדשן אשר מתקשרים לשפע שמן הסתם קשור למס' האות, שבע.

זינוק קשור ליוזמה של תזוזה (זיק שהוא ניצוץ אש יכול בהחלט להוות מטפורה לכך).

זלעפה קשורה לאימה ולרעדה, לכן בעלת פן מלחמתי.

זאב שהיא חיה טורפת שנלחמת אפילו בטרף שלה (לעיתים לאחר מרדף מתיש) בכדי להזין את עצמה (לכן היא מתאגדת בקבוצות, שיהיה קל יותר).

הפועל ז.ר.ז קשור מן הסתם לתזוזה וליוזמה.

הפועל התנ"כי "יזד" קשור להזנה (נזיד).

הפועל התנ"כי "יזח" קשור אף הוא לתזוזה (ממש בכל מקרה, לא חשוב אם השורש שלו ז.ו.ח, ז.ח.ח או נ.ז.ח!- עפ"י אתר "כיפה").

זעזוע היא תוצאה שלילית של תזוזה (שוב לא לחינם זע דומה לזח ולזז).

זלזול הוא בבירור הפן המעכב של הצד המלחמתי של אות זאת.

זנב הוא איבר המומחה בתזוזה אצל בעל חי.

יכול להיות שהפועל ז.נ.ח היא בעצם תזוזה מאחריות/ממחויבות וכו' לגבי משהו, מה שגורם להרגיש נוח מתוך עצלנות.

השורש ז.ק.ק (עפ"י "אתר ניווט בתנ"ך) הינו בעל שתי משמעויות, האחת היא עפ"י לשון הרבים "זקים" שמשמעותה כבלים ושלשלאות (פועל יוצא מן המלחמתיות שבאות זאת)(באותו הקשר גם ע.ז.ק בדומה לא.ז.ק קשור להגבלה) והשנייה היא ענייני התכה וצירוף (המביאים לזיקה ולשזירה) אשר גם כן יש רמז למלחמתיות שבאות זאת אך כאן יותר בולט שזה לשם הזדככות ואיזון, כפי שנראה בהמשך), בכלל הזדקקות היא צורך בסיסי ("זרעי") הדורש יוזמה מסוימת לפחות להשגתו.

עוד עפ"י אתר זה, השורש פ.ז.ז (גם פ.ח.ז) עניינו קלות ומהירות בתנועות האיברים (מתאים בהחלט לתזוזה הזריזה של אות זאת, פזיזות (בדומה לחיפזון ) היא הפן המעכב...).

השורש ב.ז.ז מגלם את הפן המעכב של המלחמתיות הגלומה באות זאת (הבוז והביזה פועלים באותו אופן וגורמים לנזקים).

השורש ק.ז.ז מבטא הן את הצד המלחמתי והן את האיזון שבא אחריו (לעניות דעתי גם אין זאת מילה הקיימת בלשון הקודש, דבר שעשוי להראות דווקא את חוזק ההשפעה של אות זאת החורג אפילו מעבר למילים הבסיסיות הקיימות בלשון הקודש).

זקיפות (בדומה להזדקרות) קשורה ביציבה מאוזנת ואף במלחמתיות (כיוון שבחיים מנסים לא פעם לכופף).

נזילה היא תזוזה של נוזל (שזולף, שנוטף, שזז כלפי מטה).

זווית היא בעלת צורה של כלי זין.

עיר מפורזת זאת בעצם עיר שמזמנת (זימון גורם לתזוזה) מלחמות כיוון שהיא חסרת הגנה.

חוזק ועוז הן תכונות בלתי נפרדות מהמלחמתיות (השורש מ.ז.ח קשור לחוזק).

ישנן סוגי עיזים, במיוחד עז ההרים שהעוז שלה די בולט (הן במלחמתיות שלה והן בתנאי הסביבה בהם היא חיה).

האצבע זרת היא אצבע "זרעית" (הזעירה ביותר) אלופת התזוזה (אצלי לפחות...), גם מידה זעירה יחסית לאמה בהיותה מחציתה.

