שמתי לב שהגברים כולם מזדהים אתך 'חבל"ז'

אל תתבייש להגיד לאשתך "תני גז"

לפני שאתה מתייבש.

ואילו הנשים מה זה נחמדות, בתגובות יש עדות,

עם אשתך מזדהות :  "הגברים לעבדות!"

מזמן לא הגבתי כל כך קצר,

אבל חייב לעבודות פסח לחזור

אחרת חרוסת ומרור

יחשבו מתוק, ואני אאלץ להתנחם בלחם צר.

בימינו איש יקר אין יותר את המילה עבדות,

כל מה שהאישה אומרת לך עשה מיד בהתרגשות,

וכשתגמור מטלה שלישית רביעית וחמישית

חכה חכה ... עוד יש כמה ברזרבה לאישה יצירתית:

למשל "תוריד לי קורי עכביש מהפינה,

בקומקום יש אבנית , נשמתי התקצרה,

בוא בוא רגע חמוד , מה עם ערמת הכלים,

והרצפה מתוקי..לבד להתנקות זה רק בחג הניסים".

אז פזז לך איש מתוק (זה לא אני אמרתי - זה אשתך)

הברק בחג הזה כל מה שמחובר לרצפה,

וכשתסיים תן גרפץ גדול - זה על חשבוני,

כי גם לך מגיע לפעמים להתבטא..אתה הרי איש חופשי....

מה אתה מקטר?

נסית פעם לנקות

ל-ו-ל???

ותכבד העבודה במאד מאד...

בסופו של דבר יצאנו מעבדות לחירות...

חג חרות שמח

צטט: לכבודך 2011-04-14 00:55:32

אוי ויי....מי ישמע
על כותבנו (בכיף) הוטלה משימה : 
לקחת חלק בנטל הבית
במקום לשכב בצל, תחת עץ הזית .

אך כותבנו  מפונק עד מאוד
הכל מוכן לעשות מלבד... לעבוד   
עוצו עיצה לחברנו  המתבכיין

כדי שאת שכלנו יפסיק לז.... 

שהרי אמנם "שמחה רבה שמחה רבה"

אך, יש לסדר את הבית

הזמן קצר והמלאכה מרובה

 

אחד מי יודע

שניים לא יודעת

גם,  שלושה לא

ארבעה ( אולי,  זכור לי משהו  ) 

אבל קניתי בסופר חד גדיא 

מה נשתנה ?  המון ! 

( תשאלו את תות -ענח-עמון) 

 

ואילו לא הייתי מכירה את כותבנו הנפלא הזה 

היה סוף עצוב למחזה. 

( גם הייתי מתבאסת בתריי זוזיי ) 

 

נו שויין, ד  י י נ ו 

"והיא שעמד ( ה ) לאבותינו" .  הכי חשוב.    (-:    

צטט: אורנה ע 2011-04-13 18:02:33

אז לא הבנתי: כתיבת פוסט זה עונש או תענוג?
בעצם מה איכפת לי העיקר שיהיה פוסט.

אני לא רואה זאת כקשור בכלל לפרסום פוסט אלא למשמעותו של תיזמון הפוסט....חג החירות. כאמור בעל הבלוג מרגיש ההיפך

אז לא הבנתי: כתיבת פוסט זה עונש או תענוג?
בעצם מה איכפת לי העיקר שיהיה פוסט.