חֲרוֹן אַף
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ
כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם,
אֶלָּא שֶׁאָנוּ וּבָנֵינוּ עֲבָדִים
וְלֹא קָם לָנוּ כְּמֹשֶׁה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים
הֵיכָן הִיא כִּכָּר אַ-תַּחְרִיר שֶׁלָּנוּ. טַייקוּנִים וְאוֹלִיגָרְכִים קָמִים לְכַלוֹתֵינוּ
וְלִכְרֹת אוֹצְרוֹתֵינוּ.
וְהִגְדִּישׁוּ הֲטָבוֹת, הֲקָלוֹת וּמַעֲנָקִים
וּלְעֵת פְּרִישָׁה מַצְנֵחִים מְרֻפָּדִים.
בְּשֵׁם הַתַּחֲרוּת הַחֹפְשִׁית,
וּקְדֻשַׁת הַיָּזְמָה הַפְּרָטִית.
מָה עֵרֶךְ לְכַעַס הָעָם,
מָה עֵרֶךְ לָרֵגוּלַצְיָה?!
שְׂכַר הַבְּכִירִים נוֹסֵק מַעְלָה
וְלִשְׂכַר הַמִּינִימוּם נוֹסָפִים מָעוֹת בִּמְשׂוּרָה.
וְהֵמָּה הַמּוּרָמִים הוֹלְכִים וְלוֹעֲגִים,
רוֹדִים וּמְיַסְּרִים אוֹתָנוּ בַּשּׁוֹטִים.
שָׁמְנוּ וְתָפְחוּ, חָטְפוּ וְגָזְלוּ,
בָּעֲטוּ כִּישֻׁרוּן
וְלֹא הִבִּיטוּ אָחוֹר
וְאֵין עוֹצֵר בָּם.
לְעֹשֶׁר נִבְחֲרוּ בְּיָד נֶעֱלָמָה
וְאֵין דַּיָּן וְהַכֹּל מֻפְרָט וְלֹא שָׁפִיט. לֹא בֹּשׁוּ וְהִתִּירוּ לְעַצְמָם דָּמִים
פִּי מֵאָה וּפִי אֶלֶף מֵעַבְדֵיהֶם,
וְלֹא בָּחֲלוּ בַּמַּעֲנָקִים שֶׁאֵינָם פְּרִי עֲמָלָם.
וְהוֹסִיפוּ יַסֵּר אוֹתָנוּ בְּעַקְרַבִּים.
אֱלֹהִים עִם הַמַּצְלִיחִים,
בּוּרִים הֵם הָעֲבָדִים.
לוֹבִּיסְטִים צָדִים אֶת נִבְחָרֵינוּ
וְאֶת עֵינֵי הָרֵגוּלָטוֹרִים מְסַמְּאִים.
יָד יוֹ"ר רוֹחֶצֶת יָד מַנְכָּ"ל
וְהֶעֱרִימוּ עַוְלָה עַל עַוְלָה
וְהִגְדִּילוּ אִי צֶדֶק,
וְלֹא רָאוּ צָרַת אַלְמָנָה וְאֵם חַד הוֹרִית
וְדֹחַק עוֹבֶדֶת סוֹצִיאָלִית וְקֻפַּאִית,
שׁוֹמְרֵי כְּנִיסוֹת הַקַּנְיוֹנִים וְהַמְּנַקִּים
וְזָבֵי הַדָּם הַנִּמְלָטִים מֵאַפְרִיקָה,
נְסָרֵק גּוּפָם בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל הָמֵּאִיּוֹן,
שֶׁלֹּא נֶחְלָץ לְהַצִּיל חוֹלֶה וְיָתוֹם. הִתְכַּנֵּס עָם לַכִּכָּר וְכַלֵּה זַעְמְךָ!
תִּרְעַד הָאֲדָמָה וּתְמוֹטֵט מִגְדְּלֵיהֶם
וַחֲרוֹן אַפֵּיכֶם יִלְכְּדֵם בַּאֲחֻזּוֹתֵיהֶם
וְלֹא יָבוֹא עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ לְחַלְּצָם,
וְלֹא יִהְיֶה מְצַפְצֵף אוֹ מְחַפֵּשׂ.
© כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים 2011 |