יכול להיות שלצורת הזרבובית יש (במידה מסוימת) גם צורה של כלי מלחמה.

כמו כן יכול להיות שמצב של זרות הוא במידה מסוימת מצב מלחמתי.

זעם (גם זעף, רוגז וכו') הוא מן הסתם מצב רוח בעל אופי מלחמתי וזעקה יכולה להיות ביטוי שלו.

הזול מתקשר אוטומטית לזעיר ולזרעי (מבחינת מחיר לדוגמא) אך גם יכול לעזור בשל כך (מביא לתזוזה וליוזמה מצד הקונה הפוטנציאלי)(זילות היא הפן המעכב).

הפועל ז.נ.ה קשור למיניות שקשורה ליוזמה זרעית (תרתי משמע).

זדון הוא בבירור מלחמתיות שלילית ביותר.

המילה אז (אפילו כאשר אינה בראש מילה) גם היא קשורה ליוזמה, היא תמיד מציינת את הפעולה במידה והתנאי מתקיים (אם כך...אז כך...), המילה "אז" בעצם אוזרת כוח (בכלל הפועל א.ז.ר קשור למלחמתיות כיוון שמשמעותו היא הטענת מצברים כהכנה לפעולה מלחמתית כלשהי) לממש את ה"אם" במידת הצורך.

יכול להיות שאות זאת במילה "גזר" נותנת לירק זה את הצד הלוחם במחלות (מלך הבריאות (שהיא זכות)!), בעל שפע (שבע=מס' האות) ויטמינים, עפ"י "הפורטל לתזונה בריאה".

חזרה (על אף שאין אות זאת בראש המילה) היא סוג של תזוזה וחריזה היא סוג של חזרה (כנראה החזיר מבטא את התזוזה שבחזרה לחטא ולרשע).

חיזור הוא חזרה של צעדים בתחום הרומנטי.

ביזור היא מילה נרדפת לפיזור אשר מגלמת תזוזה של דברים באופן לא מוגדר.

בזק הינו כמו ברק ולכן בעת תזזיתיות מובהקת.

אזוב הינו עשב הצומח על הקיר בין היתר, עשב בכלל הוא כבר בעל זיקה לאות זאת ("עשב מזריע זרע"), גדילה על קיר מבטאת את יכולת ההישרדות הלוחמנית שלו.

א.ז.ל מבטא תזוזה לכיוון הסוף (עד שנגמר) (לשורש ז.ע.ך משמעות דומה). 

אגוז נחשב לפרי עץ מזין.

ז.ר.ב עניינו חימום, מלחמתיות, יוזמה, תזוזה וכו' אכן יוצרות חום (בכלל כל הפעלים היוצאים מהגרעין ז.ר יש בהם מן היוזמה ומן התזוזה).

מזי הרעב (ההופך לרזה) בהחלט בעל פוטנציאל לוחמני אדיר ביותר.

ע.ז.ב מתקשר לחיזוק ולעזרה (כנראה בשל המשמעות הידועה של שורש זה הקשורה לנטישה).

כנראה גם בהיות רוזן בעל תפקיד רומזת אות זאת את היות התזוזה לתפקיד זה ככרוכה ביוזמה, מלחמתיות וכו'.

מזל (גם מזר) קשור לשפע אשר קשור לשבע שהיא מס' האות.

נ.ז.ה, נ.ת.ז ו-ז.ר.ק קשורים האחד בשני בהם בולטת התזוזה.

אות זאת במילה "אזרח" רומזת על הפן המלחמתי ההגנתי שבה (תושב קבע המגן על נחלתו).

זחילה היא סוג של תזוזה (זחל הוא גם מעין "זרע" לפרפר).

לועז הינו בעל תכונה ברברית (שיש בה מן הסתם מן המלחמתיות) עפ"י ראב"ע.

ש.ז.ף משמעו הסתכל זמן רב, הולם את הסקרנות של מזל תאומים שקשור לאות זאת.

תמוז הוא גם כלי לעבודה זרה וכידוע זרות יוצרת ניכור שמתפעל את הפן המעכב של אות זאת.

תרזה הוא מן אילן סרק כך שנוטה להיות בעל מהות עשבית הקשורה לזרע ("עשב מזריע זרע").

כל השורשים של הגרעין ז.ר יש בהם מן היוזמה(אפילו אם מטפורית) ומן התזוזה.

ר.ז.ח קשור למשתה אשר קשור ליין ויין כמובן קשור הן לצד המלחמתי בפן המעכב (הכוס והכעס בהחלט יכולים ללכת יחד) והן לצד הזך של אות זאת (כמו נזר)(כפי שנראה עתה) בבחינת "נכנס יין יצא סוד".

כמובן שיש זכות (כזית וכזהב) באות זאת המייצגת את היום השביעי בכדי להדגיש את קדושתן הפנימית של היוזמה והתזוזה שבחיים שמסייעות מאוד לצמיחה אישית.

אפילו הארז (ארז הלבנון) ידוע בקדושתו (בזכותו) על אף שאות זאת היא בסופו, על אותו השורש אריזה היא סוג של הזנה כלפי דבר מה דומם (כי שומרת ומגינה).

בפועל ז.ב.ח מתבטאת בבירור הזכות של אות זאת (זבח העולה מביא לעליה בדרגות הרוחניות).

הפועל ז.ו.ב מבטא הן את הצד המלחמתי של אות זאת ("עד זוב דם") והן את הצד הזך של אות זאת ("ארץ זבת חלב ודבש").

חרוז בהיותו עשוי מאבן יקרה מתקשר לזכות של אות זאת (כנ"ל הזנים שהוא בושם וכנראה גם הזג שהוא קליפת הענבים שמהם מייצרים את היין הזך והמזוכך).

יותר מזה, הזכות של אות זאת מתבטאת בקשר של אות זאת לחודש סיוון כאשר בנוסף לקשר זה התורה עצמה ניתנה ב-ז' בסיוון! (עפ"י אתר "ברסלב").

עוד, הרז והרמז (ההיפוך ר.ז.מ קשור אליו) קשורים לזכות (רז= אור (בגימטריא) שפירושו גם סוד ורמז הוא אחד מארבעת האופנים לפירוש התורה, לצד הסוד בין היתר (כנראה הגניזה (העושה דבר מה לנגוז) באה מהזיקה לסוד)).

בנוסף, עזרה (שהיא בעצם יוזמה זכה) לזולת שהיא בעצם הזכות בשל זיקתה לכלל החשוב ביותר בתורה:"ואהבת לרעך כמוך".

בנוסף לא לחינם קשורים הזית והזהב לזכות (מלשון טוהר,זיו וזוהר) שהיא כולה ממש זכות (האות ז' מנוקדת בשווא נע במילה זאת), ממש זכייה.

הזית יוצר את השמן הטוב ביותר (מבחינה בריאותית) והזהב הוא המתכת העמידה ביותר אשר מוליכה חשמל בצורה הטובה ביותר.

עוד, המילה זהב מופיעה בתורה בדיוק אחרי המילה היחידה בתורה שמתחילה באות ו' שלפניה ("וויהם זהב"), זאת אומרת שהמהות הרוחנית הזכה שבאות ז' עוזרת לאות ו' להגשים את עצמה (דרך חיבור בכול, חיבור עולמות, זמנים וכו'), הרי האות ו' במקור קשורה לכדור הארץ ששולט במזל שור שהוא חומרי למהדרין, כנראה שלזהב יש סגולה נסתרת בנוסף לשתי הסגולות הגלויות לעיל...

בנוסף גם עוזרת המהות של התזוזה בחיבור החובק כול של האות ו' (תזוזה בין עולמות, זמנים וכו').

בקיצור האות ז' עוזרת הן להבאת מהות הרוח לאות ו' והן לתזוזה (יכול להיות שגם ליוזמת התזוזה) אליה ממהות החומר השייכת למזל שור שמיוצג ע"י האות ו', הרי "וויהם זהב" אומר שהאות ו' עשויה ממהות האות ז' לפחות במידה מסוימת (ווים העשויים זהב...וכמובן לא לשכוח שהאותיות ה' ו-ב' קשורים לעולם הזה (האות ה' היא העולם הזה והאות ב' היא עקרון הדואליות שבו) כך שמהות האות ז' מושלכת על העולם הזה שהוא גם עולם החומר שמיוצג ע"י מזל שור שקשור לאות ו').

לא לחינם היא שמילה נרדפת לזהב היא פז אשר אות זאת מופיעה גם בה.

עוד ב"אינפרדיה- האנציקלופדיה לפנימיות התורה" מצוינת ההשבחה של האות ו' ע"י האות ז' בכך שהאות ו' היא האור הישר של הבורא היורד את העולמות התחתונים בעוד האות ז' (הנראית כמו האות ו' אך עטורת כתר לראשה) היא האור החוזר מהם אשר מגיע למצב תודעתי גבוה יותר משהיה במסגרת האות ו' הן לצד ימין המבטא את אהבה ה' והן לצד שמאל המבטא את יראת ה' והדבוק לו (כבר מראש) בהתאם לצורה של התפשטות ה"כתר" הנ"ל יחסית לקו המאונך הנראה כאות ו'.

דרך אגב, הקדושה והזכות של אות זאת התבטאו במידה מסוימת אפילו אצל זרש אשתו של המן כאשר אמרה לו בפירוש שלא יוכל למרדכי.  

באתר "נפלאות-אומנות בחכמת סוד האותיות" נאמר שהנזהר במידת היסוד (הנרמזת ע"י הספרה 6 של האות ו') של יוסף הצדיק זוכה להזין בשפע כמותו, שוב האות ז' עוזרת למימוש האות ו', הספרה שבע  של האות ז' מוציאה מהספרה שש של האות ו' את השפע שלה (שבע מקדם שפע וכאשר ידוע שהאותיות ב' ו-פ' הן אותיות מתחלפות (בהיותן אותיות השפתיים ב.ו.מ.פ) כך שהזיקה ביניהן חזקה מאוד).

עוד רמז לכך נמצא בבלוג של מיכאל לייטמן שאומר בקשר לאות ז':"כי החכמה אינה מאירה בזעיר אנפין (האות ו'), אלא רק בעת נסיעת (נסיעה (שכרוכה בתזוזה) קשורה לתאומים שקשור לאות ז' שבין כה קשורה לתזוזה במהותה) הקווים וכשנחים פורח החכמה מהם ומדרגה זו היא של האות ז'".

הקשר בין האותיות ו' ו-ז' כאשר האות ו' מייצגת את מזל שור הנשלט ע"י כדור הארץ והאות ז' הקשורה לתזוזה רומז על התזוזה בעולם האטומי המאפשרת את קיומו של עולם החומר בכלל ושל כדור הארץ בפרט.

כשמחברים את סגולת התזוזה הנ"ל לעקרון ההזנה שבאות זאת כאשר השאיפה היא בסופו של דבר להזנה רוחנית דרך עולם החומר מתקבלת היכולת של שינויי הצורה של החומר בעולם הזה עקב השינויים במבנה האטומי (כאשר הזיוף והכזב הם הפן המעכב של עקרון זה).

עפ"י ה"צופן" יכולת השינוי הזאת עומדת בבסיס של הפיכת המטות לנחשים, לתנינים וכו' בתנ"ך, לא לחינם מייחסים למשה את ז' באדר כתאריך לידתו (אם כי לעניות דעתי הוא ראה את יכולת השינוי הזאת בעיני רוחו עקב היותו בן מזל דגים, המזל הרוחני ביותר (עד כדי ראייה ממשית של הדבר וכנראה גם עם שילוב הרוחניות שבחומר המיוצגת ע"י אות זאת כפי שנטען ב"הצופן"), הרי בעיני חז"ל אין ניסים שהם מעל לטבע (זה טבעי אך לא טבעי גם יחד לכן הגיוני שהיה שילוב של השניים כך שהיה זה מחזה (מלשון חזיון ולא הזיה הנחשבת בדרך כלל לפן המעכב של הנ"ל) טבעי אך בעיני הרוח העל טבעית (הדבר הקרוב ביותר בטבע להתרחשות שכזאת היא עקרון במכניקת הקוונטים אשר מתירה לחלקיק "ללוות" אנרגיה כל זמן שהוא יכול להיפטר ממנה בתוך מסגרת הזמן שקובע עקרון האי ודאות של הייזנבג (עפ"י הספר "היקום האלגנטי של בריאן גרין) כך שאם חלקיקים של גוף מסוים מקבלים בו זמנית אנרגיה (הסתברות ממש אפסית שיקרה דבר מה כזה כיוון שכל גוף גשמי מורכב מהרבה מאוד חלקיקים (סקלה של טריליונים) וכל חלקיק יכול לקבל אנרגיה לזמן ממש אפסי (אם כי יכול להיות שהייתה השפעה קוונטית באותו רגע ספציפי ע"י התודעה כי גם ידוע למשל שעצם הצפייה בחלקיק גורמת לו לשנות את התנהגותו)) אז הגוף יכול לשנות את צורתו ממש כמו באגדות) ...אם כי דווקא הנס השני של הפיכת יד בריאה ליד חולה (כפי שמסופר שם) עשוי להתממש במידת מה במציאות כיוון שפסיכיאטרים הצליחו לגרום למטופליהם כוויות דרך היפנוזה בלבד, יכול להיות שהיה שם דבר מה דומה (מבחינת ההשפעה של הרוח על החומר)...)).

המסקנה היא שבחיים יש לשים לב לניסים שבחיים (העל טבעי שבמסגרת הטבע), אלה בד"כ ניסים קטנים (שמתרחשים תדיר) שדורשים תשומת לב בכדי שישימו לב אליהם (דוגמאות יכולות להיות פתרון יצירתי לבעיה שצץ לו לפתע, פגישה עם מישהו שרציתי לפגוש במקום ובזמן מפתיעים וכו'), חשוב להבין שהמציאות היא ברת שינוי (היא זזה כל הזמן), הכול יחסי, הכול עניין של נקודת מבט, שכנוע עצמי וכו' כך שממש לא כדאי להיאחז במוכר ובנוח.

ברור גם מכך שעולם הרוח "משגיח" על עולם החומר (אפילו אם לא נראה כך), אפשר לראות גם את תורת הקוונטים כמתווכת ביניהם (אכן לתורת הקוונטים שהינה מדעית-גשמית יש קשר אפילו לאינסוף בהיותה מציינת שכל חלקיק "מרחרח" אינסוף נתיבים לפני שבוחר נתיב מסוים) ובעצם כיוצרת את המהות של אות זאת המייצגת ברובד העמוק את הרוחניות אשר בחומר (כאשר מקור ההזנה הוא רוחני והוא בעצם מניע את הכול).

עפ"י האתר "זולו מיסטיקה" האות ז' קשורה לסיפור קין והבל בו קין פעל עפ"י הצד המלחמתי המעכב של אות זאת ורצח את אחיו (קשר עם אחים קשור למזל תאומים, בכלל מזל תאומים קשור לסביבה הקרובה) וזאת כיוון שלהבל היו שתי תאומות ואילו לקין רק אחת (עוד רמז לקשר למזל תאומים), עונשו היה להיות נע ונד (התזוזה שבאות ז' וכמובן הקשר למזל תאומים שקשור גם לתנועה) כך שהאתגר של מזל תאומים (דבר שמשליך מן הסתם על האות ז') הוא ביחסים עם הסביבה הקרובה תוך מסע בלתי פוסק.

עוד נאמר באתר זה שאות זאת מהווה את השילוב בין המחשבה החדה של מזל תאומים והפן הנשי כפי שמתבטא ביום השביעי.

באתר של רחל בן עטיה גם כן מודגשות התכונות המלחמתיות של אות זאת:"חזקים, ביטוי מוחצן וגברי, ללמוד לעצור התפרצויות", כתוב גם:"אדם המוכן להילחם על הדעות שלו" (לעניות דעתי זה יכול לקרות רק לאחר האיזון עם מזל קשת המחבר לאמת הפנימית), מוזכרת גם תכונת העקשנות אך לעניות דעתי היא פשוט פועל יוצא של בטחון יותר בדרך חדשה מסוימת, מוזכרת גם ארציות אך תכונה זאת באה לידי ביטוי בתחילת הדרך של מימוש האות אם כי אדם שאינו מודע יכול "להיתקע" בה.

