![]() כדאי להפעיל את המוסיקה ביחד ואחר כך שוב ולהבין את המסר.אם תמצאו שגיעות כתיב,פגם בעריכה זה בגלל שאני כזה אבל זה לא בכוונה. היו הייתה פעם דמות אחת. והדמות ....עבדה גם יום ,לפעמים גם בליל ומרוב עיסוקיה לא ראתה הדמות מה מימין ומה משמאל , מחשבות ודאגות היו מנת חלקה וממש ליהנות מהחיים לא ידעה. וניסתה בת זוגה לשכנע ת'דמות שיש גם יום ,גם לילה אבל יש גם שבת וחג ויש גם ילדים שצריכים אותה ומשפחה וחברים. הדמות, לא שמעה ולא ראתה ,לא הקשיבה ולא הסכיתה ורק בעיסוקה פעלה והלחץ גבר וכבר העיק על נשמתה. והנה הגיע יום והדמות נפגעה ,מהעסק פרשה....ושוב רק הדאגות היו כל הזמן מנת חלקה.מידי יום התכופפה מכובד המחשבות בראשה וצעדיה כשלו מרוב חולשתה. התרחקה הדמות מבת זוגה , בקושי שמה לב למשפחתה ומהחברות עם כולם ביקשה לעזבה , שקעה ושקעה..... לאחר שנה ועוד שנה ועוד שנתיים מצאה הדמות את מה שחיפשה. שתיל עץ פרי המשמש. השקתה אותו , זיבלה ,גזמה ,הפכה את האדמה ושוב טיפלה במזיקים שנה ועוד שנה ועוד שנה הופיעו פרחים ואחר כך פירות קטנים והפירות גדלו ,קיבלו גם צבע ונעשו מתוקים. קטפה הדמות את הפירות וחילקה לחברים ולמשפחה ,חלק אף מכרה ובכסף קנתה עוד זבל ועוד מים ועוד חומר והפרחים שוב פרחו והפירות שוב הופיעו ומתיקותם אף גברה . והחברים חזרו ושיבחו את הפרי ובאה המשפחה ולקחה לעצמה והשמועה על גודלם ומתיקותם התפשטה והגיע עד למרחוק. הגיעו עוד אנשים ומבקרים ושיבחו את העץ , את הפרי , את הדמות שגידלה ........והדמות אמרה שזה לא רק היא...יש את הגנן שעזר ותמך ויש את הנהג שהסיע את החומרים ויש את זה שהשקה ויש את זה שהשגיח ......... פתאום ראתה הדמות שהיא בעצם לא לבד ומה שמסביב זה טוב ונעים ותחייך לה הדמות ....... לפתע שמה לב הדמות לנכד הקטן שהתגאה בפירות לפני כולם מספר פעמים באומרו "זה הסבא שלי גידל.....ואני אוהב אותו ואת הפירות שלו.....והוא נותן גם לי " ותצחק הדמות בקול רם....ותחייך ותחשוב...למה לא ראיתי את כולם קצת לפני.. ,למה לא קיבלתי את עזרתם , הרי בלי קצת גינון ובלי מי שיעזור להשקות לא יגדל כלום ובלי מי שיטעם מה שווים הפירות בכלל ולמה ולמה ..אבל בעצם.....סיכמה הדמות לעצמה....מה זה חשוב כרגע ומה זה משנה ......העיקר שעכשיו אני מ א ו ש ר ת !!!
השתתפו ע"פ סדר התפקידים זוגתה של הדמות ,המנסה להשפיע, הגנן ,המשקה – מלכה ילדיה של הדמות ובנות זוגם – אורן ושגית ,רותם וקרן ,הדס וניר נכדים – איתי בן החמש וחצי נכדה בת כ10 חודשים טועמים – חברי מושב ליצים לשעבר ופייס בוק בהווה , חברים שלי מזה שלושים ואחת שנים , אורחים שהגיעו לבקר אצלי בגלריה ובתערוכות. עץ הפרי – הסטודיו והגלריה שלי לקרמיקה פירות – עבודותיי מהם טעמתם ,חלק אף קנה לעצמו ,חלק אף חזרו שנה אחר שנה......... הדמות – אנכי ........שהבנתי ,יהודה ענף
ואכן אני מאושר עד לשמיים !!!! ציפור הנפש שלי - פיסול בקרמיקה,צבעי גלזורה,בסיס עץ ,כ50 ס"מ גובה . יוצג בגלריה ברשפון ( עם עוד עבודות למכירה ) החל מיום שישי הקרוב ל10 ימים . |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עדיין לא החלטתי בנושא הספר.
רשפון.נסעתי עם זוגתי למדוד בגדים לחתונה ,נעליים ,צמידים ,טבעות ורשפון.חזרתי ב11 וחצי.איךנעצור.
זכית ובורכת!
העיקר שבזמן הבחנת
שההווה הוא החשוב
מאחלת לך שנים רבות של כזו הנאה
ביצירה ובחיק החברים והמשפחה!
דמות יקרה!
סוף טוב, הכול טוב - ומתוק כמו משמש!
*
אלומה
תודה,רמי
חג שמח
בעזרתך ובעזרת חברים והמשפחה והכי הכי מהנכד שלי שהשוויץ בסבא שלו
יש משהו במה שאת אומרת
אושר
שמחה
אהבה
וחג מצות שמח
יהודה יקר,
מהכרותנו דרך הקפה ומהפגישה שלנו, הבנתי כאן מיד שאתה מספר על עצמך. התהליכים שעברת בהיסטוריה שלך הביאוך למקום בו אתה משתלב בסביבתך, פורח ומניב יצירות. יישר כוחך.
חג שמח,
רמי
תודה ותודה
ברוך השם יש גם מזה וגם מזה ואני מחזיר לך הרבה עודפים
באהבה
מיום שבת עד יום שני לא הפסקתי להגיד לה
תהליך ארוך של שמונה שנים לא בא ברגל (שמאל) אלא בכל הגוף
בטוח שיהיו עוד ירידות ומעלות אבל האושר תקע יתד
תודה
תודה ,יקרה אחת
בשבילך תמיד יהיו לי פירות
אוהב
תודה
מאחל גם לך
כשאראה אותך שוב יוצרת ...אשמח פעמיים
תודה
יהודה
כן ירבו ...הנכדים
וכן ירבה .....האושר :)