3:40 בלילה ,הזעקה עולה יורדת חותכת את החלום הנעים שהייתי בתוכו,מטעמי צניעות לא הסגיר פרטים מהחלום,זינוק ממצב שכיבה לעמידה בלי ישיבת ביניים,זוגתי רצה למצוא ילדים תוך כדי החלקה היא נזכרה ששכחה ילד אחד, ממלמלת משהו מוזר כנראה גם שאריות מחלום כלשהו.

בחדר המדרגות בו מצוי הממד הקומתי כבר מחכים לנו זקן קטוע יד,שכנה פרועת שיער עם בעלה שמוטב היה והיה ישן בדרך קבע עם מסטיקי "אורביט" ליד מיטתו, ועוד זקנה חמודה שקיבלה את פני בחיוך ללא שיניים,לא אופייני חשבתי לעצמי,עד שהבנתי שיצאתי בתחתוני מרק ספיץ רגע לפני זינוק למשחה 100 מטר פרפר,,

דילמה תקפה אותי האם לחזור למכנסיים שכן אני עלול לחטוף פגיעה ישירה במרק ספיץ או להסתכן שהזקנה שעדיין מחייכת תתקוף,הימרתי על הזקנה,הועד בית ניצלה את הפניקה לגבות מיסים,"אם כבר כולם פה,מי בעד לעלות את יסי הועד שירים את ידו..." סיננה, ,לכי אינעל אבוק,מניף נעל בית מנסה לנצל כישורי ככדורסלן לשעבר,הועד בית רצה בזיגזג לכיוון המעלית בזינוק פנימה היא מצליחה ללחוץ על כ' ונעלמה, כנראה לנצח,קטוע היד נשם לרווחה, החזרתי את הנעל למקומה הטבעי,הזקנה הביטה בי בהערצה,כאילו זה עתה הייתי שמשון הגיבור שגבר על אריה שטוף שנאה או לפחות ריתקתי מחבל תוך שאני מציל אזרחים מפיגוע תופת המוני..

אחרי שלוש דקות של חיוכים הדדים ומיצמוצי ריסים נבוכים החלטנו לחזור הביתה,דבר ראשון לבשתי מכנסיים,נישבעתי ביני לבין ליבי שמעתה לא הודיד את מכנסי ,הסתבר שזה היה צעד מאוד חכם כי מייד עוד הזעקה,הזקנה הספיקה כבר להתאפר,מיד ניתן היה לזהות כי היא מעולם לא למדה איפור מקצועי אצל ירין שחף,אודם אדום גס החליק לאורך הלחי השמאלית,פניה הוטבלו בקערת קמח מדגישות חריצי קמטים, היא חייכה אליי,מידי קרצה קריצה שלא משאירה מקום לדמיון מה שיותר מאוחר  התברר לי שבשעות בוקר מוקדמות היא סובלת מ"תיקים" מציקים, הפעם החיוך חויך עם שיניים, אבל נעלבה התאכזבה קלות כשראתה שאני במכנסיים..

,ניסיתי בכוח לחזור לחלום שלי ,רק הדמויות השתנו לי,עמדה שם הזקנה בלי השיניים,עדיין בוהה לי במכנסיים,הבליחה לשם הועד בית ונעלמה,היה שם קטוע יד מוחא כפיים,שמעתי גם הזעקה אבל העדפתי להמשיך לישון,אולי עדיף טיל על זקנה חרמנית מרוחה בקמח ואודם.

בבוקר התעוררתי עדיין תחת רושם הלילה הסוער,עם כוס קפה לפני היציאה בודק בעינית לצורכי ביטחון ,השטח היה סטרילי,הזמנתי את המעלית,מתוך השקט של חדר המדרגות שמעתי צליל חבטה ומייד אחריו נפתחה דלת הזקנה,הסתבר שגם לה יש עינית,החיפזון מהשטן ,היא נפלה מהדרגש שעליו עמדה ,סידרה את הקמבניזון,סירקה שיערה בידיה ונעמדה לידי כממתינה למעלית,הייתה שתיקה מאופקת, כל צד הסתגר בעמדתו, קיוויתי שיהיו עוד אנשים במעלית ,אבל המעלית הגיעה כמעלית ספיישל,שנינו עשינו את הצעד הראשון והחזרנו את הרגל, ואז שוב בתיאום מפתיע צעדנו את הצעד הראשון פנימה רק שפתח המעלית יכול להכיל רק אדם אחד,שוב הזקנה החביבה נחבטה בראשה מדופן המעלית היה צליל של אנקה עמומה,חייכתי כמתנצל, רציתי לצחוק,התאפקתי.

המעלית נעצרה בקומת הכניסה,חיכיתי שנייה,היא חיכתה שנייה,עשיתי תנועת הטעיה לכיוון היציאה ,היא אכלה את צעד פזיז קדימה אל מחוץ למעלית,נשארתי מאחור הדלת נסגרה עליתי חזרה ,נכנסתי הביתה ,הלכתי לישון,לילה טוב.