עפ"י "ערוץ מאיר" מאופיינת אות זאת בעדינות (לעניות דעתי מגיעה רק לאחר האיזון הנ"ל), פיכחות (בשל הקשר למזל תאומים) ועמידה על עקרונות (לעניות דעתי לאחר האיזון עם מזל קשת שידוע כמזל האמת הפנימית).

זוגיות גם היא מתבטאת במלחמות אגו למיניהן אך היא קשורה גם מן הסתם ליום השביעי (שבת המלכה כבת זוגתו של אלוהים) בכדי להדגיש את קדושתה.

זוגיות אמיתית וזכה היא בעצם הזכייה הגדולה ביותר שיכולה להיות, בעזרתה אפשר לחוש את זרימת החיים, אפילו לעצור את הזמן שזז ללא הפסקה ולתעל את היוזמה בצורה הטובה ביותר.

עוד, זוגיות אמיתית דורשת טיפוח תמידי, הכנסת גיוון ושינוי לחיים כאשר יוזמה ותזוזה עוזרות מאוד לכך.

אפשר לראות באות ז' את אות ההזנה והקיום (כפי שמצוין גם באתר "נפלאות-אומנות בחכמת סוד האותיות") כאשר היא מתחילה בהזנה חומרית בעזרת היוזמה שהיא הזרע המתפתח עם הזמן, מתחילה ביוזמה הישרדותית לשם השגת מזון, עוברת ליוזמה חברתית ועסקית וכל זאת למען מימושו של הקיום הפיסי אשר יפתח את הצוהר להזנה הרוחנית כפי שמתבטאת בקשר ליום השביעי.

עניין זה מזכיר את "חמשת הצרכים של מאסלו" המסופקים מהצורך הקמאי (ה"זרעי") ביותר של הישרדות בסיסית (אויר, אוכל, מים, שינה וכו'), לאחריו צורך בהגנה ובביטחון (בית, משפחה, עבודה וכו'), לאחריו צורך השייכות (בחברה ובעסק עם דגש על החברה (כיוון שמדובר על שייכות חברתית להיות חלק מקבוצה (מקהילה))), לאחריו צורך בערך עצמי (בחברה ובעסק עם דגש על העסק (כיוון שמדובר על כבוד, הישגיות ומעמד חברתי)) ובסופו של דבר הצורך בהגשמה עצמית שהוא רוחני במקורו המתבטא במיצוי הפוטנציאל ובהבנת הסיבה לבואי לעולם הזה (נעזרתי ב"פורטל העסקים המומלצים" לשם כך), הנקודה היא בין היתר סיפוק כל הצרכים האנושיים טמון באות זאת שהיא אות ההזנה. 

עוד מצוין באתר זה שאות זאת היא אות האיזון (מאוזנת גם בצורתה) ובכך רומזת שאיזון מגיע (לפחות לעיתים) לאחר זמן ותזוזה (אפילו בהקשר מלחמתי), וכמובן צריך ליזום את ההגעה אליו (המילה "זולת" פועלת כך בהיותה מייצגת מצד אחד דבר מה נפרד מהכלל, מה שרומז על הצד המלחמתי של אות זאת, הרי נפרדות מביאה לזרות אשר עשויה לגרום לצד זה להתממש ומצד שני מייצגת את חברת האנשים בכללותה בה מתבטא האיזון שבאות זאת כיוון שדרוש איזון בין צרכים ורצונות שונים עקב כך).

בנוסף גם הזהירות קשורה לאיזון בהיותה נמצאת בין האומץ לבין הפחד.

דוגמא מצוינת לכך הוא האיזון הנפשי המגיע לאחר מלחמה פנימית בין כל חלקי הנשמה.

