מהיום שאני זוכרת את עצמי ,

אני מכירה את סיפור יציאת מצרים ,

גאולה , שחרור , חופש .

מהיום שאני זוכרת את עצמי ,

אני מכירה רק מסגרות ,

מעון , פעוטון , גן , ביה"ס , צבא , אוניברסיטה , בית , עבודה .

מהיום שאני זוכרת את עצמי ,

אני שואלת שחרור האישה ?

הרי כל המשימות ועוד עלינו מוטלות ...................

אנחנו גם אימהות , גם עקרות בית , גם נשות קריירה ,ועוד ......................

אז איפה החופש ,

כן זכות הבחירה בידנו ,

את צריכה לאפשר לעצמך ?

קבעי סדרי עדיפויות ?

אז למה כל העת אנחנו בתחושת החמצה ?

נושאות בנטל האשמה .

את פרפקציוניסטית , טוטאלית , הכל חייב להיות אצלך מושלם ,

כן מכירות את המילים או דומות להן ,

המציאות זה בראש שלך ,

מה בראש שלי ?

להרים ארגז קוקה קולה זה כבד  לא !!

כל החגים שלנו ואני אוהבת אותם באמת ,

הם מעייפים . 

הבית מצוחצח , השולחן לתפארת , המאכלים "יאמי " ,

ואני ................גמורה .

הבעיה זה בגנטיקה  מגיל קטן אני מכירה רק את זה ,

משפשפים "פנלים " מכירות ?

כאילו והם אכלו לחם .

אולם ,

בסוף היום שאני עושה "וי" על כל המשימות ,

אני מרגישה סיפוק ,

כי בסופו של דבר מבחינתי החג למרות הכל מסמל  משפחה ,

זה הערך הכי חשוב ממלא ומעשיר בחיים .

באהבה לכל היקרים שלי .

חג פסח שמח   מוקף במשפחה חמה ואוהבת .