אז הנה המשך הסיפור - בעקבות כל מיני תגובות של אנשים (לא רק כאן, גם בחיים האמיתיים), הראיתי לו את המכתב שכתבתי בפוסט הקודם. הוא מאוד התרגש, וביקש לחשוב על זה. נפגשנו מאז פעמיים, והיה מצויין, לפחות מצידי, אבל נראה לי שהוא לחוץ כי הוא כל הזמן מדגיש שהוא עוד 'לא יודע' מה קורה איתנו. מיותר לציין שאני לא מצפה מאף אחד, גם לא מעצמי, לדעת מה קורה אחרי שתיים-שלוש פגישות?
והאמת היא שאני בכלל לא לחוצה, ולא לוחצת ונורא חבל לי שהוא לוקח את זה ככה. אין לי שום ציפיה מלבד להנות, ולהכיר ועם הזמן לראות לאן הקשר הזה (אם יווצר בכלל) הולך. למה צריך לדעת על ההתחלה? איך בכלל אפשר לדעת על ההתחלה? נכון שאני נורא רוצה להיות איתו, כי אני מאוד נהנית איתו, אבל לדעת שגם הוא נהנה זה מספיק לי כרגע.
אז אני צריכה לראות איך מורידים את הלחץ, כי חבל לי שהכל יתפספס בגלל זה. אני מתלבטת אם להתקשר ולהגיד לו שהוא יכול להוריד לחץ, ואין כזה מצידי או בתור שלב ראשון לקחת צעד אחורה, ולא להתקשר או ליזום קשר (למרות שאני כל כך לא מחזיקה ממשחקים כאלה בדרך כלל). הסיבה היחידה שאני מתלבטת היא שכמובן עצם זה שאני מרימה טלפון עשוי לגרום לו ללחץ נוסף.
|