העובדה שמזל תאומים שקשור לאות זאת ברובד העמוק מציין את התקשורת בין כל החלקים של הנשמה ממש מסייעת להגיע לאיזון המיוחל הנ"ל.

בפורטל "אלטרנטיבלי" מצוין שמדיטציה ודמיון מודרך עוזרות מאוד בכך (וזאת (כפי שמצוין שם) בשל מצבים סוערים ומסתערים, גועשים ורועשים (בשל האופי המלחמתי הנ"ל), מהירים ופזיזים (בשל האופי התזזיתי), ילדותיים וספונטאניים (בשל הקשר למזל תאומים), נמרצים ותובעניים, חמים ולוהטים, בוערים וכועסים, פולשים וכובשים, שוצפים וקוצפים (שוב בשל האופי המלחמתי הנ"ל), מתווכחים ומתפייסים, נלחמים ונרגעים (שילוב של האופי המלחמתי עם האיזון הנבנה ע"י עבודה פנימית אמיתית).

יכול להיות גם שהיום השביעי מוקדש בעצם למימוש אותו איזון נפשי.

האות ז' בעצם מממשת את יעודה שהוא ההזנה הרוחנית המיוצג ע"י היום השביעי הן ע"י סיפוק ההזנה הפיסית, תחילה הישרדותית ולאחר מכן החברתית והעסקית בעזרת היוזמה בכדי לפנות מקום להזנה הרוחנית והן ע"י איזון נפשי שהוא ממש תנאי הכרחי למימוש ההזנה הרוחנית בעזרת תקשורת (שנעשית בעזרת הקשר למזל תאומים, מזל התקשורת) אמיתית (החיבור לאמת הפנימית נעשית בעזרת האיזון של מזל תאומים עם מזל קשת שמולו שהינו בין היתר המזל של האמת הפנימית) בין כל חלקי הנשמה המהווה בעצם תיקון לפן המלחמתי המעכב של אות זאת.

מעצם העובדה שאות זאת אחראית בעצם על כל שלבי ההזנה, מהיצריים ביותר ועד הרוחניים ביותר, שוב רואים אנו את החשיבות של מימוש עולם החומר לפני ההתחברות לעולם הרוח המתממשת בתהליך תוך מגע הדוק תמידי עם עולם החומר, ראינו זאת בפרק הקודם על האות ו' המתחילה ממזל שור המיוצג על ידה ובו שולט כדור הארץ בכבודו ובעצמו והמסיימת (ושוב תוך כדי מגע תמידי הדוק עם עולם החומר שהוא בעצם כדור הארץ) בחיבור בין הזמנים הקיים בעולם הרוח.

יש לשים לב לסדר ההולך משלבי ההזנה היצריים ("הקטן ביותר") לשלבי ההזנה הרוחניים ביותר ("הגדול ביותר"), אי אפשר לממש (או לפחות ממש אין זה מצב בריא כיוון שיכול בקלות להסיח את הדעת מהיעוד) את "הגדול ביותר" ללא "הקטן ביותר", מצב בו אני חכם ומואר ביותר אך רעב מאוד ללחם (ולמזון בכלל) לדוגמא (לא לחינם באתר "שמיים" אומרים שאות זאת קשורה הן לכלי נשק (זין) והן למזונות).

בנוסף ככה זה בחיים (בגדול), מתחילים מה"קטן ביותר" ל"גדול ביותר", מתחילים מתפקיד זוטר בעבודה ואחר כך מטפסים לתפקיד גבוה ("זוהר") יותר, עסק קטן גדל אט אט לעסק גדול יותר, בבחירת בן הזוג המצב דומה (מהלא מתאים ביותר למתאים ביותר, בראיה מוארת זה בהחלט נראה כך לפחות יחסית)...

בדרך כמובן יש את שלבי ההזנה החברתיים, העסקיים וכו' כך שלא קופצים מיד את שלב ההזנה הרוחני, יש תחנות בדרך כמו בכל דבר בחיים כך שהעבודה עם תהליכים היא השלטת בחיים ולא ה"זבנג וגמרנו".

