מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
0
פעם
פעם שנאתי את הצהוב של הביצה. בעקשנות ילדית הייתי אוכלת רק את הלבן, נזהרת שלא יגע בו פירור מהצהוב. פעם שנאתי את הריבה של הסופגניה. הייתי ממהרת אל המאפיה השכונתית להציל סופגניה שריבת התות טרם שכנה בביטנה.
היום באוטובוס הרגשתי לפתע שזרועי דביקה. דביקה מריבת הסופגנייה שאכלתי, שלקחה לה את החרות להמתיק את פנים מרפקי לקחה לה רשות לדבוק בי היכן שזה לא מקומה החרות והרשות ששמורות לאהובים |
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב, אני לא מתעסקת לך עם רוד.
חס וחלילה שאפגע בציפור נפש.
וקרעת אותי עם ה"דגמתי..."
(-:
תודה שרי.
אני שמחה שנלטף לך הלב
(-:
ברוכה הבאה.
בסוף הפוסט שלך פשוט הרגשתי פיזית את הליטוף בלב שזה עשה לי .
אוהבת
שרי
צ'מעי מותק, נסעתי לשוק, ושם, כידוע, אוהבים אותי גם עם סופגניה אקסטרא בבטן (-:
אז נתתי לעצמי דרור.
וברור שתפרסמי, חנוכה, לא?
נשיקות הרבה.
חחח... איכסה. לא אוהבת דברים דביקים (-:
לאכול סופגניה באוטובוס...
פשששששש
צ'מעי...
לא ידעתי שאת, עם פני המלאך האלו,
כזאת מופרעת!!!
ככה אני אוהבת אותך מותק!
(מתלבטת אם לפרסם רשומה שכתבתי פעם על יחסי האהבה/שנאה שלי לסופגניות...)
תראי, לא שמת פה אפילו חיוך אחד. אז אני חושדת שנהיית רצינית לגמרי.
אז גם אני - מה אומר, הבחירה של אשתו החמישית או משו לא רלוונטית עבורי, ולא שרוד היה מתקרב אלי, אבל למרות זאת גם אני לא רוצה להתקרב אליו.
אבל ילד בן שנתיים...סחתין על האון (-:
יול ברינר זה במבט של היום.
כמו הריבה שבפוסט.
מתוקה את, לגמרי.
נשיקות ללילה טוב, דפנה
נכון. הכי טעים. עכשיו.
אז, רק את הלבן.
והריבה, אני מתה עליה, אפילו ישימו ריבת תות סינתטית לגמריי וכל הפנים שלי מרוחות אבקת סוכר וריבה.
ולא על מרפק, על הבפנים יא קטנונית אחת.
(-:
וסבתא שלי העיראקית הייתה אומרת (במבטא עיווקי כבד):
"איכסא עלקי!!!"
מה? מה חתיך בו??? תגידי דבר אחד.
(-:
נו בסדר,על גברים כנראה לא נריב.
(תגידי, מה את אומרת על יול ברינר?)
אין כמו הצהוב של הביצה, הכי טעים שבעולם.
אם ביצה היתה מורכבת רק מלבן,
אז קרוב לודאי שלא הייתי אוכלת ביצים.
ולגבי סופגניות, הריבה שלהם דוחה לאללה.
ועוד יותר דוחה על מרפקים... (-:
תודה יובל.
מצוקת החניה בתל אביב גורמת לי להשאיר את המכונית בחניה הביתית ולנוע בעיר בתחבורה ציבורית.
והמון קורה תוך כדי תנועה.
גם לק חבוי לפנים המרפק לבדוק ממה דביק שם
(-:
לא יודעת אם למזל יש חלק בזה שריצ'ארד גיר הפסיק להיות תלוי לי על הקיר (-:
ורוד סטיוארט???
קאמ און...
איזה טעם יש לך...
כתבת מקסים:)