כותרות TheMarker >
    ';

    שושי שמיר

    0

    סימנים פשוטים: השמלה הזאת היא אני

    24 תגובות   יום שלישי, 12/4/11, 08:20

    השמלה הזאת היא אני

    הַשִּׂמְלָה, סְגֻלָּה כַּמּוּבָן, קְטִיפָה אֲמִתִּית, צָרְפָתִית,

    שֶׁטֶּרֶם נִתְפְּרָה, שֶׁהֶאָרִיג שֶׁלָה מַמְתִּין שָׁנִים, צוֹבֵר

    מִשְׁקָל סְגֻלִּי, נִזּוֹן מֵחֲלוֹמוֹת שֶׁל חַבֵרְתִי הַמֵּתָה,

    לֹא שׁוֹכָחַת אֵיךְ קָמַה מִמִּטָּתָה לְהֲבִיא אוֹתוֹ,

    הֵנִיחָה אֶת כָּל כָּבְדּוֹ אֶצְלִי, מֵאִמָּא שֶׁלִּי הַחֲתִיכָה

    הַזֹּאת, אָמְרָה, תִּלְבְּשִׁי אוֹתָה לַחֲתֻנָּה שֶׁל הַבַּת שֶׁלָּךְ.

    זְמָן קָצָר אֲחַר כַּךְ, בְּבֵית הַחוֹלִים, אָמְרָה

    אֵינֶנִּי חוֹלֶמֶת. אֵינֶנִּי, כַּךְ בְּמִבְטָאָה הַזָּר, זֶה כְּמוֹ לָמוּת,

    תְּרַפְּאִי לִי אֶת זֶה אַתְּ יְכוֹלָה. הִיא לֹא שָׁאֲלָה, צִוְּתָה.

    הִיא הִבִּיטָה בִּי מְעֻנָּה וּבוֹטַחַת. הַסַּרְטָן כִּרְסֵם אֶת מֹחָה אֲבָל כְּתַמִּיד

    יָדְעָה אֵיךְְ לְהַתִּיר אֶצְלִי כֹּחוֹת. הָיוּ רְגָעִים עֲדִינִים כָּאֵלֶה בֵּינֵינוּ.

    אֲנִי שֶׁמִּתְמָחָה בְשִּׁכְחָה זוֹכֶרֶת הֵיטֵב אֶת שִׂמְחַת הַזְּמָנִים הָאֵלֶה.

    אֵיךְ לִמְּדָה אוֹתִי, לְמָשָׁל, לִטְפֹּחַ רוּז' עַל הָרַקּוֹת, הָאַף וְהַסַּנְטֵר.

    נוֹתֵן אֹפִי לַיֹּפִי שֶׁל הַפָּנִים. מוּזָר שֶׁמִּכָּל חָכְמָתָה הַנִּשְׂגֶּבֶת דַּוְּקָא זֶה

    יוֹשֵׁב לִי עַל קְצֵה הַלָּשׁוֹן. אוּלַי הָאָבִיב שֶׁרָאִיתִי כָּאן יוֹנָה וְיוֹן.

    וּמוּזָר שֶׁבִּכְלָל הִיא כָּאן מְהַבְהֵבֶת עַכְשָׁיו,

    עוֹלָה בְּאוֹב הַמַּחְשָׁבוֹת. בַּתֵּי הַקָּפֶה אָרְזוּ אֶת קִירוֹת הָאַרְעַי

    וְנִגְּלוּ חֲמוּקֵיהֵם לְאוֹר נֵרוֹת בָּעֶרֶב הַקָּרִיר.

    דּוֹמֶה שֶׁרוּחַ חַיָּה שָׁלְחָה אֶצְבָּעוֹת לְדַגְדֵּג אֵיבָרִים פְּנִימִיִּים.

    מִגְדָּנוֹת נִיחוֹחַ שֶׁל פִּרְחֵי הָדָר בָּרְחוֹב,

    גְּשָׁרִים שֶׁל חַרְצִיּוֹת וּפְרָגִים אֶל הַקַּיִּץ,

    דַּי כְּבָר מְתִיקוּת עוֹד יָבוֹאוּ דְּבוֹרִים לַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי.

    נוּחִי עַל מִשְׁכָּבֵךְ בְּשָּׁלוֹם אֲהוּבָתִי, אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים

    וְלִבִּי מָלֵא אוֹתָךְ. כְּמוֹ שֶׁהוֹרֵית לִי אֲנִי עוֹשָׂה וְשׁוֹמַעַת.

