0

פעם

18 תגובות   יום ראשון, 11/11/07, 09:22

פעם שנאתי את הצהוב של הביצה.

בעקשנות ילדית הייתי אוכלת רק את הלבן, נזהרת שלא יגע בו פירור מהצהוב.

פעם שנאתי את הריבה של הסופגניה.

הייתי ממהרת אל המאפיה השכונתית להציל סופגניה שריבת התות טרם שכנה בביטנה.

היום באוטובוס הרגשתי לפתע שזרועי דביקה.

דביקה מריבת הסופגנייה שאכלתי,

שלקחה לה את החרות

להמתיק את פנים מרפקי 

לקחה לה רשות לדבוק בי היכן שזה לא מקומה

החרות

והרשות

ששמורות

לאהובים

דרג את התוכן: