כפי שידוע, אנשים "מתעסקים בעסקים" בדרכים שונות.

הראשונים מתעסקים באופן ממשי: מבצעים עסק.

השניים מתעסקים באופן תיאורטי: לומדים עסקים, קוראים על עסקים, חולמים על עסקים.

המציאות מראה שניתן להקים מועדון נפרד לראשונים ומועדון נפרד לשניים. זאת כיוון שאיש העסקים לעולם לא יבין את החולם (בשביל מה לחלום, אם אפשר ללכת ולעשות?..) ואילו האדם החולם לעולם לא ילך בעקבות איש העסקים, בגלל שהדרישה המודעת או הלא מודעת שלו לא מסתכמת בביצוע העסקים, אלא בחלומות עליהם.

על כן לשני מועדונים כאלה אין דרך משותפת, הם פונים לכיוונים שונים.

הראשונים עושים עסקים ומשכללים את היכולת הזו בביצוע הממשי. השניים מאבדים את דרכם תוך שהם חושבים שהם לומדים את העסק.

האנשים הללו לא ישכללו את העסק, אלא את דרכי הלימוד שלו (או את שיטות הפנמת חומר הלימוד). פרט לכך, לראשונים לא יהיה כלל מעניין במועדון של האנשים השניים, ואילו לשניים לא יהיה מעניין להיות באותו המועדון עם הראשונים.

אלי שביט מייסד פרוייקט סטארט-אפ

www.start-up.co.il