    תַּנּוּחַ גַּם דַעֲתֵךְ, לְחָיַי וָרוֹד אֶלֶגַנְט וְחוּשַׁי עֵרִים.

     

    ©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 11 באפריל 2011, פלורנטין 10

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/11 12:58:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2011-04-19 11:52:18

      חג אביב שמח שיביא איתו שפע וברכה , אור ואהבה

      תודה, אביב שמח גם לך :)

      חג אביב שמח שיביא איתו שפע וברכה , אור ואהבה
        17/4/11 07:11:

      צטט: גליתוש. 2011-04-17 04:45:12

      סגול הוא צבע המבטא רוחניות רבה, לחיי החיים, ולזכרון המתים. אהבתי את הכתיבה.

      תודה לך, גליתוש, חברה חדשה :)

        17/4/11 04:45:
      סגול הוא צבע המבטא רוחניות רבה, לחיי החיים, ולזכרון המתים. אהבתי את הכתיבה.
        16/4/11 17:23:

      צטט: אלונה (לוֹני) 2011-04-16 15:24:49

      מעולה. ומכאיב עד קץ/אין קץ.

      תודה לוני, אני תמיד מצפה לקריאה שלך

        16/4/11 15:24:
      מעולה. ומכאיב עד קץ/אין קץ.
        16/4/11 09:48:

      צטט: יהודית מליק שירן 2011-04-12 20:36:24

      וּמוּזָר שֶׁבִּכְלָל הִיא כָּאן מְהַבְהֵבֶת עַכְשָׁיו, עוֹלָה בְּאוֹב הַמַּחְשָׁבוֹת. בַּתֵּי הַקָּפֶה אָרְזוּ אֶת קִירוֹת הָאַרְעַי וְנִגְּלוּ חֲמוּקֵיהֵם לְאוֹר נֵרוֹת בָּעֶרֶב הַקָּרִיר. דּוֹמֶה שֶׁרוּחַ חַיָּה שָׁלְחָה אֶצְבָּעוֹת לְדַגְדֵּג אֵיבָרִים פְּנִימִיִּים. שושי יקרה, חגיגה צבעונית של עושר לשוני. איזו כתיבה נהדרת.השמלה טרם נתפרה אך בדמיונך היא לבוש מלכות שזור געגוע של אהבה. נהניתי מאוד וחייכתי למקרא תגובתו של רועי.תודה

      יהודית יקרה, אני שמחה שהשיר הביא לך הנאה בימים אלה. חיבוק וחג שמח

        16/4/11 09:47:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-04-12 14:21:09

      פלורנטין עשתה לך טוב.

      מאוד אוהבת להיות כאן. לנדל"ן בהחלט יש השפעה :)

        16/4/11 01:56:

      צטט: שמעון רוזנברג 2011-04-15 19:44:47

      נו? מה אומר ומה אדבר! דיברתי בשיר קודם על מגמה? מא' ועד ת'. וכמה אור ללקק את האצבעות והשפתיים.

      :))))

        15/4/11 19:44:
      נו? מה אומר ומה אדבר! דיברתי בשיר קודם על מגמה? מא' ועד ת'. וכמה אור ללקק את האצבעות והשפתיים.
        14/4/11 00:08:

      צטט: בלומי 2011-04-13 20:52:05

      יקירתי, נפלא, יותר מכרגיל, כל כך הרבה אהבה. אפשר להשאיל את השמלה? נשיקות בלומי

      וואו תודה רבה יפתי. מתגעגעת מאוד.

      השמלה - כשאתפור אותה:)

        13/4/11 20:52:
      יקירתי, נפלא, יותר מכרגיל, כל כך הרבה אהבה. אפשר להשאיל את השמלה? נשיקות בלומי
        13/4/11 11:54:

      צטט: רנבו2 2011-04-13 11:16:08

      אהבתי את בכתיבה

      תודה :)

        13/4/11 11:16:
      אהבתי את בכתיבה
      וּמוּזָר שֶׁבִּכְלָל הִיא כָּאן מְהַבְהֵבֶת עַכְשָׁיו, עוֹלָה בְּאוֹב הַמַּחְשָׁבוֹת. בַּתֵּי הַקָּפֶה אָרְזוּ אֶת קִירוֹת הָאַרְעַי וְנִגְּלוּ חֲמוּקֵיהֵם לְאוֹר נֵרוֹת בָּעֶרֶב הַקָּרִיר. דּוֹמֶה שֶׁרוּחַ חַיָּה שָׁלְחָה אֶצְבָּעוֹת לְדַגְדֵּג אֵיבָרִים פְּנִימִיִּים. שושי יקרה, חגיגה צבעונית של עושר לשוני. איזו כתיבה נהדרת.השמלה טרם נתפרה אך בדמיונך היא לבוש מלכות שזור געגוע של אהבה. נהניתי מאוד וחייכתי למקרא תגובתו של רועי.תודה
        12/4/11 14:21:
      פלורנטין עשתה לך טוב.
        12/4/11 10:32:

      צטט: The light, 2011-04-12 10:17:29

      את יודעת,אני לא מבין גדול בשירה, אין לי את היכולות הנהדרות של אמא שלי, שקוראת את המילים ומבינה את מסרן, אהבתי מאוד את הבית הזה:מִגְדָּנוֹת נִיחוֹחַ שֶׁל פִּרְחֵי הָדָר בָּרְחוֹב שֶׁלִּי, גְּשָׁרִים שֶׁל חַרְצִיּוֹת וּפְרָגִים אֶל הַקַּיִּץ, דַּי כְּבָר מְתִיקוּת עוֹד יָבוֹאוּ דְּבוֹרִים לַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי. נוּחִי עַל מִשְׁכָּבֵךְ בְּשָּׁלוֹם אֲהוּבָתִי, אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים וְלִבִּי מָלֵא אוֹתָךְ. כְּמוֹ שֶׁהוֹרֵית לִי אֲנִי עוֹשָׂה וְשׁוֹמַעַת. תַּנּוּחַ גַּם דַעֲתֵךְ, לְחָיַי וָרוֹד אֶלֶגַנְט ְוחוּשַׁי עֵרִים. מחלה ארורה לקחה את חברתך ולקחה את דודי והכתיבה שלך יפה בעיניי, גם קשה לי מידי פעם, אני לומד דרך עיניי להכיר אותה. כתבת לה יפה לחברה שלך יהי זכרה ברוך !

      תודה, מאוד משמח אותי שאתה קורא את השירים שלי ואוהב אותם

        12/4/11 10:31:

      צטט: עדית... 2011-04-12 10:15:21

      כמה יפה כתבת, ועצוב, ואופטימי גם...

      תודה על קריאתך עדית

        12/4/11 10:17:
      את יודעת,אני לא מבין גדול בשירה, אין לי את היכולות הנהדרות של אמא שלי, שקוראת את המילים ומבינה את מסרן, אהבתי מאוד את הבית הזה:מִגְדָּנוֹת נִיחוֹחַ שֶׁל פִּרְחֵי הָדָר בָּרְחוֹב שֶׁלִּי, גְּשָׁרִים שֶׁל חַרְצִיּוֹת וּפְרָגִים אֶל הַקַּיִּץ, דַּי כְּבָר מְתִיקוּת עוֹד יָבוֹאוּ דְּבוֹרִים לַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי. נוּחִי עַל מִשְׁכָּבֵךְ בְּשָּׁלוֹם אֲהוּבָתִי, אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים וְלִבִּי מָלֵא אוֹתָךְ. כְּמוֹ שֶׁהוֹרֵית לִי אֲנִי עוֹשָׂה וְשׁוֹמַעַת. תַּנּוּחַ גַּם דַעֲתֵךְ, לְחָיַי וָרוֹד אֶלֶגַנְט ְוחוּשַׁי עֵרִים. מחלה ארורה לקחה את חברתך ולקחה את דודי והכתיבה שלך יפה בעיניי, גם קשה לי מידי פעם, אני לומד דרך עיניי להכיר אותה. כתבת לה יפה לחברה שלך יהי זכרה ברוך !
        12/4/11 10:15:
      כמה יפה כתבת, ועצוב, ואופטימי גם...
        12/4/11 09:06:

      צטט: forte nina 2011-04-12 09:03:16

      איזה יופי שושי.
      והאם הקטיפה הסגולה נשמרה?
      אהבתי את המומחיות לשכחה
      אבל הוכחת שאת לא שוכחת כלום.

      שמורה ועוברת איתי מדירה לדירה. אולי אוריש אותה לחמוטל

        12/4/11 09:03:

      איזה יופי שושי.
      והאם הקטיפה הסגולה נשמרה?
      אהבתי את המומחיות לשכחה
      אבל הוכחת שאת לא שוכחת כלום.

        12/4/11 08:36:

      צטט: פרפר לבנבן 2011-04-12 08:34:13

      כתוב מדהים

      תודה :)

        12/4/11 08:34:
      כתוב מדהים