אות זאת בעצם מתחילה ויוזמת את הזנת הזרע בכדי שיגדל לתצורתו המוגמרת ויממש את עצמו.

בנוסף אפשר לראות שהתיקון, הריפוי וכו' הם פנימיים מעצם העובדה שהאות בעצם מתקנת את עצמה עפ"י תכונותיה, ברגע שצד היוזמה, התזוזה מאבד שליטה והופך מלחמתי, נכנס לזירה עקרון האיזון עצמו המצוי באות ובכך מחזיר את היוזמה והתזוזה הנ"ל למינון הנכון.

בכלל אפשר לראות בתהליך זה את תהליך הצמיחה בכלל כאשר כמה גורמים נלחמים ביניהם ובסופו של דבר מתאזנים ויוצרים סינרגיה ביניהם, אחר כך נלחמים בגורמים אחרים ובסופו של דבר שוב מתאזנים ויוצרים סינרגיה ביניהם וכן הלאה (עפ"י הפילוסוף הגל, הדיאלקטיקה הנ"ל היא מקור הצמיחה (מתוך הספר "הפילוסופים הגדולים" של בריאן מגי).

בכלל כך צומחים בחיים בהיותם תמיד משתנים תמיד זזים, תמיד בעצם מוסיפים "גורמים" איתם (גריעה של גורמים באה בד"כ לפנות דרך לגורמים חדשים שיכנסו לשם הצמיחה וגם במצב זה זזים לעבר איזון חדש) יש להתמודד ועם הוספתם לאזן שוב את החיים (דוגמא יכולה להיות אדם שהתחיל לעבוד כך שנכנסה העבודה לחייו והוא צריך לאזנה עם להיות בבית (יש מלחמה בין הבית לבין העבודה), לאחר שמאזן בין השתיים הוא צומח מעצם הסינרגיה, לאחר מכן הוא מתחיל לעסוק בספורט ואז (כי יש מלחמה בים הספורט לבין בסינרגיה של הבית והעבודה) הוא צריך לאזן את הפעילות הספורטיבית עם השתיים האחרות שבסינרגיה בכדי להגיע לסינרגיה חדשה שמצמיחה אותו עוד יותר, אז יכול להיות שירצה להירגע בבית קפה, מצב בו הסינרגיה של השלוש הקודמות נלחמות בגורם ה"בית קפה" בכדי להתאזן יחד איתו ולצמוח וכן הלאה...), בדרך זאת אנו מגלים אט אט  את מהותנו ורצונותינו ביחד כמובן עם הפרופורציות הנכונות של כל מרכיבי אישיותינו.

עובדה זאת נכונה לחיים, אדם המקבל את עצמו באמת על כל חלקי נשמתו (תיקון, ריפוי וכו' פנימיים), הוא האדם הבריא מכל הבחינות.

זוגיות גם היא קשורה לאות זאת בכך שמתבטאת במלחמות אגו למיניהן אך היא קשורה גם מן הסתם ליום השביעי (שבת המלכה כבת זוגתו של אלוהים) בכדי להדגיש את קדושתה.

זוגיות אמיתית וזכה היא בעצם הזכייה הגדולה ביותר שיכולה להיות, בעזרתה אפשר לחוש את זרימת החיים, אפילו לעצור את הזמן שזז ללא הפסקה ולתעל את היוזמה בצורה הטובה ביותר.

עוד, זוגיות אמיתית דורשת טיפוח תמידי, הכנסת גיוון ושינוי לחיים כאשר יוזמה ותזוזה עוזרות מאוד לכך.

בעצם המפתח להצלחת הזוגיות היא ביכולת להגיע לאיזון בין הרצונות של השניים.

הזוגיות והאיזון קשורים מאוד ביניהם, שניהם מיוצגים ע"י מזל מאזניים שהוא המזל השביעי (מס' האות) אשר בנוסף גם מאזן את הצד המלחמתי של האות ז' אשר באופן מסורתי קשור למזל טלה שמולו שהינו מזל היוזמה והתזוזה (אם כי התזוזה מאפיינת גם את מזל תאומים אך באופן אחר) בהיותו המזל הראשון.

לאור